בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פוש דה באטון 

פוש דה באטון

 
 
סנונית ליס

"סיום מפואר בלחיצת כפתור", האלבום החדש של קוב, הוכיח לסנונית ליס שחמש השנים שעברו מאז הבכורה שלו זה מספיק זמן להתבגר ולהתגבר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוג של חורבן. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)
 סוג של חורבן. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)   
אפל, כאוב ואפוקליפטי הוא העולם שמצייר אלבומו השני של קוב, "סיום מפואר בלחיצת כפתור". האירוניה האדישה שעלתה מאלבומו הראשון, "הזמן מזיע", שיצא לפני כחמש שנים, הפכה להתפכחות מרה. שירי אלבומו החדש נכתבו בין הריסות: של החלום הישראלי, של אהבה שהסתיימה, של אופטימיות שנגוזה. זהו אלבום מגובש ואחיד יותר, אך גם קשה בהרבה מקודמו.

קוב, או אם תרצו – עו"ד יעקב לשצ'ינסקי – מציג כתב אישום מרהיב וחד כתער נגד ההוויה הפוליטית והרגשית שבה אנו חיים. כתב האישום הזה מנוסח בטקסטים רהוטים ונדירים באיכותם בשוק המקומי. מלות השירים עטופות בלחנים מעניינים, בצלילים אלקטרוניים ובהפקה מוסיקלית אמיצה, כמעט נסיונית - לה אחראי קוב ותרמו גם: נדב כץ, טל טרייביש, אורי תכלת ואחרים. שירתו האקספרסיבית של קוב משלימה את כתיבתו ותורמת להפיכת האלבום הזה למרתק. בין השפעותיו של קוב קל לשמוע את ברי סחרוף ואת בק.

בבשורת האיוב של קוב אנו נתקלים חזיתית בשיר הפותח "המוזות שותקות", שמתאר מה קורה כשהתותחים רועמים. תחת ליין אלקטרוני המזכיר אזעקה, מבכה קוב את השחיתות, את הלחימה חסרת התכלית ואת האסקפיזם. התוצאה: מצמררת ומלאת עוצמה. "כאב", השיר השני באלבום, מתאר חורבן הפרטי - אובדן מערכת יחסים המלווה בקהות חושים. גם "זמן עובר" מספר סיפור דומה, הפעם בליווי קצבי ועמוס דיסטורשן ובעיבוד מחשמל.
 
 
"עולם מכור" משלב באופן מרענן בין נגינת עוד לבין נקישות קסטנייטה, מקהלה, גיטרה אקוסטית, בס ונגיעות אלקטרוניות. השיר מתאר את מציאות חיה המדכאת של צעירה שאינה מצליחה להתרומם ממיטתה. השילוב שבין הסולמות המזרחיים השאנטיים לבין הגיטרות והאלקטרוניקה, מתאר את הסיפור הישראלי הזה באופן מבריק. זה שיר שמן הראוי שיתנגן בתדירות גבוהה בגלגל"צ ויככב בפסקול סדרת יחסים ישראלית שוודאי מצטלמת ברגעים אלו ממש.

"במלאת שנה למותו של" עוסק במה שעומד, אולי, בבסיס שבר האמון הישראלי: רצח רבין, מותו של חייל צעיר, והדור הצעיר שלא הכיר את החלל. השיר, שמסתיים במלים "באוסטרליה החיים נמשכים", מיטיב לתאר את הלך הרוח הקולקטיבי, אך בלחנו ובתכניו הוא צפוי ומעניין פחות מרוב רצועות האלבום. "סימנים של אהבה" הנפלא והמקפיץ הוא השיר העליז באלבום, ומזכיר כמה מרצועות "הזמן מזיע". למרות האקורדים המאז'וריים, גם "סימנים" אינו באמת שיר אופטימי: הוא מתאר רעב לאהבה, אך לא את התגשמותה.

הקאבר ל"שינויי מזג האוויר" של שלמה ארצי, הסוגר את האלבום, הוא מוצדק ומעניין. מחיאות כפיים, קרנות יער, ליין גיטרה וקטע מעבר של נגינת פלמנקו מרכיבים יחד עיבוד מיוחד. נדמה שהמעבר מכיסוי "אבאניבי" באלבום הקודם לחידוש השיר המלאנכולי הזה, מספר משהו על הדרך שעשה קוב בחמש השנים האחרונות. "סיום מפואר בלחיצת כפתור" הוא אחד האלבומים האיכותיים, המעניינים והבלתי מתפשרים שנשמעו כאן לאחרונה. נקווה שבניגוד לקודמו, הוא יזכה לא רק לאהבת המבקרים, אלא גם להצלחה מסחרית.

קוב - "סיום מפואר בלחיצת כפתור"
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by