בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באייפוד של J.viewz 

באייפוד של J.viewz

 
 
סנונית ליס

יונתן דגן מההרכב J.viewz מספר על המוסיקה שממלאת לו את הזיכרון. זה מתחיל עם ניין אינץ', עובר דרך אמיליאנה טוריני ונגמר בבייסמנט ג'קס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מכסים את מלך הפופ. J.viewz (צילום: יח"צ)
 מכסים את מלך הפופ. J.viewz (צילום: יח"צ)   
השם J.Viewz אולי לא מוכר בכל בית, אך ההרכב פעיל כבר שנים אחדות ומאחוריו אלבום בכורה מוצלח בשם "Muse Breaks". מאחורי ההרכב עומד המוסיקאי יונתן דגן, כשלצדו הזמרת נועה למברסקי ושורת נגנים מוכשרים. ההרכב מערבב סגנונות שונים, מברייקביט, דרך ג'אז ועד לרוק. התוצאה היא מיקס מורכב ואינטילגנטי של מוסיקה עדכנית ומרשימה. בנוסף, ההרכב זכה גם להצלחה בינלאומית ושיריו שולבו בפסקולים ואוספים שונים.

לאחרונה אף יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בהודו, ובימים אלה מצולם קליפ לקאבר של ההרכב ל – "Smooth Criminal" של מייקל ג'קסון. לפני שבועות אחדים שיחרר ההרכב EP חדש בשם "The Besides", ובקרוב ייצאו לסיבוב הופעות בארץ כדי לקדם אותו. לכבוד המאורע, שמענו מיונתן דגן איזה אלבומים מתנגנים באייפוד שלו.
 
למות מהנאה. ניין אינץ' ניילז
 למות מהנאה. ניין אינץ' ניילז   
Nine inch Nails // The Downward Spiral
זה שטרנט רזנור לא מת מיד אחרי שניגן את התו האחרון באלבום הזה, זה סוג של נס. האלבום מספק דוגמא לאיך לסדר שירים כך שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו. כל שיר מספר את הסיפור בקצב שלו, בזמן שלו, בהגשה ובהפקה. בהקשבה לאלבום נוצרת תחושה שעולם שלם נבנה סביבך, עד לפרט האחרון. זה לא אלבום עצוב או שמח, יפה או מכוער, אלא ערבוב של כל אלו עם המון ניואנסים. אינדסטריאל שמינדאסטריאל, מדובר באלבום חובה.

Rufus Wainwright // Want
קשה לבחור את האלבום "הכי טוב" של רופוס (חוץ מהאחרון, שהוא די מחורבן), אבל "Want" הוא אולי היחיד שבאמת משקף את הכישרון המגוון והבלתי נתפס של האמן המוכשר כשד. רופוס יוצר מוסיקה קלאסית חדשה, עיבודי כלי מיתר ונשיפה מדהימים ובלתי צפויים, מלודיות מרתקות שנשמע כאילו שבאו ממוח שבאמת חושב אחרת. בעיניי הוא סוג של חוצן - כמעט בכל ראיון הוא מתלונן שהוא עדיין לא כבש את העולם ושהוא לא מוערך מספיק לדעתו. יש הרגשה שלמרות הגאונות שפורצת מהמוסיקה שלו בכל שיר, הוא עדיין לא התניע ולא התחיל להזיע. אלבום זה כנראה נכתב והוקלט לפני הקפה של הבוקר. בקטעים מהופעות תראו שהוא גם לא טורח לפתוח את הפה כשהוא שר.

Rage Against the Machine // Rage against the machine
משהו השתנה במבנה המוח שלי כששמעתי לראשונה את האלבום הזה. הסאונד היה חדש לגמרי עבורי ועבור אנשים רבים. הרוק הכבד השתנה מאוד בעקבות האלבום הזה. תמצאו בו שילוב מושלם בין שירים שכתובים נהדר, סאונד גיטרה שאי אפשר לשחזר, אמירה אמיתית ולהקה שפשוט מנגנת טוב. לינקין פארק, קורן - כולם צריכים להפריש אחוזים לרייג'.

