בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באייפוד של שלמה גרוניך 

באייפוד של שלמה גרוניך

 
 
סנונית ליס

שלמה גרוניך מתחבט בין לנון למקרטני, מתפרע עם פרנק זאפה ומתרגש מסטינג. זכרון מוסיקלי מלא קלאסיקות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חוזר למקורות. גרוניך (צילום: יח"צ)
 חוזר למקורות. גרוניך (צילום: יח"צ)   
"ההתרגשות העצומה שמעלה בי הפרויקט הנוכחי שלי לא פגה", מספר שלמה גרוניך על "מסע אל המקורות" – אלבום שהוציא לפני כשלושה חודשים. האלבום מגיש טקסטים מהמקורות, מהתנ"ך ומסידור התפילה שהולחנו על ידי גרוניך. בימים אלו הוא מופיע עם שירי האלבום תוך שהוא מנגן בפסנתר, תוקע בשופרות, מלווה ברביעיית מיתרים ובכלי הקשה. "זה לא אלבום דתי, אלא כזה ששואב השראה מספר הספרים, וממלות הנצח", הוא מבהיר.

אין צורך להציג את גרוניך, ששיריו הפכו לחלק מהפסקול הישראלי. העבודה על הפרויקט הנוכחי החלה לפני כשלוש שנים, כשהתבקש להלחין תפילת שחרית של שבת בהגדה של פסח. "הטקסט, המשווה בין אברי האדם לתופעות הטבע כל כך ריגש אותי, עד שהתישבתי ליד הפסנתר, עצמתי את העיניים וניגנתי לחן שלם. מאותו רגע התחלתי להלחן פסוקים מהמקורות", מספר גרוניך, שמאמין שחיבורו לתכנים מן המקורות נולד כבר כששר את הפטרת יתרו כנער בבית הכנסת. שמענו משלמה גרוניך אלו אלבומים נוספים נחרטו בזכרון שלו .
 
לנון במיטבו  Plastic Ono band (צילום: יח"צ)
 לנון במיטבו Plastic Ono band (צילום: יח"צ)   
John Lennon // Plastic Ono band
תמיד התלבטתי מיהו החיפושית המובילה. למרות שהמלודיות של מקרטני שובות יותר וקולו יותר ערב, אני נוטה לכיוון ג'ון בשל אישיותו: הוא היה מורד, יוצר לא שגרתי, אינטיליגנטי, רותח ופורץ גבולות. זה האלבום הראשון שלנון הוציא לאחר פירוק הביטלס ויש בו משהו מאוד זועק. הוא מציג את תחושותיו של מי שפירק את החבילה בגלל אישה לא אהודה. יש בו שירים מרטיטים כמו: " working class hero" - המתאר פועל בליברפול, עממי אך חריף, חכם ובעל אופי, ו-"Mother", אותו אני שר בהופעות עד היום.

The Beatles// Sgt. Pepper's lonely hearts club band
השאלה: "איזה אלבום של הביטלס אתה הכי אוהב?" – דומה בעיני לשאלה: "את מי אתה אוהב יותר את אמא או את אבא?". אם אני צריך לבחור, סרג'נט פפר הו המועדף עלי כי הוא מציג מכלול שלם ובוגר, וסימל נקודת מפנה בקריירה של הביטלס. הוא נפתח כהופעה חיה ומשלב בין תזמורת קלאסית, מוזיקה מהמזרח הרחוק וכלי נגינה אקזוטיים. יש בו בשלות ופתיחות והוא יוצר חוויה מוסיקלית מסעירה.

Stevie Wonder // Hotter than July
וונדר הוא בעיני אלוף הווקליסטים, הנשמה שלו נשפכת מקולו הערב, הססגוני ורב היכולות. הוא מגיש שילוב מרהיב בין לחנים נפלאים, לגרוב ולהרמוניות. התקליט הזה לווה כברת דרך מחיי וחזרתי אליו שוב ושוב לאורך שנים.
 
