בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איזה שקופים 

איזה שקופים

 
 
סנונית ליס

סינרגיה משחררים את אלבומם "השתקפות". סנונית ליס חושבת שמדובר בעוד אלבום למתבגר הדכאוני – בדיוק כמו הראשון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוהבים רדיו חזק. סינרגיה (צילום: יח"צ)
 אוהבים רדיו חזק. סינרגיה (צילום: יח"צ)   
בקאבר של סינרגיה ל"חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי היה משהו מצמרר. המפגש בין ההפקה המוסיקלית הנקייה וקולו המתכתי של הסולן רון הופמן, לבין השיר הכואב והאישי, יצר גירסת כיסוי עדכנית וחזקה. אין פלא שהשיר עורר הזדהות של צעירים רבים, הזניק את הלהקה והפך לסינגל המצליח ביותר באלבומה הראשון. למרבה הצער, רוב אלבומה החדש של סינרגיה, "השתקפות", אינו מצליח לשחזר את אותם עוצמה וייחוד.

כביכול, סינרגיה עושים הכל בדיוק כמו שצריך. הלהקה פיצחה (או השאילה) מזמן את הנוסחה המדויקת לכתיבת שירי פופ רוק יעילים. גם האלבום הנוכחי עשוי במקצועיות, מצטיין בלחנים קליטים, מטפס אל פסגות סוחטות רגש בתזמון מדויק ומצויד בטקסטים שיחדרו היישר אל לבו של המתבגר המבואס. הבעיה היא שהמכלול, בדרך כלל, אינו אמין. בסופו של דבר זה לא באמת רוק - ברוב השירים אין דבר בועט, חתרני, חושב, מאתגר או זועק. זה פופ שמשתמש בכלים המוסיקלים של רוק ומציג קליפות של רעיונות שהרוקנרול ניכס לעצמו. "תאמין", למשל, למרות הפקה מוסיקלית בסגנון רוק וריפי גיטרה חשמלית - הוא שיר פופ לכל דבר, כזה שוודאי ישתלב היטב בתחנות הרדיו. אבל רוק? בהפקה מוסיקלית אחרת, השיר הזה על טקסט ה"תאמין בעצמך" שלו, יכול היה לככב ב"היי סקול מיוזיקל".

רוב השירים של סינרגיה לא מצליחים לייצר חוויה אותנטית. הם עמוסים בקלישאות דיכאון אך לא מגישים סיפור רקע אמין שיעניק לעצבות הזו נפח. אולי בשל כך, רובם לא מצליחים להעביר את תחושת הצריבה שבמרה שחורה. הסינגל הראשון מהאלבום, "מתי את חוזרת", הוא בלדת רוק דביקה ועמוסת קלישאות ("שכחתי מי אני בשבילך"). לחוסר האותנתיות הזה מוסיפה ההפקה המוסיקלית, עליה אחראים חברי הלהקה. זו הפקה כל כך מלוטשת, עד שהיא יוצרת חוויה סטרילית. עיבודי השירים צפויים להפליא. התוצר אומנם קליט מאד, אך אין בו דבר מפתיע, מעניין או מאתגר. הבלדה "טוב לי לבד", למשל, מופקת בצורה כה מתקתקה, עד שלמרות הדיסטורשן והמילה "זונה" המופיעים לקראת סופה, היא הותירה אותי עם הרעלת סוכר. הגשתו הקולית של רון הופמן, הזמר הראשי, נותרה מקצועית וכאריזמאטית, אך במרבית השירים נשמע קולו מסונתז מבעבר, באופן שפוגע בנגישות השירים.
 
 
בין כל אלו בולט לטובה "לא הספקתי לומר", שנכתב לזכרו של החיל צח לביא. זה שיר שמעביר באופן מרגש תחושות מנוגדות של געגועים וכעס לחבר שהתאבד. גם "רוחות מהעבר" בולט לטובה עם עיבוד מעניין וסאונד מחוספס יותר. השיר "להשלים" מציע גם הוא חוויה שונה ואמינה יותר. חידוש ראוי לציון מגיע מהפן השיווקי: לכל אלבום מקורי מצורף קוד המשמש ככרטיס כניסה אל "מאחורי הקלעים" של אתר הלהקה http://www.synergia.co.il/, בו יקבל הגולש פירגון על הרכישה, לצפות בקטעי וידאו נדירים, לשמוע שירים שנגנזו מהאלבום ולקבל הנחות לפעילויות הלהקה. בימים שבהם אמנים נאלצים להילחם על כל אלבום שהם מוכרים, צעד זה עשוי להסייע לסינרגיה לשמור על נאמנותם הכלכלית של מעריציה.

בסך הכל צריך להוריד את הכובע בפני סינרגיה, כבר כמה שנים שחברי הלהקה הצעירים מצליחים לשרוד ולמכור עתקים רבים בשוק לא קל, כנראה בזכות כך שהם יוצרים פופ-רוק עשוי לפי הספר. יש לשער שבדומה ל"מרגיש אחר", שהפך לאלבום פלטינה, גם "השתקפות" יזכה להצלחה מסחרית. למרות זאת, המוסיקה של סינרגיה פונה בעיקר לקהל המתבגרים. אם אתם בני 13-17 יתכן ש"השתקפויות" ישמש פסקול הולם לדיכאון גיל ההתבגרות שלכם, אך אם כבר עברתם את הגיל, או אם יש לכם טעם מוסיקלי מעט יותר מפותח, קשה להאמין שתמצאו בו חומרים רבים שידברו אליכם.

סינרגיה - "השתקפות"
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by