בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מוות לקאזאה, תגמול ליוצרים 
 
 מס רכישה על דיסקים ריקים. קוב   
 
קוב (יעקב לשצ`ינסקי)

"אני לא מאמין שצרכני קאזאה למיניהם (רובם לפחות) מעריכים באמת מוסיקה ומוסיקאים". קוב, זמר וגם משפטן המתמחה בזכויות יוצרים, פותח סידרת מאמרים מאת יוצרים בענייני השעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שפע השכלולים הטכנולוגיים והאפשרות להעתיק יצירות מוסיקליות ללא מאמץ, הן על ידי צריבת דיסקים והן על ידי הורדת שירים מהאינטרנט, הביאו עמם הפסדי הכנסה ענקיים הן ליוצרים והן לחברות התקליטים, עקב הבעייתיות שבאכיפת זכויות היוצרים בפועל. עובדה זו מצריכה מציאת פתרונות חדשים ויצירתיים, במסגרתם יוכלו היוצרים וחברות התקליטים לזכות בהכנסות ובתמלוגים המגיעים להם. מציאת הפתרון בנושא זה דחופה עוד יותר בישראל, לאור היחס המצער של הציבור הישראלי ליוצרים ולזכויתיהם.

קיים קו אחד ברור שעובר - למרבה הצער - כחוט השני בכל הסוגיה הבוערת של הפרת זכויות יוצרים ואמנים, בין אם מדובר בהפרות "מוצדקות" פחות (זייפנים) או הפרות "מוצדקות" יותר (הורדות שירים באינטרנט, תמלוגים לאמנים מתחנות רדיו). הציבור הישראלי לא ממש מחשיב את האמנים והיוצרים בשיקולים הכלכליים שלו, כשהוא צורך מדיה תרבותית מכל סוג שהוא; לא מעניין אותו כלל מי הבעלים של המוסיקה ממנה הוא נהנה, והוא לא יעמוד מנגד למול אפשרות לצרוך אותה בחינם; כשהוא לא צריך להישיר מבט לעבר בעל הזכויות - אפילו לא קיים כלל עניין של חוסר נעימות.

פתרונות לאמנים ה"מסכנים" לא חסר - כשהציבור קונה דיסקים מזוייפים, היוצר נשלח להוציא את לחמו מהופעות ומתמלוגים, כי הרי חברות התקליטים הגדולות "ממילא לא משלמות ליוצרים"; מול הורדות באינטרנט אין ממילא מה לעשות כרגע, וכשכבר מגיעים לתמלוגים - נו, במקרה הזה, מישהו צריך לשלם את המחיר על כך שבחסות חופש העיתונות (לא פחות!), מחזיק משרד הביטחון ומכלכל בתקציבו הדל תחנה מסחרית לגמרי, וכל זאת במדינה "דמוקרטית מתוקנת" (הח"מ חרד, אגב, לקריסה כללית של מערכת הטלפוניה בארץ במקרה שבו הפיראטים יכבדו אותנו גם הם בטלמסר של תמיכה).

גם תירוצים וצידוקים מאוחרים לניצול זכויות היוצרים ללא תמורה לא חסרים, החל מצידוקים ריאקציונריים קלושים כמו שיתוף או הפקעת זכות היוצרים לטובת הכלל (היוצרים, אגב כך, הם הראשונים שעל גבם מיושמת האידיאה העתידנית שמקורותיה לדעתי החלו בסטאר-טרק או אולי במרקס) דרך "חברות התקליטים המושחתות", וכמובן זה שלפיו האמנים והיוצרים צריכים להסתפק בכבוד והפרסום הרב שתחנות רדיו שלא משלמות תמלוגים מעניקות להן, כמו גם אותם אנשים רגישים ש"נותנים הזדמנות" ליוצרים צעירים דרך דיסקים מזוייפים שהם מקשיבים להם.

הבעיה הבסיסית בכל העניין היא חוסר ההכרה מצד הציבור בכך שכשחברת התקליטים משקיעה כסף רב בשעות אולפן או כשהיוצר כותב את היצירה, הם רוכשים בעמל רב או בממון את הבעלות על היצירה - היא שלהם, היא קניינם, וממנה הם מקווים גם להתפרנס.

מנגד, אין להתעלם מההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית שמעצבת את חיינו ושאליה אנו מחויבים "להתקוונן", שכן ישנה גם אליה בקוץ - ההזדמנות של היוצרים להיחשף לקהל באמצעים חדשים, כמו גם האפשרות למגע בלתי אמצעי ורב גוני של היוצר עם הקהל.