 
מזרח פוגש מערב Passion – music for the last temptation of Christ  (תמונה: יח"צ)
 מזרח פוגש מערב Passion – music for the last temptation of Christ (תמונה: יח"צ)   
Peter Gabriel // Passion – music for the last temptation of Christ
כששמעתי את האלבום הזה לראשונה חשבתי לעצמי: "פיטר גבריאל עשה את מה שרציתי לעשות" - הוא חיבר בין העולם האתני לבין מוסיקה ממוחשבת, בין מוסיקה אפריקאית לסינטיסייזר. זה אלבום מלא אווירה ששימש בצדק כפסקול לסרט. הוא פתח עידן חדש בכך שחשף את המערב למוסיקה מהמזרח.

Sting // Nothing Like the sun
כבר בפוליס, להקתו של סטינג, אפשר היה לשמוע סאונד מיוחד, חתוך, מהוקצע ומינימליסטי. באלבום זה - השני בקריירת הסולו של סטינג, יש משהו מאוד נקי ומוסיקלי. סטינג מתגלה פה כזמר עם צבע קול מיוחד וכמוסיקאי רציני. השיר "Fragile" ריגש אותי במיוחד, משום שיש בו משהו מאוד רענן ויפה.

Glenn Gould // The Goldberg Variations
זהו פסנתרון קלאסי קנדי, שהיה ידוע באינטרפטציות שלו לבאך. אהובים עלי במיוחד ביצועיו ל"וריאציות גולדברג" של באך. גולד ביצע יצירות אלו פעמיים בחייו: הראשונה, בשנות ה-20 לחייו והשניה, לאחר כ-30 שנה. ההבדל בין שני הביצועים מדהים: הראשון וירטואוזי, מהיר ומלא שואו אוף, בעוד שהשני מאופק ואיטי. נגינת הפסנתר שלו הפיקה עומקים נדירים.
 
האזנה שכולה חוויה  The Koln concert (צילום: יח"צ)
 האזנה שכולה חוויה The Koln concert (צילום: יח"צ)   
Keith Jarrett // The Koln concert
ג'ארט הוא פסנתרן שניגן ברחביי העולם לבדו ועם שלישיית ג'אז. הוא הכי מדהים בקונצרט סולו, אז הוא מתפתל כמו נחש, קם מהכיסא ומנגן עם כל הגוף. העוויות שלו הן ריקוד של ממש, לראות אותו מנגן זו חוויה.הוא מפליג באילתורים, לעתים אפילו ללא חזרות, ובונה יצירה חד פעמית.

Gentle Giant // Gentle Giant
שנות ה-70 המוקדמות מסמלות בעיני את פסגת היצירתיות במוסיקה שאינה קלאסית. בתקופה זו התחברתי במיוחד ללהקת הרוק המתקדם הבריטי "Gentle Giant". חבריה שילבו בין ביצועים ווקאלים מדהימים לכתיבה כמעט קלאסית - מאוד מורכבת, מעניינת ומרשימה.

Frank Zappa and The mother of invention // Freak out
זאפה היה מוסיקאי פרוע, שובב ומוטרף אך גם עמוק ורציני. הוא היה מטאור אמיתי באישיותו, וגם ווקאליסט, גיטריסט ומוסיקאי מעמיק. הוא ניגן עם להקת "The mother of invention", שהופיעה והקליטה עמו. הסולואים שכתב לאלבום הראשון של הלהקה, מוכיחים כושר הלחנה ממדרגה ראשונה, והעיבודים שלהם חד פעמיים.

Elvis Costello // The Juliet Letters
קוסטלו הוא מוסיקאי מאוד מיוחד בעיני, עם גוון קול נדיר ולחנים מרגשים. זה אלבום שמאחוריו יש סיפור. מילותיו לקוחות ממכתבי אהבה שנשלחו ונמצאו. באלבום זה קוסטלו שר כשרביעיית מיתרים מלווה אותו. כששמעתי את זה חשבתי לעצמי: "עוד פעם מישהו עשה את מה שרציתי לעשות" – ואכן, באלבום ובמופע הנוכחי שלי אני מופיע בליווי כלי מיתר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by