בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מאנקי ביזנס 

מאנקי ביזנס

 
 
נילי אורן

איאן בראון היה מאוד נחמד לקהל הישראלי. חבל רק שהקול שלו היה קצת פחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באוקטובר האחרון אמר איאן בראון בראיון ל-MTV שהוא לא יופיע בישראל עד שהכיבוש לא יסתיים, למרות שהציעו לו כבר לא מעט פעמים לבוא לפה. מסתבר שמשהו השתנה מאז, ואמש (שבת) לא רק שהוא הופיע בתל אביב, כשהכיבוש עדיין איתנו, הוא גם היה מפויס במיוחד וסופר ידידותי לסביבה. הוא לא הזכיר במילה את הפלסטינים, לא שר שום שיר פוליטי מאלבומו האחרון, והתבדח לא מעט עם הקהל.
 
 
נתחיל מהסוף. בתום ההדרן שהחל באחד השירים המצטיינים של הסטון רוזס - I wanna be adored, הוכיח בראון שמדובר בשיר אוטוביוגרפי לחלוטין. הוא עמד דקות ארוכות אחרי שהנגנים שלו כבר ירדו מהבמה, והשתכשך בתשואות הקהל, סוחט עוד ועוד מחמאות בדמות מחיאות כפיים ושריקות, שהמשיכו להגיע גם אחרי שהוא עזב.

למרות האהבה הגדולה שהרעיף בראון, והורעפה עליו חזרה, והמוסיקה המופלאה שהאיש הזה יודע לעשות, ההופעה היתה קצת מאכזבת. הנגנים דווקא היו מצוינים, היו שם חצוצרן, נגן כלי הקשה, גיטריסט, מתופף, ובחור מזוקן שהפיק צלילים ממחשב, וכולם הבריקו. לעומתם, קולו של בראון נשמע קצת כמו הבן המתבגר של השכן שר קריוקי. טוב אולי הגזמתי. הוא נשמע כמו השכן.
 
 
 
לא ממש ברור איפה שכח בראון את הקול שלו בדרך להופעה. למזלו הוא חיפה על העדרו בהמון צ'ארם קופיפי של בריטי שיכור, בהתאם לכינוי שניתן לו בימי הסטון רוזס, וכאמור, גם בהמון ליטופים לאגו הישראלי. אלה הרגישו קצת כאילו החליט לנקוט במדיניות 'אחבק אתכם כדי שתחבקו אותי'.

הוא שאל את הקהל אם הם אוהבים את הסטון רוזס, ונענה במחיאות כפיים סוערות. הוא שר את רוב השירים המוכרים מכל האלבומים שלו, אבל השמיט את אלה שמזכירים הפצצות בעזה. הוא אמר שהוא מבין שאין מספיק מקום לרקוד, וביקש מהקהל רק לעשות עם הכתפיים. משלא נענה, עצר את המוסיקה ואמר שבתל אביב קוליים מכדי לרקוד ככה. הקהל הגיב בהתלהבות.
 
 
באמת היה צפוף שם בסאונה 11, סליחה האנגר 11, אליו עברה ההופעה מגני התערוכה עקב מכירת כרטיסים דלילה. לא ברור כמה כרטיסים נוספים נקנו בערב המופע, אבל האולם היה מלא לחלוטין. בהזדמנות זו אני מפנה תחינה נרגשת לבעלי המקום – בחייאת, קצת איוורור, או איזו מערכת מיזוג אוויר משובחת, ממש לא היו גורעים מההופעה. להיפך.

אבל למרות היעדר הקול של בראון והאוויר לנשימה, הקהל היה באקסטזה. בהחלט ראו שרבים חיכו במשך שנים ארוכות שבראון יופיע כאן. עכשיו כשזה נגמר, נקווה רק שהפעם הבאה תהיה סמוכה יותר, ושלפני כן הוא ישתה קצת גוגל מוגל.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by