בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ד"ר פּיל  

ד"ר פּיל

 
 
יואב אברמוביץ`

אין היסוס, יואב אברמוביץ' אהב את "הורטון שמע מישהו" של ד"ר סוס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ים קארי כהורטון, והגרגר (יח"צ)
 ג'ים קארי כהורטון, והגרגר (יח"צ)   
אין כמו ד"ר סוס. ילדות בלי ספרי הילדים של ד"ר סוס היא כמו ילדות בלי לגו, כמו ילדות בלי קרמבו, כמו ילדות בלי ארטיק דביק מטפטף בבריכה. סיפורי "חתול תעלול", "לא רעב ולא אוהב", "גדליהו והמיסטוק" ועוד רבים אחרים הקסימו ילדים ברחבי העולם בעשרות תרגומים, תמיד כשהם בלתי נפרדים מאיוריו מלאי שמחת החיים.

ד"ר סוס ידע למהול בספריו תמימות, הומור, חוש צדק בריא וקורטוב טירוף ליצירת ששורדות את מבחן השנים בהצלחה מרובה. ספריו גם עובדו פעמים רבות לקולנוע, בהצלחה כזו או אחרת ("הגרינץ'"), אבל רק לאחרונה נעשה ניסיון להפיח באחד מספריו רוח חיים בתחומי הז'אנר הקולנועי המצליח והמלהיב של השנים האחרונות – האנימציה התלת מימדית.

"הורטון שומע מישהו" הוא עיבוד די חופשי לאחד מספריו של ד"ר סוס. גיבור הסרט הוא הורטון (ג'ים קארי), פיל טוב לב, אם כי קצת מפוזר, שחי לו בג'ונגל עבות. בתחילת הסרט פרח תלתן חולף לו ביעף ליד אוזנו של הפיל הגדול, והורטון שומע משהו: קול צפצוף דק. הצפצוף מיד משכנע את הורטון שעל גרגר זעיר המצוי על הפרח קיים עולם זעיר, בלתי נראה ומאוד פגיע, ותפקידו שלו הוא להגן על אותו עולם מפגיעה.
 
סטיב קארל כראש עיריית הוּ-ויל (יח"צ)
 סטיב קארל כראש עיריית הוּ-ויל (יח"צ)   
בעוד כל תושבי הג'ונגל משתכנעים שהורטון השתגע (קנגרואית מרושעת במיוחד גם מנסה להמריד את כולם נגדו), מסתבר לצופים שהורטון דווקא קלע בול: על הגרגר אכן קיים עולם זעיר להפליא, במרכזו עיר קטנטונת בשם הוּ-ויל, בראשה עומד ראש עיר זעיר (סטיב קארל) ששומע את הורטון ומשתכנע גם הוא שעירו היא גרגר זערורי בידו של פיל ענק. תושבי הוּ-ויל, באופן טבעי, חושבים גם הם שראש עירם השתגע.

"הורטון שומע מישהו" הוא אחד מסרטי האנימציה הממוחשבת המלבבים והמשמחים שעלו לקולנוע בשנים האחרונות. הז'אנר החל באופן נאיבי בשנות התשעים, עם סדרת "צעצוע של סיפור" המעולה, שאחריה סרטי האנימציה התפתחו והלכו לאיטם, עד למהפך שיצר "שרק".

"שרק" הפך את היוצרות, וסרטי האנימציה הממוחשבת הפכו במהרה מסרטי ילדים שגם מבוגרים יכולים ליהנות מהם, לסרטי מבוגרים שגם ילדים יכולים ליהנות מהם. יותר ויותר סרטים, בהם "עידן הקרח", "רובוטס" או "מדגסקר", נוצרו בראש ובראשונה לקהל מבוגר, וכך זכינו לפחות ופחות סרטי ילדים כיפיים ומהנים (שאפשר גם לצאת אליהם בערב לדייט) כמו "מפלצות בע"מ".
 
 
זה לא שסרטי המבוגרים לא היו טובים, אבל "הורטון שומע משהו" מוכיח שוב שאנימציה היא בראש ובראשונה מדיום שחוגג את הילד שבקהל, בין אם הוא זאטוט בן 6 או אישה בת 27. האיורים המקסימים של ד"ר סוס עברו בשלום את המעבר לתלת מימד, והעיבוד התסריטאי מצליח לבנות סיפור קולנועי מותח ומשעשע, תוך שהוא שומר על רוח המקור. ג'ים קארי וסטיב קארל, שניים מהבולטים שבקומיקאים של דורנו, תורמים לא מעט להחייאת קמצוץ הטירוף הד"ר-סוסי.

הסרט יוצא בפסח, גם בדיבוב לעברית (בכיכוב הצמד אלי ומריאנו), על מנת לגזור קופון מקהל ההורים שלוקחים את ילדיהם לסרט בחול המועד. "הורטון שומע מישהו" יהיה בחירה נבונה לבילוי עם הילדים בגרסה המדובבת, אבל באותה המידה הוא מומלץ למבוגרים בערב, בגרסה האנגלית המקורית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by