בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
היסטוריה של אלימות 

היסטוריה של אלימות

 
 
נילי אורן

נילי אורן הדרימה עד אוסטרליה עבור סדרת הפשע Underbelly המבוססת על סיפורן האמיתי של משפחות פשע ביבשת. חבל שביניהן ובין הסופרנוס, המרחק אדיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאז שביתת התסריטאים בארצות הברית, רשתות הטלוויזיה לא ממש חזרו לעצמן. העובדה הזו, בשילוב עם עונת ה"סוויפס" המתרחשת שם ברגעים אלו ממש ומונעת מסדרות חדשות לעלות לאוויר, דחפה אותי לחפש את מזלי במחוזות אחרים.
 
הנסיך השחור וחברים (יח"צ)
 הנסיך השחור וחברים (יח"צ)   
כך הגעתי עד לאוסטרליה ואל Underbelly, מיני סדרה בת 13 פרקים המבוססת על אירועים אמיתיים. העלילה עוקבת אחר מלחמות הפשע המאורגן במלבורן בין השנים 1995 ל-2004, שהפילו עשרות חללים.

במרכז הסדרה עומדות שתי משפחות פשע, ספיחיהן, והשוטרים שרודפים אחריהן. אחת מהשוטרות גם ממלאת את תפקיד המספרת. בפרק הראשון אנחנו מתוודעים ל"נסיך השחור", מאפיונר ממוצא מזרח תיכוני, רב אגו וקצר פתיל, שלא ממש צלח את כל הדרך עד לפרקים הבאים. אחר כך ממשיכה ההיכרות עם יתר הבחורים הטובים, עד שבפרק הרביעי קורה הפיצוץ שהוביל לפריצת המאבק שהוזכר קודם בין ארגוני הפשע.

עקב עיסוקה במאפיה, היו לא מעט שכינו את הסדרה הזו "הסופרנוס האוסטרלית", אבל לצערי היא בכלל לא דומה לסדרת המופת של דיוויד צ'ייס. קודם כל, כי בניגוד לדמויות רבות הממדים של טוני וחבריו, פה מדובר בדמויות פלקטיות לחלוטין. החיוביות ביניהן טובות מאוד, והשליליות ביניהן רעות מאוד. חוץ מזה, המיקוד פה הוא יותר במהלך האירועים כפי שהתרחשו בהיסטוריה של מלבורן, ופחות בנימי הנפש של הדמויות, ובניגודים שבתוכם.

זו הסיבה לכך שלפעמים עלתה בי התחושה שיתכן שהייתי נהנית יותר מהסדרה לו הייתי אוסטרלית שקראה על המאבק הזה בעיתונים של השנים הנ"ל. בערך כמו שישראלים היו נהנים מסדרה שעוקבת אחר מעלליהם של זאב רוזנשטיין ושותפיו. פשוט כי חוץ משחזור, מדוייק למדי אני משערת, של האירועים ההם, הסדרה לא ממש מחדשת כלום.
 
 
לדוגמה, בסיום אירועי שלושת הפרקים הראשונים אומרת המספרת שכך התחילו עדי ראיה לפחד מהמאפיה, והפסיקו להעיד נגדם. אבל האם זה חדש? היתכן שבאוסטרליה, ארץ שהחלה כסוג של כלא בריטי מרוחק לפושעים קשים במיוחד, המאפיה לא הפחידה עדים שעמדו להפליל אותה עד שלהי 1995? אם כן, זה מפתיע מאוד, אבל בכיוון ההפוך מזה שיוצרי הסדרה שאפו אליו.

עם זאת, הסדרה לא לגמרי גרועה. יש בה קטעי אקשן מהנים, ורגעי מתח בנויים היטב. אחד מהם למשל הוא זה בו מגיעים שליחי המאפיה לחסל עדת מדינה ובנה הילדון, שהוכנסו לתכנית להגנת עדים, ושוכנו בקרוואן מוזנח בירכתי עיירה נידחת. חוץ מזה, גם השחקנים עושים עבודה מצויינת, למרות הדמויות השטוחות שהעניקו להם התסריטאים.

מבנה הפרקים, והקצב שלהם, מזכירים מאוד סדרות אמריקניות, לבד מן העובדה שרובם מסתיימים כש"הרעים" מנצחים. בכלל, יש בסדרה לא מעט רמזים לכך שיוצריה מעוניינים מאוד למכור אותה לשידור בארצות הברית, בצורת קריצות לתרבות הינקית. כך למשל, בתחילת הפרק הראשון מופיעה בדיחה שמיועדת לציבור הצופים האמריקני, כשאחת הדמויות אומרת משהו על ג'ון אף. קנדי, והשניה אומרת לה שאין לה מושג מי זה.

בקיצור, מדובר בסדרה סבירה למדי, למרות מגרעותיה, בעיקר בהתחשב בתקופת היובש הקשה שבעיצומה מצויה בימים אלה הטלוויזיה האמריקנית. ובינינו, גם זו נחמה.

המלצה לזכייניות לסיום: אפשר להביא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by