בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אי אמירת אמת 

אי אמירת אמת

 
 
ירון זילברשטיין

בעקבות התחקירים, ירון זילברשטיין נותר מזועזע. יכול להיות ש"הישרדות" זה לא באמת מציאות? תכף תגידו שגם שרון ויואב לא התאהבו באמת. סיכום הישרדות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אחי הגדול!"
 "אחי הגדול!"   
רמאים. כולכם רמאים. גם אתה וגם אתה וגם את. שקרנים עלובים, שלא הוציאו מילת אמת מהפה שלהם מאז שהם נולדו, והלוואי שכל דבר שתעשו בחיים שלכם מעתה והלאה ייכשל כשלון טוטאלי. אני לא מאמין שככה שיקרתם לי, ניפצתם לי את הבועה ומעלתם באמון שנתתי בכם. לא מדבר אתכם יותר, הכל עובר אליכם וקקי בידיכם.

אחרי כל התחקירים ושער ה"הישרדות-גייט" בסוף השבוע, שחשפו את מה שמתרחש בהפקה שהתיימרה לקרוא לעצמה "תכנית מציאות", איבדתי את האמון שלי בבני אדם. את כל השבת העברתי בתחקיר משלי. הייתי חייב לבדוק האם הייתי כה תמים עד היום, או שעוד לא אבדה תקוותי. המסקנה? היא אבדה.
 
"אין כאן כיסא למלכה?"
 "אין כאן כיסא למלכה?"   
בתחקיר מקיף ומעמיק שערכתי חשפתי, לתדהמתי, שכל תוכניות המציאות בטלוויזיה לא באמת משקפות את המציאות. כן. אני יודע. זו מסקנה מרחיקת לכת, אבל גם התחקיר שלי הרחיקה לכת בעצמה. התחקיר ההיסטורי התחיל עם מה שארז טל קורא לו "הריאליטי הראשון בתולדות הטלוויזיה הישראלית" – בחירת "נערת גלגל המזל". מדינה שלמה התלבטה ובסוף בחרה את רות גונזלס לסובב אותיות בתכנית. אתם יושבים? היא כבר לא מסובבת שוב דבר. למעשה, כבר בסיומה של אותה עונה היא נשלחה הביתה והוחלפה במי שההפקה העדיפה כל הזמן – סיגל שחמון.

שרון איילון, זוכרים? במי היא תבחר? יואב או גדי? מי מהם יהיה האהבה הגדולה שלה ויזכה לגור איתה בדירת החלומות על חוף הים? מי מכם זוכר ששרון התוודתה לאחר התכנית שהיא נפרדה מהחבר שלה, אותו אהבה, עבור החשיפה הטלוויזיונית? מישהו בכלל יודע שהיא עמדה לבחור בגדי עד שהוא הבהיר לה שהוא שם רק בשביל הקטע ולא בשבילה? למי מכם היה אכפת בכלל ששרון ויואב נפרדו אחרי שהמצלמות כבו ואבק הכוכבים נעלם?
 
"רבי, כומר ואימאם..."
 "רבי, כומר ואימאם..."   
קרן ועדלי? במשך חודשים הם רצו לדירה, סיפרו לנו על מה הם מתכננים לעשות בה, וחגגו את הזכייה במפתח. רגע אחרי שהמצלמות נעלמו הם נזכרו שהדירה היא במודיעין ופרסמו מודעת מכירה. ויקטוריה קצמן? לא ראיתי אותה מתחרה עם אסתי גינזבורג על קמפיינים, יכול להיות שהיא לא "הדוגמנית הבאה של ישראל?". שי גבסו? לא זכה ב"כוכב נולד", אבל מאז ההפסד הוא הרבה יותר זמר מאשר מי שזכתה באותה עונה. פיראס חורי אמנם זכה בפרוייקט Y, אבל דווקא אליענה בקייר ודקלה קידר היו אלו שזכו גם בקריירה. צחי אירני? אפילו אני עצרתי את התחקיר פה.

כל התחקירים האלה מפריעים לי לראות טלוויזיה בשקט – הרי תכניות ה"מציאות" האלה לא באמת מראות לנו את המציאות. אז מה הן כן? תכניות טלוויזיה. ורק כך יש לשפוט אותן. האם הן סיפקו לנו בידור? האם הן עניינו אותנו? האם הן גרמו לנו לדבר עליהן למחרת בפינת הקפה?
 
 
"לא צריך שתדליקו לי נר"
 "לא צריך שתדליקו לי נר"   
לא אמור לעניין אותי, הצופה, האם "סופר-נני" באמת שינתה עבור משפחת כץ מפרדסיה את החיים ועזרה להם להתמודד עם בעיות גיל ההתבגרות של שלומי הקטן. למעשה, גם לא אמור לעניין אותי מה קרה במשפחת כץ ברגע שהמצלמה כבתה. באותה מידה לא מעניין אותי האם מולי קיבל לאכול בשר, או שמושיק סירב להתחרות מול נעם ועשה טובה להפקה, או שהשופט בתחרות הריקודים לא מבין בריקוד. תכנית טלוויזיה אמורה להישפט אך ורק על פי התוצר הסופי שהיא מנפקת, וגם אם יש לי טענות כלפי ההפקה של "הישרדות" (על מריחת יתר של הפרקים, על עריכה לא נכונה ועל חוסר ההגינות שבהחזרת מתמודד לגמר מבלי שנאלץ לשחק את המשחק החברתי) הרי שבסופו של דבר, כצופה טלוויזיה ממוצע, קיבלתי את מבוקשי.

כמו שסופר נני לא באמת מצילה משפחות מאבדון, ככה גם משחק "ההישרדות" לא בודק את יכולות ההישרדות באי בודד. בשביל זה יש לנו את "אבודים". מטרת המשחק היא לשרוד את הצד החברתי שלו ותוך כדי לספק לצופה בבית דמויות שהוא יכול להזדהות איתן (או לתעב אותן). אז נכון שבגרסה האמריקאית המתחרים לא מקבלים סיגריות מההפקה או משחדים את השומר כדי שיביא להם טוויסט מהשק"ם, אבל גם בצבא האמריקאי לא שולחים את הטירונים להשלים חוסרים מהפלוגה השנייה. אנחנו בישראל, ואנחנו משחקים את הגרסה הישראלית של המשחק – בה אנחנו מתחמנים, מרמים, ומכופפים את החוקים, כמו בכל דבר אחר שאנחנו עושים במדינה. למה? כי אנחנו רמאים. כולנו. גם אתה וגם אתה וגם את. שקרנים.
 
"בשש בש אני דווקא טוב"
 "בשש בש אני דווקא טוב"   
אה, כן, מרוב תחקירים כמעט שכחתי שהיה השבוע גם פרק "אי המתים" בהישרדות.

משה
רגע השיא: זוכה לקבל סיבוב דאווין על אי המתים, לאכול אננס ולפנטז על עוד שמונה שנים במקום (ועל זה שהיה לו סיכוי עם מרינה).
רגע השפל: לאחר ששוב הפסיד (בפעם האחרונה, יש לקוות, אלא אם כן נהג הסירה ישחק איתו שש-בש בדרך למלון), לא זכה לשמוע את נעם מבקש ממנו לבלות אתו את הלילה.

נֹעם
רגע השיא: אחרי 27 יום, 11 מתחרים ועז אחת מצליח לחזור למשחק, כמו מלך אמיתי.
רגע השפל: לא זכה להגשים את החלום של לפגוש את דן, לקרב אחד על אחד.
טיפ לפרק הבא: אההה, אז אלה הדנעמרינה האלה שכולם מדברים עליהם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by