בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הפיינט האחרון 

הפיינט האחרון

 
 
סנונית ליס

קרלי סמיתסון דווקא נתנה אחלה ביצוע ל – "Jesus Christ Superstar", אבל אמריקה החליטה לצלוב אותה ושלחה את האירית הביתה. מעקב אמריקן איידול

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הערב יעמדו המתחרים במבחן הקשה ביותר, כשנדחוף אותם רחוק מתמיד", דיקלם ראיין סיקרסט בשארם של שטיח כניסה. מי שנדחף בסופו של דבר אל מעבר לגבולות הסבל הם אנחנו, שנפרדנו בשברון לב מקרלי סמיתסון - השדה האירית של התוכנית. קרלי בעלת הקול העצום אמנם זכתה למחמאות מצד השופטים, אך עוררה התקוממות בקרב הצופים. בתחילת העונה הוצף פורום התכנית בהודעות נגדה, ובהמשך הופיעו ביוטיוב סרטונים שהציגו סינגלי פופ דלוחים מעברה וטענו לקשר מקצועי אסור בינה לבין רנדי.

איך זה קרה שזמרת ענקית כמו קרלי לא הגיעה לגמר? בניגוד למתחרים אמריקאים, קרלי לא נהנתה מתמיכה פטריוטית. נראה שקעקוקיה, חיבתה לאלכוהול וחוסר הבושה שלה, היו יותר מדי בשביל אמריקה השמרנית. אחרי הכל, זו אומה שלא תמיד מצטיינת בבחירות מוצלחות, כפי שהזכיר הנשיא בוש, שהפציע בתוכנית בהופעת אורח.

השבוע ביצעו המתחרים שירים של אנדרו לויד וובר, מלחין מחזות זמר עצומים כמו "Jesus Chirst Superstar""Cats", "Evita", ו- "Phantom of the opera" . וובר התגלה כאיש מתוק בעל חוש הומור פרוע, שבנעוריו דמה באופן מפתיע לדייויד ארצ'ולטה. קשה היה להתעלם מהניצוצות שעפו בין וובר לסיקרסט. מי הצליח לשיר כבמחזה זמר סוחף, ומי קרס תחת התזמורת המורחבת והלחנים המפותלים? התשובות לפניכם בסקירה שבועית.

נפרדנו כך: מקרלי סמית'סון. בצער רב וביגון קודר.

מצטיינת השבוע: קרלי סמיתסון. רגע לפני שעפה, הפציצה בהופעת רוק כיפית והשאירה אותנו עם חצי תאוותנו בידנו.

כישלון השבוע: ברוק וויט, שלא התגברה על ההתרגשות לאחר ששכחה את מלות השיר.

מדד הצלילות של פאולה: 5. המליצה לברוק וויט להמשיך לשיר גם כשהיא שוכחת את המלים. פאולה, יש לנו חדשות בשבילך: כשאת ממשיכה לדבר למרות שאת שוכחת את המלים, זה לא נשמע טוב.

שני המקומות הנמוכים: קרלי סמית'סון, סיישה מרקדו.
 
 
 
אימת הפאנטום. ארצ'ולטה (צילומים: יח"צ)
 אימת הפאנטום. ארצ'ולטה (צילומים: יח"צ)   
ג'ייסון קסטרו: "לא חשבתי שאראה איש עם ראסטות שר את 'Memory'", אמר וובר על בחירת השיר והשיער של קסטרו, שהגיב בתדהמה: "לא ידעתי שחתול שר את זה". בחליפת אלביס לבנה, כשהוא ישוב על שרפרף, שר קסטרו את אחד השירים הרגשניים ביותר של המאה ה-20. באופן מפתיע, ג'ייסון עמד באתגר בצורה מרשימה. הוא הצליח להעביר את הגעגועים שבשיר, והניגוד שבין קולו הקטן למלודיה העצומה יצר אפקט מעניין. רנדי אמר ש"מבחינה קולית זה נשמע כמו תאונת רכבת". אנחנו דווקא בעד.
עצה לעתיד: גם אם נושא התוכנית מפחיד אותך, אל תגיד: "עעעעע" בשידור חי.

