בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באייפוד של סיון שביט 

באייפוד של סיון שביט

 
 
סנונית ליס

סיון שביט חוזרת לנעורים עם קייט בוש, מפתחת יחסים עם ניק קייב ומתחברת לפופ עם הפט שופ בויז. זכרון מוסיקלי מגוון במיוחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ללב שלה יש בית. סיון שביט (צילום: יח"צ)
 ללב שלה יש בית. סיון שביט (צילום: יח"צ)   
"הכחול האפור הזה", אלבומה הראשון של סיון שביט, הכיל שירים בלתי נשכחים כמו "נשקי אותי", שאף כיכב בסרט "ללכת על המים". גם אלבומה השני, "וניל", שיצא לפני כשנתיים, הותיר חותם בדמות שירים כמו "ללב שלי אין בית", ששימש כשיר הנושא של הסדרה "אהבה זה כואב". שביט השתתפה בכתיבת השיר "15 דקות" ששר אסף אמדורסקי ושרה בדואטים וביניהם "כל מבט" המרגש עם דידי ארז. היא גם הפיקה שיר לאביתר בנאי באלבום "עומד על נייר" וכתבה והלחינה ליהודית רביץ את השיר "כשתבוא האהבה". במאי 2008 שביט הציגה יחד עם האמנית יעל עומר מיצב בשם "יא, שקרנית, יא, שקרנית!" שהוצג ב"ניסויי כלים 6" – פסטיבל אומנות רב תחומית של עירית ת"א.

בימים אלו מופיעה סיון שביט עם שירים משני אלבומיה ועובדת על אלבום שלישי שיצא ב-2009. ההופעה הקרובה תיערך ב- 13.07.08 בלבונטין 7 בתל אביב. בין כל אלו, עצרה שביט לרגע כדי לספר לנו אלו אלבומים נכנסו לזכרון שלה והשפיעו על יצירתה.
 
לאי בודד- David Sylvian // Secrets from the beehive
 לאי בודד- David Sylvian // Secrets from the beehive    
David Sylvian // Secrets from the beehive
כששואלים אותי איזה אלבום הייתי לוקחת לאי בודד, אני שולפת את האלבום הזה. זה אלבום כהה וסמיך שמלווה אותי מאז גיל 20 ועדיין נשאר קסום ומלא הפתעות. לסילביאן קול עמוק וקטיפתי, מילים שאפשר להפוך בהן בלי סוף ועיבודים יפהפיים במיוחד שנעשו בשיתוף עם המוזיקאי היפני ריוצ'י סקמוטו.

Nine horses // Snow Borne sorrow
לא מעט אלבומים של דיוויד סילביאן יכולים להיכלל ברשימה של עשרת האלבומים האהובים עלי. Nine horses הוא הרכב בראשותו של סילביאן. סילביאן הוא אומן פורה מאד. אני חושבת שאין שנה שבה הוא לא מוציא תחת ידיו איזו יצירה או שתיים. האלבום הזה מאופיין בפן יותר ג'אזי/בלוזי שלו - למרות שבמחשבה שנייה זה ממש לא לעניין לקטלג אותו לסגנון מסוים.

Nick Cave // Your funeral my trial
אני תמיד פנויה רגשית לשמוע ניק קייב ולעולם לא אשכח את ההופעה המצוינת שלו בפסטיבל חיפה. האלבום הכפול Your funeral my trail היה המפגש הראשון שלי איתו ומאז ערמת האלבומים שלו בתקליטיה שלי גובהת (כמעט) עם כל שנה.
 
 
כאב ראש מהסוג הטוב-  Aphex Twin // I care because you do
 כאב ראש מהסוג הטוב- Aphex Twin // I care because you do   
Aphex Twin // I care because you do
אל תתנו לשם האלבום להטעות אתכם. בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום הזה חטפתי כאב ראש ומי ששמע את הטרק Ventolin יודע למה. אפקס טווין ניחן בכישרון גאוני לקומפוזיציה מלודית וקצבית. העיבודים האקוסטיים ליצירות האלקטרוניות שלו, על ידי פיליפ גלאס ואמנים אחרים, מעניקה לכשרונו משנה תוקף.אפקס הוא האמן האלקטרוני הראשון ששיווק את עצמו בפנים גלויים ולא התחבא מאחורי שם קריר וציורים אבסטרקטים, כשאר בני דורו. הוא גם זה שמעצב את כל האלבומים שלו ומוצא את במאי הקליפים הכי נועזים וחדשניים. הוא מאד אוהב לזעזע בהומור מוסיקלי עוקצני. אין כמעט אלבום או סינגל שלו שנפקד מהתקליטייה שלי.

