בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רמזור מקולקל 

רמזור מקולקל

 
 
ליאור ניב

"רמזור" היתה אמורה להציג את גלגולו האיכותי של אדיר מילר כקומיקאי מוכשר, אבל ליאור ניב חושב שבינתיים אין חדש תחת השמש – לא כשהסדרה שיצר מילר עמוסת פאנצ'ים רדודים ודמויות צפויות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתקע בצומת. מילר (אביב חופי)
 נתקע בצומת. מילר (אביב חופי)   
הבאזז המקדים שנלווה ל"רמזור" העלה אופטימיות זהירה לגבי יוצר וכוכב הסדרה, אדיר מילר: תקווה לתחילת גלגולו האיכותי היותר של קומיקאי מוכשר והיחלצותו מהתדמית היצפאנית שדבקה בו (ובצדק). הרי מדובר ללא ספק בפיגורה שיכולה להחזיק פריים טיים - הן מבחינת הכישורים הנדרשים והן מבחינת האהדה הציבורית. סדרה עלילתית סביבו, אפוא, עשויה להוות פיתרון יעיל: היא משחררת אותו חלקית מתלות ברמתם של כותבי החומרים, היא פוטרת אותו מהתחרות המרה מול 'ארץ נהדרת', היא מאפשרת לו מיתוג זהיר כבדרן-שחקן-יוצר.

הפרומואים לסדרה כבר הנמיכו את מפלס האופטימיות. הרעיון - אורות הרמזור כסמנים לסטאטוס זוגי (אדום - נשוי, צהוב - במערכת יחסים, ירוק - רווק הולל. נירו, אלא מי)- כבר נראה פשטני ונדוש, וגם הליהוק לא בדיוק הביא בכנפיו בשורה מעודדת. ואת כל ההבטחות הלא מזהירות הללו, "רמזור" מקיימת במלואן כבר מהרגע הראשון: מדובר בתסריט ילדותי במיוחד, עם פאנצ'ים ברמת ביצפר, דמויות צפויות עד כדי שקיפות מוחלטת והיעדר גמור של בסיס קומי להיבנות ממנו.

הרעיון המובן מאליו מיושם בחובבנות יתרה - לאו דווקא ברמת ההפקה, שם עומדת הסדרה בסטנדרטים המקומיים ללא כל קושי (לא שזו חוכמה גדולה, בינינו). היא פשוט מוצגת, משוחקת, מבוימת ומדוקלמת בהגזמה ובמלאכותיות, ובעיקר דוחפת לפה את חומריה הטריוויאליים - לא בכפית, כי אם במצקת פלסטיק עבה ותוקפנית.
 

בידור לכל המשפחה

 
לפרקים נדמה כי "רמזור" פשוט ממוקדת בדברים הלא נכונים: היא מעניקה דגש נרחב דווקא לפחות מוצלחות שבין בדיחותיה, וסוחטת מהן יותר מדי. היא משתדלת ומתחנחנת בכדי לייצר בידור לכל המשפחה, במקום להשתולל ולעורר צחוק של ממש. היא מפספסת את המופרעויות הקטנות שהיו עשויות לעטות עליה בשר קומי, לו ניתן להן מקום של ממש בהנעת העלילה - דוגמת האסרטיביות העיתונאית של אשת "האור האדום" (יעל שרוני), הרגלי המיטה המשונים שמפגינות נערותיו הרבות של "האור הירוק", ואפילו בדיחות הכוריאוגרפיה שאדיר, בתפקיד במאי חלטורות, גנב מעצמו (ושאפשר היה להיחשף אליהן בשנתיים האחרונות במחזמר "הלהקה"). כל אלה מתמסמסים ומתפספסים כהרף עין, בעוד גגים דלוחים יותר סביב נושאים ירודים - חיתולים למבוגרים או התחזות להומו - נמתחים ונלעסים עד רמת זיפזופ בלתי רצוני כמעט.

בבואה לרצות את "הצופה הממוצע"- משפחה שתנסה לייצר 2.4 ילדים - נופלת "רמזור" בין הכיסאות, ולא סביר להניח שתמצא פלח קהל אדוק או סיבה מספרית לעונה שנייה. היא מפגינה חוסר התאמה בולט בין תכנים למבוגרים - סוגיות גיל 30 וסביבתו - אל מול צורתה הבסיסית ואף התינוקית, שסגנונה מנוע כמעט לחלוטין מכל תנופה קומית. לא נותר אלא לקוות שמדובר בבעיות האקספוזיציה של הפרק הראשון, ושמכאן ואילך יתגלה שיפור. זה אמנם קצת לא סביר נוכח הבנאליות של הקונספט, אבל לאור רמתו הפוטנציאלית של הטאלנט המוביל - בהחלט שווה בדיקה חוזרת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by