בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דג רקק 

דג רקק

 
 
עידו שי

רד סנאפר נתנו אתמול הופעה ראשונה מבין שלוש בארץ הקודש. עידו שי חושב שזה היה נחמד, אבל מהלהקה הזו הוא ציפה ליותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא הראו מאיפה הם משתינים. רד סנאפר (צילום: יח"צ)
 לא הראו מאיפה הם משתינים. רד סנאפר (צילום: יח"צ)   
כשחושבים על זה, לקרוא ללהקה "רד סנאפר" (דג מסוג פרידה, או "שינן החוט" בעברית) זה מוזר כמעט כמו לקרוא לסגנון מוסיקלי "אסיד ג'אז". אבל כנראה שככה זה בניינטיז - כשדילן מקיי היתה הדמות הטלוויזיונית הנחשקת בעולם ואואזיס קראו לעצמם הלהקה הטובה בעולם.

אבל היו גם דברים טובים והגיוניים באותו עשור – כמו ההצלחה וההערכה הרבה לרד סנאפר, הרכב בריטי שעשה דאב, טריפ הופ ודראם אנד בייס בעיקר בכלים אקוסטיים, בזמן שכל המתחרים שיעבדו את עצמם לחסדיו של המחשב ותעלולי האולפן. מהבחינה הזו, הדיסקים שלהם תמיד הציעו סאונד מרענן, שהדגיש את היופי והעוצמה בכלים החיים, ולא טישטש את המוסיקה הבסיסית מתחת לעשרות שכבות של ביטים ולופים מלאכותיים.

לאחר חמש שנות הפסקה, רד סנאפר שוב איתנו. כמיטב האגדות, הם החליטו להתאחד אחרי ג'ם סאשן מוצלח במיוחד, שלא הותיר ספק בליבם של כל הנוגעים בדבר. בעוד כמה חודשים ייצא אלבום חדש, אז בינתיים הם הגיעו אלינו בשלישית, לשלוש הופעות.

הכל היה מוכן להופעה בלתי נשכחת. החלל הקטן אך המרווח של הייניקן מיוזיק רום אמור היה להיות בדיוק במידה של רד סנאפר - כזה שמאפשר לקהל לעמוד קרוב לבמה ולהתרשם מהתפקיד הייחודי של כל אחד מחברי הלהקה במהלך השירים. וגם - להיות מוצף בשלל רמקולים שיעזרו לכולם לקפץ לצלילי עם בס אקוסטי וסט תופים חי.
 
 
אבל חצי שעה לתוך ההופעה, התגנבה תחושה שמשהו לא עובד. רד סנאפר ניגנו טוב. הם התלהבו, הם עברו בטבעיות בין דאב לאסיד ג'אז, לדראם אנד בייס ולרוק, אבל מרבית הקטעים לא הגיעו לשיא כלשהו. ברובם הייתה תחושה שהקטע נגמר לפני שהוא ממש התחיל להתרומם. כך התקדמה לה מרבית ההופעה - הנגנים טובים אבל השיירה עוברת בעצלתיים.

זה לא שרד סנאפר איבדו את זה. האלבום הבא שלהם, לפי הודעת היחצנים, משלב "אפרוביט, הנדריקס, רוקאבלי ו-surf" – תיאור מורכב כדי להסביר את הדגש שרד סנפר שמים בימים אלה על רוק. הדיסטורשן היטיב עמם והצליח להוסיף אנרגיות לערב. מדי פעם הם גם חזרו לקטעים שדומים יותר לג'אז או Fאנק איטי וסקסי - אלה הקטעים שהפכו אותם ללהקה המוערכת שהם, אלה הסגנונות שהם עדיין עושים הכי טוב. חבל שהיו מעט מדי קטעים כאלה - הם הלכו לאיבוד בבליל הסגנונות שלא הצליחו להפוך את ההופעה למרתקת.

אולי הכל תלוי בציפיות. מי שבא אתמול להופעה של רד סנאפר בתקווה לצפות מקרוב בארבעה נגנים מוכשרים שעושים מוסיקה חיה, מעניינת ושונה מעמיתיהם – יצא משם מרוצה. מי שהגיע חמוש בסניקרס ובתקווה למסיבה מרעננת שתראה לכל ההרכבים האלקטרונים והמעובדים מאיפה משתין הרד סנאפר - נאלץ לחפש את הפארידה שלו במקום אחר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by