Pet shop boys // Behavior
כשאני אוהבת פופ אני צריכה שהוא יהיה קצת מלנכולי. הפט שופ בוייז הם בעיניי האבות המייסדים של הפופ האינטליגנטי והחריף, שעדיין אפשר לרקוד איתו. Behavior הוא האלבום הכי מלנכולי ופחות פלסטי בעיבודיו של הצמד הזה. הטמפרמנט שמאפיין את הפט שופ בוייז מתאים לי ככפפה ליד.

The the // Dusk
קשה להגיד על האלבום הזה משהו שעוד לא נאמר. הוא מצליח לתאר בצורה מטלטלת את הנדנדה שבין כמיהה לאהבה והפחד ממנה, שבין הבחירה בה לבריחה ממנה. הלחנים שבו מושלמים, ג'וני מר מפליא בנגינה על גיטרה ומט ג'ונסון לא רק מלחין וכותב באופן מושלם, אלא גם ממגנט בהגשה דרמטית ומופלאה.
 
חינניות נשית- Cibo matto // Viva! la woman
 חינניות נשית- Cibo matto // Viva! la woman    
Cibo matto // Viva! la woman
האלבום הזה הוא סוכריה. שתי נשים יפניות / אמריקניות צעירות (בעידודה הכספי והרוחנית של יוקו אונו, נדמה לי) יצרו אלבום שכולו נסב סביב שירים על אוכל. תשמעו בו עיבודים מינימליסטיים, שובבות נעורים וחינניות נשית יפנית.

Talking heads // Remain in light
ככל שהרשימה מתקרבת לסיומה אני רואה שהאלבומים שבחרתי הם בעלי קילומטרז' לא מבוטל. אני חושבת שזה קורה, כי הרלוונטיות המתמשכת של אלבומים לאורך השנים היא ששובה אותי מעל לכל ונותנת להם מקום ברשימה שלי. Remain in light אלבום סופר קלאסי של Talking heads: הוא מפואר, אינטליגנטי וחצוף וגם מאתגר ונועז יותר מכל מה שתשמעו ברדיו.

Kate Bush // a sea of honey
אלבומים של זמרות הם נדירים באייפוד שלי. למה? אין לי תשובה ברורה. זמרת אחת שהצליחה להשתחל ובגדול היא קייט בוש. כנערה הייתי מקשיבה לה הרבה, בעיקר בפורמט שקראנו לו אז קסטה. כשהימרתי את התקליטים ואת הקלטות לדיסקים, קייט לא זכתה להיות מומרת. התקליטים המצויינים שלה משום מה לא הצליחו להישאר רלוונטיים עבורי, ונשמעים לי אנכרוניסטיים. למרות זאת, שמחתי מאד לקבל את האלבום האחרון שלה- Aeriel. זה אלבום כפול ואני אוהבת בעיקר את הדיסק הראשון מתוכו. בוש מביעה בו שוב יכולת הבעה פנומנלית, מילים שהן כתב חידה והפקה הנעה בין קייט של אז לבין קייט של היום.

Bob Dylan // Oh mercy
כילדה שגדלה קצת בארה"ב של פוסט שנות השישים, סבלתי לא מעט מהקול "חותך הבשר" של ג'ון באאז וקולו המאנפף-צווחני של דילן. פיתחתי איזו אלרגיה לשניהם. ג'ון באאז עדיין נשארה עבורי במקומה המנודה, אבל דילן מזמן כבש מקום בלב שלי. "Oh mercy" הוא האלבום ששינה את ההתייחסות שלי לדילן. הכתיבה שלו תמיד השאירה אותי פעורת אוזניים. אבל מה שהקסים ושבה אותי באלבום הזה היא האינטימיות השבורה שהוא הביא עמו, השירה המתונה, הדיוק שבהגשה המלחששת-מספרת שאיפשרה לי להתקרב. ההפקה מוזיקלית אלמותית של דניאל לנוואה מוסיפה לקסם. זה אלבום מושלם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by