בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הטאו של תותי 

הטאו של תותי

 
 
ענת זהר

קארין אופיר ניסתה לברוח מהדמות של תותי בפלורנטין, והצליחה. לאחר עשור של היעלמות, שכלל לידה והתמחות בטיפולי טאו-שיאצו, היא חוזרת לקדמת הבמה בהצגה החדשה "אלינג" של הבימה. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תן לי שקט. אופיר והוכמן בהצגה אלינג (צילום: ג'ראר אלון)
 תן לי שקט. אופיר והוכמן בהצגה אלינג (צילום: ג'ראר אלון)   
אי שם בשלהי הניינטיז כולנו התאהבנו בתותי המתוקה והסקסית מהסדרה פורצת הדרך "פלורנטין". מאז תותי בעיקר נתקלת בשאלה "לאן נעלמת?". וכן, מה לעשות, היא, כלומר קארין אופיר, בהחלט התפוגגה מאור הזרקורים במהלך העשור האחרון. "לא באמת עשיתי משהו חשוב" היא מנסה להסביר. "זה לא שלא עבדתי, היתה שם סדרה ופה איזה תפקיד, אבל גם בעיניי לא עשיתי שום דבר משמעותי וחשוב. אני חושבת שבסופו של דבר רציתי להיעלם. במובן מסוים, התפקיד שלי כתותי היה מאוד דומיננטי וזה יצר איזושהי הגבלה מבחינה מקצועית. מעבר לזה, באופן אישי, רציתי שקט ולקחתי אותו בגדול".
איך התפרנסת?
"התפרנסתי המון מקריינות, דיבובים, פרסומות. היה לי נוח מאוד מהבחינה הזאת. הייתי בררנית כי לא רציתי מספיק. פלורנטין היה בום. אני חושבת שזה קורה לכל שחקן, כל הזמן אתה עובד עם הרגש, כל הזמן אתה תחת עין ותחת ביקורת, וזה טבעי לצאת לתקופה של שקט".
ואז נולדה הבת שלך, מאיה.
"כן, יצאתי מתל-אביב, נולדה לי ילדה וכנראה שהייתי צריכה את הזמן הזה. הינקתי אותה ולשמחתי התאפשר לי לגדל אותה כמו אמא אדמה, כמו שצריך. אם אני כבר רוצה ילדה, אז אני גם רוצה לתת לה כמה שיותר. אבא של מאיה איפשר לי לגדל אותה. רציתי ליהנות מזה ולהיות שם לאורך כל הדרך, או לפחות בשלוש השנים הראשונות. היום היא כמעט בת חמש. אני שמחה שעשיתי את זה, כי עכשיו, כשאני הרבה לא בבית, אני מזכירה לעצמי שהייתי שם תקופה ארוכה וזה בסדר".
 

ואז הגיע אלינג

 
את רוב היום, אופיר באמת מבלה מחוץ לבית. עד כדי כך, שהיא בקושי מצליחה למצוא זמן להתראיין. בשנתיים האחרונות היא שוב מטפטפת את עצמה, לאט ובזהירות, אל התודעה הציבורית, דרך הבמה. בימים אלה היא עורכת ומופיעה בסדרת המופעים הספרותיים -מוסיקליים "תן למילים לעשות בך", אותם הגה ומפיק אלי שנברג. אבל הדבר הגדול באמת הוא השתתפותה בהצגה החדשה של הבימה, "אלינג", בבימויו של רמי הויברגר, לצידם של השחקנים הראשיים דב נבון ואורי הוכמן.

"אני מאוד עסוקה בדברים שטוב לי בהם", היא אומרת. "זו מתנה, גם לי וגם לקהל. עד לפני שבועיים הייתי לגמרי בחזרות לאלינג והמופעים היו בערב, אבל זה יצא טוב, כי כמו שהסתיימו החזרות התפנה לי זמן בבקרים, אז אני עובדת על מופעים".
 