דייויד ארצ'ולטה: הפך את "Think of Me", שיר נשי מפאנטום האופרה, לרצועת פופ מהוקצעת מדי. הגירסה של דייויד הייתה כל כך מתקתקה, עד שיכלה להחליק לאלבום של כל להקת בנים מבלי שאף אחד ישים לב. דייויד שר מדהים, אבל נראה שייקח לו לפחות עשור לפתח אמירה מוסיקלית שהבק סטריט בויז לא מיצו. עד אז - אנחנו נגד.
עצה לעתיד: היזהר, אחרי הביצוע הזה פאנטום האופרה עלול לרדוף אותך.

דייויד קוק: עמד בגבורה בפלירטוטיו של וובר, שביקש: "דמיין שאני בת ה-17 המדהימה ביותר שראית". דייויד שר את "Music of the Night" מפאנטום האופרה. בביצוע קלאסי ומלוטש, הוא חשף צדדים שהתגלו קודם לכן רק בסרטוני רשת שבהם הוא שר את "Singing in the rain". מצד אחד - קוק שוב הוכיח שהוא שר טוב לא פחות מארצ'ולטה, מצד שני, ממש היינו מעדיפים לשמוע אותו שר משהו מ - "Jesus Christ Superstar". אנחנו עדיין בעדו.
עצה לעתיד: פצח ברומן סוער עם אנדרו לויד וובר.
 
 
מבט אחרון ודי. סמיתסון
 מבט אחרון ודי. סמיתסון   
סיישה מרקדו: הפתיעה בגירסה תיאטרלית ומלאת הומור ל - "One rock and roll too many" מהמחזמר "Starlight Express". בהבעות פנים וגוף מוקצנות, סוף סוף ראינו את המנעד שיש לסיישה: מיכולות המשחק, דרך התנועה ועד לסגנון הג'אז-סול, שישב עליה לא פחות טוב מהשמלה האדומה והצמודה שלבשה. סיישה רקדה עם מנצח התזמורת, התלטפה עם הנגנים, פלירטטה עם הקהל ונראתה כאילו נולדה כדי לשיר ולשחק על הבמה. אנחנו בעד.
עצה לעתיד: התחרי בדייויד קוק על לבו של וובר.

ברוק וויט: שרה את "You must love me" מהמחזמר אוויטה. שכחה את המלים בתחילתו, הפסיקה והתחילה שוב. ברוק לא ממש הצליחה להתאושש מההתחלה המפוספסת. קולה רעד ונראה שהיא התרגשה עד אימה. רק לקראת סוף השיר שירתה התייצבה. זה לא היה רע, אך לברוק אין קול גדול מספיק כדי לסחוב שיר מחזמר בומבסטי. קשה היה לפספס את הבעת התדהמה שלה כשגילתה שהיא לא עפה.
עצה לעתיד: הודי למפיקים על כל שהתוכנית הבאה מוקדשת לשירי ניל דיאמונד וכסחי לסיישה את הצורה.

קרלי סמית'סון: לאחר שראה את הקעקוע האימתני שלה, שיכנע אותה וובר לשיר את "Jesus Christ Superstar". קרלי כבשה את הבמה ונתנה ביצוע כיפי, בועט ומגניב לשיר הנושא של אופרת הרוק המופלאה. היא הוכיחה שוב שרוק הוא הז'אנר שלה. למרבה הצער, אמריקה לקחה את בחירת השיר באופן מילולי וצלבה את קרלי. חבל, כשראינו את תגובתה המחויכת להדחה התאהבנו בה פעם נוספת.
עצה לעתיד: הקימי עם המודחת אמנדה אוברמייר צמד רוק נשי לוהט.
 
 
"זו שאלה טובה, לשם שינוי" (סיימון מבקר גם את ראיין סיקרסט)

"סיישה, זה היה מאוד סקסי - כל הקטע של מישל פייפר נשכבת על הפסנתר" (סיימון מפלרטט)

"זה הרגיש לי ובטח גם לך כשתי הדקות הארוכות ביותר בחייך" (סיימון קורא את מחשבותיו של ג'ייסון)

"נראית כבחור צעיר שאמו ואביו הכריחו אותו לשיר בחתונה שיר שהוא לא רצה" (סיימון ממשיך להחמיא לג'ייסון)

"זה היה ביצוע אומלל, אתה נראית אומלל" (סיימון נועץ עוד מסמר בארון הקבורה של ג'ייסון)

"לא היית מאד טוב אבל היית מקסים" (מסביר את הישרדותו של ג'ייסון)

"אני מתנצל שנתתי לך מחמאה, זו הייתה נשיקת המוות" (סיימון מתנצל בפני קרלי לאחר ההדחה)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by