בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
האם אתם גברים מספיק בשביל להיות נשים? 
 
 חצאית גברית של המעצבת השוויצרית סנדרה קוראטל   
 
ערן שריר

לאור מצבה העגום של ההלבשה הגברית בארץ, מפציר ערן שריר בעמיתיו לעבור לבגדי נשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעט מאוד גברים הגונים היו אתמול בשוק מעצבי העיר בנמל תל אביב. מעט מאוד גברים שעל טעמם נראה שהיית יכול לסמוך, מעט מאוד גברים שהיית רוצה שילבישו אותך ביום חגך, מעט מאוד גברים שהיית מוכן לתת להם שטר של מאה כדי שיצאו רגע לחנות כדי לרכוש עבורך זוג תחתונים של קלווין קליין, מבלי לצפות לקבל בתמורה שתי גופיות של דלתא.

הגורם הישיר לחסרונם של אלה הוא באופן בלתי נמנע, חסרונה של הלבשה גברית ראוייה, כזו שרוצה ואף מצליחה להיות מקורית, פורצת גבולות, מרעננת וחדשנית, שאינה מתביישת בעצמה ואינה כבולה למגבלות אנכרוניסטיות. כזו שגאה להיות מתירנית, קוראת תיגר, אוונגארדית, ראוותנית במתכוון, מטשטשת זהויות, קיצונית ומסעירה. ואיך נמצא כזאת אם מבין כארבעים מעצבים שהציגו את מרכולתם - שהיתה ברובה מרהיבה ומעוררת מחשבה - רק בודדים ספורים כיוונו את לבושיהם לגופות גבריים?

זוהי, אם כן, תמונת המצב העדכנית ביותר של תל אביב, בירת התרבות החילונית של ישראל 2003. בזאר אופנה גדול, עשרות מעצבים, מאות דגמים, אלפי צבעים ולעזאזל, אין לי מה ללבוש.

כיצד ניתן להסביר את העובדה שבישראל קיימת עשייה גברית (ולגברים) יוצאת מן הכלל בכל אחת מן האמנויות הוויזואליות המרכזיות - עיצוב, קולנוע, תיאטרון, אמנות פלסטית, וידאו-ארט - אבל כל כך מעט מעצבי בגדים שמעיזים לעשות את האקסטרה מייל לעבר משהו אחר? כיצד אפשר לחיות עם מבחר עשיר כל כך של הלבשה נשית שהיא כל מה שאי פעם חלמנו, עשוייה בכישרון ובדמיון רבים כל כך, אל מול הישימון המחשבתי המדכא, האומלל והחדגוני של זאת הגברית?

הטענה לפיה מקור הבעיה הוא בקהל המקומי, כאילו הומואים הם היחידים שיודעים להתלבש כראוי, ושאר הגברים ממילא מעדיפים את החולצה שקיבלו בסוף הטירונות, אינה מקובלת עלי, פשוט מפני שאינה נכונה. מי שמקבל את הטענה הזו כאקסיומה, הוא קודם כל טמבל, ואחר כך, מוזמן לבדוק את הסחורה ב-TLV או בדום ביום שישי, ולנסות למצוא שם יותר משני הומואים שלבושים באמת מעניין, או אפילו הרחיקו מעבר לגבולות שיינקין ומרסל בשביל הבגדים שלהם. על שניים מאלף, יגיד לכם כל סטודנט שנה א' לסטטיסטיקה, אין טעם להתחיל ולבסס תזה.

אני לא יודע למה בישראל של 2003 אין מספיק מעצבי הלבשת רחוב, יום-יום וקלאבינג מקורית ומעניינת לגברים. אולי זה גנטי, אולי מעגל קסמים שכזה, מן הסתם סוג של תסביך אשמה ציוני. אבל זה לא משנה. מה שכן, ברור שעבור המעט שהעובדה הזאת כן מפריעה להם, צריך לעשות משהו כדי לשנות את זה. והמעט הזה, בחורים, אומר להתחיל את השינוי בעצמכם.

עלו כבר מחר על החנויות והדוכנים שלהן, צאו וחיקרו את ארונותיהן, פישטו על מעצבותיהן עם כרטיסי האשראי המוזהבים שלכם, וקחו לעצמכם חצאיות חושפניות, שמלות ראוותניות, חולצות מלמלה מעודנות, אקססוריז מוחצנים וקארדיגנים כבדים; ירקו עליהם, מעכו אותם, בעטו וצבטו אותם, בהשאלה, או פשוט לבשו אותם כמו שהם - רבים מהם נראים נהדר כבר כעת. אל תפחדו מהדימוי המיני שלכם, אין לזה ולא צריך להיות לזה כל קשר אליו - אפילו אם יגידו לכם אחרת.

אל תתנו לעצירות היצירתית של קובעי הטעם, לכאורה, להפריע לכם להיות מקוריים. מהר מאוד תגלו שיש בגדי נשים שנראים הרבה יותר טוב על גברים מאשר על קהל היעד שלהן - וזה אפילו לא אומר שהם עוצבו בחוסר כישרון מלכתחילה, כי אם מדגיש עד כמה יפה הוא גיוון. אם המהפכה תתחיל מהרחוב, היא תגיע מהר מאוד גם לחדרי הסטודיו של המעצבים והמעצבות, ולאלה המוכשרים שיגיעו בעקבותיהם, ובשורות חדשות יפציעו על בסיס יומי.

ומי שלא יודע להתאים את הנעליים לחצאית שלו, שיימנע.


ועוד משהו: אם אני טועה, ויש עשרות מעצבים צעירים ונועזים שעושים את הדברים הכי יפים שגברים יכולים רק לחלום עליהם, ופשוט לא הגיעו להציג בשוק המעצבים, סבבה. רק תגידו, ואנחנו נבוא אליכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by