בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמה - למה זה טוב בכלל? 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור התרגש מהאנושיות המתפרצת של "קוקושקה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוד רגע מלחמה, ומי יודע איזה זן סרטים יצוץ מתוך ענני העשן שתנפק בהמונים. מי יודע כמה זמן יוותרו פצעיה פתוחים לרוח המחטטת, כמה זמן יכאבו שני הצדדים את לכתם של הצעירים. אולי ראשית לכל יבשרו הסרטים חגיגה גדולה, ניצחון מופתי של רוח המנצחים על אויביה, ורק מאוחר יותר יבחינו בדימום שהותירה בהם, ויתפנו לטפל גם בו באמנותם.

ואחרי המלחמה תבוא עוד אחת. והאנשים יביטו שוב אחורה, אל המלחמה הקודמת, זו שכבר תפסיק לצרוב בגוף ותהפוך למשל על חוסר יכולתו של האדם לרבוץ בשקט תחת גפנו ותאנתו. ואחרי זו תבוא עוד אחת, ועוד אחת. וכדי לחמוק מהכאב הבלתי נסבל יניסו האמנים את עשן הזמן האופף את המלחמה הישנה ההיא, זו שעוד מעט תבוא, ודווקא ממנה ינסו לחלץ את האדם.

השנה היא 1944, ספטמבר, ומלחמה גדולה. בגבול בין פינלנד ורוסיה, הרחק ממפעלות המוות הגדולים של צרפת והאוקיאנוס הפאסיפי מתקיים מיזם דמים קטן ושקט בין האומות שמשני צדי הגבול. הרוסים רוצים את פינלנד כי היא חלק מארצם הגדולה וההיסטורית, והפינים רוצים את ארצם לעצמם. ואם הרקע לסרט "קוקושקה" של הבמאי הרוסי אלכסנדר רוגוזקין נשמע לכם דומה למשהו, הרי שזה אך מייאש.

וִילֶה, צלף בצבא הפיני, החליט שכל זה נמאס לו. הוא בורח מכוחות צבאו, נתפס, וכעונש נגזר עליו להקשר לסלע, לחכות לבדו לאויב הרוסי המתקרב. אלא שבמקום האויב מגיע ג'יפ צבאי רוסי, נושא עליו פוליטרוק שחצן, המלווה את קארטוּסוֹב, חייל מבוגר ונאמן האמור לעמוד למשפט בעוון בגידה. הג'יפ חוטף אש ממטוס רוסי השוגה בזיהוי, הפוליטרוק והנהג מתים. ממקום מחבואו שמאחורי הסלע, רואה וילה כיצד סוחבת אישה לאפית את גופו המחרחר של קארטוסוב אל ביתה.

יממה מאוחר יותר הוא מצליח להשתחרר ומגיע לבקתה של אנני, הלאפית שכבר שנתיים לא נגע בה גבר, שלא מבחירתה. קארטוסוב מתחיל בינתיים להתאושש. העריק, האישה והפצוע יצרו להם עכשיו אי בתוך המלחמה הזו, והם לא מתכוונים לתת לעובדה שכל אחד מהם דובר שפה אחרת לגמרי להפריע להם. העובדה הזו, עם זאת, היא הבסיס לקומדיה האנושית להפליא שמתחממת מכאן ואילך.

כך למשל, בשנאת הזרים שלו אומר קארטוסוב לוילה שיילך להזדיין, או "פָּאשוֹלטי" ברוסית, כשהאחרון שואל אותו לשמו. מכאן ואילך יקרא וילה לחרו החדש בשם "פְּשולטי", ואנני מאמצת גם היא את השם הזה. משולש השיח החרש הזה, בו איש אינו מבין את השני וכל אחד מודע לכך שאיש אינו מבין אותו, גם נותנת לכל אחד מצלעותיו את היכולת להגיד את אשר על לבו, מבלי לפחד ממה יגידו.

הטירוף המלחמתי מלכך בשולי האי הקטן שבונים השלושה. מדי פעם אף נשלח גל גדול ומאיים לשטוף את כל שנבנה ולבלוע אותו. לחיות ולהלחם - שני הכוחות האנושיים כל-כך האלה נאבקים האחד בשני בתוך השלישיה עצמה, בין בדיחת חרשים אחת לשניה.

פשולטי הרוסי מנסה עדיין להלחם את המלחמה. הוא ממשיך לכנות את וילה "פאשיסט", וניסיונותיו להדוף את הקרבה המיידית שוילה מנסה לכפות עליו מעוררים הזדהות מעבדי קרבות מהסוג הישראלי הנפוץ. וילה עצמו הוא ילד תמים, שהחליט לשמור על תומתו גם במחיר נידוי מהחברה בה הוא חי.

אנני היא מופת של פרגמטיות חמימה, שילוב נטול תפרים של ארציות ורוחניות. היא גם זו שאחראית על הסקס הווקאלי המצחיק ביותר ששמעתם מזה שנים, כשהיא נוטלת את ליטרת הבשר הגברי שלה אל בין חמוקיה המורעבים.

ובכלל, נדמה שהרבה מהסך הכל הנכלל במילה "אנוש" מוטל לתוך הקלחת של "קוקושקה". וגם אם הוא נדמה לפעמים אופטימי עד כדי רמייה עצמית, הרי שגם את זה ניתן לייחס לאנושי שבו.

______________________________________________
קוקושקה, רוסיה 2002, 90 דקות (למידע על זמני הקרנת הסרט)

האתר הרשמי של הסרט (ברוסית)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by