ההצגה החדשה, על-פי ספרו של אינגוור אמביורנסן, מגוללת את סיפורם של אֶלינג, גבר הקשור לאמו בכל נימי נפשו, וחברו הבתול לחדר במוסד הסגור שֶל בְּיָארְן. מדובר בשתי נשמות תועות ומבולבלות, שעושות את צעדיהן הראשונים בעולם ה"נורמלי", בתום שנים של אשפוז ובידוד. שירותי הבריאות מספקים להם דירה בעיר ועליהם להתערות בקהילה ולקיים חיים עצמאיים ולא – יוחזרו לבית החולים. אופיר מגלמת את אהובתו של שֶל בְּיָארְן ועוד שלוש דמויות שונות.
הגעת לתפקיד דרך האודישן המסורתי?
"זה לא היה אודישן, זה היה דרך מפגש עם רמי. איכשהו אמרו לו עליי, קבעו לנו פגישה וזהו. בלי אודישן ובלי שמומישן. לפעמים פשוט צריך לראות מי עומד מולך. אני עושה הרבה אודישנים, אבל אני מאמינה במפגשים מאוד".
ספרי על התפקידים.
"תפקיד אחד הוא של האחות שמשחררת אותם מבית החולים. היא ממורמרת, מיובשת משנים של אורות ניאון במוסד סגור. היא לא מאמינה שהם יכולים להסתדר בחוץ ובעיקר שונאת את אלינג. התפקיד השני הוא של מלצרית עייפה מהחיים שבה הם נתקלים בפעם הראשונה שהם יוצאים לאכול במסעדה. יש עוד משוררת שהיא אדם רגיש מאוד, שכותב כל החיים. היא ממש לא פרפורמרית מצד אחד, ומצד שני ממש רוצה שיישמעו אותה".
ויש את ריידון.
"כמובן. הדמות המרכזית. ריידון היא האהבה הראשונה של של ביארן (אורי הוכמן – ע.ז). כל החיים התעללו בה, אבל היא קולית. שמחת חייה לא משה ממנה. בעלה עזב אותה בהריון, איזה מניאק שהרביץ לה ושתה, והנה היא מוצאת אהבה ואוהבת את השריטה של של ביארן, אוהבת את הרגישות שלו, את השונות".
הרבה דמויות. לא מבלבל?
"תפקידים נהדרים. כל אחד שונה בתכלית לגמרי ומבחינתי שרק שיתנו לי עוד".
איך זה לעבוד לצידם של רמי הויברגר ודב נבון?
"רמי הוא במאי ובצדק. הוא פשוט נפלא. הוא מדויק בהערות שלו - קצרות ומדויקות, ובכלל הוא לא מרבה במילים. דובל'ה עושה תפקיד נפלא. יש ביניהם דינמיקה של חברות ומקצועיות. אם זה עבודה, אז זה מקצועי לחלוטין, אין חברויות. דובל'ה מקשיב לרמי ורמי הוא רמי. בהפסקות, את יודעת, הקשקושים והשטויות זרמו מכל עבר. זו היתה הפקה כיפית, אנשים נחמדים. גם הייתי האישה היחידה, שזה בכלל אחלה".
 
 

הטאו של תותי

עבודה כייפית. אופיר ודב נבון
 עבודה כייפית. אופיר ודב נבון   
מחוץ לעולם הבמה, אופיר נוגעת, תרתי משמע, בעולם הפנימי-רוחני. היא לומדת לטפל בטאו שיאצו. "זה טיפול לחיצות מאוד עמוק", היא מנסה לתאר את מה שהיא עושה. "קשה להסביר את הלימודים האלה, כי בעצם כל מה שאתה לומד לעשות אתה גם לומד להרגיש. זו דרך חיים, פילוסופיה שלמה ומופלאה. זה מנקה מכל העודפים - עודף מחשבות, עודף דאגות. הטאו אומר שאנחנו מורכבים מלב ומאגו, ולצערי רב האנשים מונעים מאגו, כולל אותי. החוכמה היא לזהות את זה. כמטפלת זה הכרח, וכאדם חשוב להיות מודע. העיקרון הגדול הוא לזהות, אני יכולה לנאום על זה עוד שעות. אני מאוד רוצה להפיץ את זה".
את חושבת שמופעל עליך לחץ סביבתי כלשהו להישאר בפרונט בגלל שאת הבת של שייקה אופיר?
"אני לא בטוחה, כי עובדה שכן התרחקתי והייתי בתוך עצמי. זה לא לחץ, אבל מקורבים תמיד אמרו בצורה כזו או אחרת ש'חבל'. אבל זה לא לחץ ממש. כי אם הבנאדם לא רוצה, שום דבר לא יעזור".
היית רוצה להיות כוכבת, על כל משמעויות המילה?
"במובן שזה מתורגם פה בארץ, לא. זה לא מושך אותי בכלל. כנראה שבגלל זה הלכתי אחורה. הכוכבנות בארץ ממש לא מגרה אותי, כל פיפס נהיה פה כוכב. אני מקבלת המון אהבה ופרגון ברחוב, וזה מספיק טוב לי. אני לא צריכה יותר מזה. עצם ההיעלמות שלי מעידה על כמה שזה כלום בעיניי. מה שחשוב לי זה לעבוד וכמה שיותר בדברים שאני אוהבת וטובים לי לנשמה. אם זה היה מקום אחר בעולם, אולי היה משתלם לי להיות כוכבת, אבל פה ממש לא. לא אוהבת השקות וכאלה, זה לא אני. אני בנאדם שקט, לפחות מהבחינה הזו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by