בנימה אישית (למרות שעד עתה האמור לא חף מנימה אישית) הרי שבתור יוצר שגם מוציא באופן עצמאי את הדיסק שלו בעזרת מערך ההפצה של חברת תקליטים גדולה, האפשרות הכלכלית הטמונה בכל העסק (בעיקר בהחזרת ההשקעה) היא חלק גדול מהעניין. אני לא מוכן לקבל את העובדה ש"בחסות התהילה בלבד" יושמע השיר שלי בתחנה זו או אחרת בלא להיות מתוגמל (זה גם מקצוע לעזאזל - מאיפה יבוא הכסף?), וגם לא מאמין גדול בערך השיווקי המוסף של הורדת השירים שלי בקאזאה. אני לא מאמין שצרכני קאזאה למיניהם (רובם לפחות) מעריכים באמת מוסיקה ומוסיקאים, כך שהם יסכימו כלל להשקיע השקעה כלשהי שתתגמל גם אותי, הן כיוצר והן כמשקיע במוצר.

אני כן רואה באינטרנט כלי שיווק כדי לתת לקהל ערך מוסף ולשמור איתו על קשר, כמו גרסאות שונות לשירים שהוא מכיר, אינפורמציה מעמיקה - כזו שתבוא בנוסף לדיסק עצמו - דיווח על הופעות והתפתחויות, כאשר גם שירים להורדה יהיו בדרך כלל גם כאלה, שהקהל לא ממש רגיל לשמוע (לאו דווקא סינגלים מהרדיו).

היכן מצוי הפתרון, אם כן?

פתרון אפשרי (זמני) הוא גביית תשלום עבור זכויות היוצרים המופרות הן דרך המדיה הנרכשת (מעין מס רכישה על דיסקים ריקים) והן דרך ספקי השירות בכל מה שנוגע לאינטרנט. תשלום מזערי של כסף (אפילו שקל לחודש למנויי אינטרנט ומשהו כמו שלושים אגורות למדיה), שיועבר לגופים הגובים זכויות יוצרים (בכל תחומי היצירה) יש בו כדי לפצות בדרך הוגנת על אובדן הכנסות בתחום שלם של הפרות שאינו בר אכיפה כרגע.

מהלך שכזה יזכה, כמובן, בהתנגדות מצטדקת הן מצד אותם משתמשים שאינם מפירים זכויות יוצרים באינטרנט והן מצד גורמים שמשתמשים בדיסקים אך ורק כאמצעי גיבוי (שלא לדבר על יבואני התקליטורים ועל ספקי השירות). נראה לי בכל זאת שמדובר בפתרון שהולם את המצב, על אף "הנזק" הרב שנגרם לחפים מהפרת זכויות יוצרים, וזאת תוך שימת לב לכך שפתרון חלופי יגיע מהקצבה ממשלתית כלשהי (שגם היא מגיעה ממיסים שמשלמים אנשים שלא תמיד קיים קשר בינם לבין עבירה על החוק). יש גם לקחת בחשבון שפתרון זה הוא הצודק ביותר, שכן הדיסקים לצריבה והאינטרנט הם האמצעים לשלל ההפרות של העת החדשה, כאשר הנושאים העיקריים בנטל של פיצוי שכזה הוא בעיקר הציבור שנוהג להפר את זכויות היוצרים. ושוב צריך להזכיר, מדובר בפיצוי לציבור שהטכנולוגיה החדשה גורמת לו לנזקים של ממש לרכוש שלו (מה לעשות שזאת המציאות).

אני מאמין שאנחנו נמצאים עדיין בתקופת הסתגלות והיערכות לטכנולוגיה, ושלפחות בכל האמור לאינטרנט העניין יסתדר בזכות אינטרסים כלכליים של חברות תקליטים ותאגידי ענק אי שם בחו"ל, ש"ידאגו" לקאזאה או לכל גורם נוסף כמו שהם "דאגו" לנאפסטר ויביאו בסופו של דבר, לכך שיקומו גופים דומים שידאגו להסדרת עניין תשלומי התמלוגים ליוצרים עבור יצירות שמסתובבות באינטרנט בצד אותו החופש ל"החלפת מידע".

____________________________________________
אלבומו הראשון של קוב, "הזמן מזיע", יצא בלייבל קוצ'י רקורדס
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by