God lives Underwater // Empty
אלבום שהקדים את זמנו עד כדי כך שזמנו כנראה לעולם לא יגיע. שילוב מושלם בין אלקטרוניקה לגראנג'. איך Alice In Chains הצליחו והלהקה הזאת לא? התשובה היא כנראה חוסר מזל, אין הסבר אחר. מומלץ!
 
הורג אותי ברכות. טוריני
 הורג אותי ברכות. טוריני   
Emiliana Torrini // Fisherman’s Woman
אלבום יפה וכל כך עדין, שאפילו נשימותיו של המאזין עלולות להפר את הרוך שבו. מומלץ מאוד לחובבי זמרות עדינות וביישניות עם קול שברירי. למתעניינים בטכניקות הקלטה - כדאי לבדוק איך הקליטו ומיקססו כאן.

Fabriclive 34 // Krafty Kuts
אלבום מצויין מהסדרה של מועדון FABRIC בלונדון. הסט הזימתי של קראפטי קאטס הולך כאן בעיקר על ברייקביט, אבל גם נוגע בהיפ-הופ ופאנק, מיקס מושלם!

Kings of Convenience // Riot on an Empty Street
בהתחלה חשבתי שהם עובדים עליי, שהם רק משחקים אותה חנונים תמימים וממושקפים, וסירבתי לאהוב את המוסיקה שלהם. כל זה השתנה כשהאזנתי לאלבום הזה, שמלווה אותי עד היום. האבירים יצרו כאן משהו שנשמע מאוד אינטימי ואמיתי. ההפקה מדהימה והכתיבה והלחנים מבריקים בפשטותם. התקשרתי להתנצל, האלבום הזה הוא אחד מהמואזנים ביותר באייפוד שלי.
 
 
 
Muse // Black holes & revelations
כמה כיף למצוא כזה אלבום. מיוז המציאו פה סאונד חדש של רוק. כל צליל במקומו. האלקטרוניקה אנלוגית - מה שגורם לכל העניין להישמע כפסקול לסרט מדע בדיוני. ביצועי הלהקה מעולים ומכילים המון כוח. מיוז מבהירים כאן שלא צריך ללכת אחורה ו"לנגן כמו פעם" בשביל למצוא את הרוק מחדש. השירים מעולים, הכתיבה מבריקה , הביצועים עמוסי כישרון ובתוספת אלקטרוניקה בטוב טעם – המציאו את הרוק מחדש.

Phish // a Live one
חברי פיש מופיעים בקלילות מעוררת השראה, כפי שאפשר לשמוע באלבום מעולה זה. כיף לשמוע מה הם עושים על הבמה וכיצד 20 אלף איש משתתקים ברגע שהם מתחילים לנגן בווליום נמוך.

Basement Jaxx // Rooty
קשה למצוא שם לסגנון של בייסמנט ג'אקס. זה סוג של האוס, אבל ההרכב הזה יודע לסמפל כל כך הרבה, להכניס כל צליל שבמחשב לטראק אחד ולעשות שזה יישמע טוב. האלבום הזה מבולגן, מרושל ולא מציית לחוקים לפיהם כותבים מוסיקה שאמורה להרקיד. למרות זאת, הוא פועל. בהאזנה רציפה אתה מרגיש כאילו פסעת אל תוך חנות בגדים יד שניה: המון צבעים, הכל ישן ומצועצע. תשמעו פה ליינים של בס עם סאונד של גומי, לופי תופים שגזורים ממיליון דגימות ומלודיות שמפסיקות סתם ככה באמצע. האלבום יצר סאונד שאז היה מאוד חדיש והוביל לשינוי ענק במיינסטרים הבריטי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by