בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טיפש חכם 
 
 שיגידו את השורות ויילכו הביתה. מתוך ``איש ללא עבר``   
 
ראובן רייכמן

ראובן רייכמן התאהב ב"איש ללא עבר", האחרון בסדרת המבחנים הקולנועיים של אקי קאוריסמקי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבר פיני ענק עם שיער חלק ממלא את כל המסך. לא ברור בדיוק מה הוא עושה, ולמרות התכליתיות של פעולותיו נראה שגם הוא מתבונן בעצמו מבחוץ, משתומם כילד.

גיבור "איש ללא עבר", סרטו החדש של הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי, הוא רתך מובטל שמגיע להלסינקי כדי למצוא עבודה. בלילה, כשהוא נם על ספסל בפארק העירוני, שודדים אותו שלושה גברים פינים ענקיים עם שיער חלק. הם מכים אותו באכזריות, וכשהוא מתעורר חבול בבוקר - דף חדש. הוא לא זוכר כלום.

באופן שנראה מעט מוזר, M, כפי שהאיש מכונה, לא מנסה לצוד מחדש את עברו. ושלא כמו במרבית הסרטים האחרים העוסקים באובדן זיכרון, למשל "זהות כפולה" החביב בכיכובו של מט דיימון, העבר גם לא בא לצוד את M. לא נותר דבר ממה שהיה, ולכן זה לא ראוי להיזכר. M פשוט מציית לדחף ההישרדות שלו, לתוכנה הטבועה בו, ופותח מיד בחיים חדשים, כאילו רק התחיל אותם. בעזרת כמה אנשי ביבים, הוא מקים בית בתוך קרון נטוש ומטונף ומבקר במטבחן של נשות צבע הישע, המחלקות ארוחות חינם.

הרצינות התהומית של מרקו פלטולה, שחקנו הקבוע של קאוריסמקי, ושל שאר השחקנים הפינים, הופכות את כל פעולותיהם למכאניות. הם לא מחייכים כמעט, זזים בתנועות מדודות - גם כאשר הם בוכים, הם עושים זאת כאילו הם חוזרים על תרגיל ששיננו.

קאוריסמקי הסביר לא מזמן בראיון שהוא לא מבקש שהשחקנים ירגישו את הדמות שלהם - הוא בסך הכל מבקש שיגידו את השורות ויילכו הביתה. אבל לעומת המשחק הכבוי, נטול הלהט, והמצלמה העצלה, הזזה בחסכנות של ממש, סגנון הבימוי והתסריט מתפקעים חיים וצחוק. על הנייר, רוב הסצינות בסרט הן מפגן של גאונות קומית. האבסורד צועק בהן - למשל כאשר M ננעל בתוך כספת ריקה של בנק יחד עם פקידה מבוגרת בחצאית מיני, או כאשר עורך דינו מגיש לו פתאום, משום מקום, סיגר ענק באריזה מפוארת.

אבל המציאות שמביים קאוריסמקי ממאנת להיענות להומור שבתסריט. הבדיחה מתרחשת, אבל באופן ריאליסטי מוזר. נראה שהדמויות בדומייתן ובחוסר התנועה הקפוא שלהן פועלות מתוך הרגל ריק. כאילו הן רק משחזרות דיאלוגים וצורות התנהגות שהושתלו במוחן. M הוא קלישאה הוליוודית של הזאב הבודד הקשוח, אבל קאוריסמקי מראה שזו רק קליפה - מתחתיה אין דבר אחר.

החיבה העזה לשירי פופ אמריקניים משנות ה-50 שקאוריסמקי מקפיד לטפח (בין השאר בסרטי הרוק שלו עם הלהקה נטולת הדחף המיני "לנינגרד קאובויס"), מחדדת שוב את הפער בסרט הזה: כאשר המוסיקה האופטימית והעולצת בוקעת ממכונת התקליטים בקרון המטונף שבו גר M, מקבלת אותה חבורת פינים ארוכי פנים. השירים לא מזכירים להם דבר, אבל פועלים על רגש נוסטלגי קולקטיווי שכמו כופה את המסיכה שלו עליהם. כעת לא נותר להם אלא להקפיץ רגל - זאת בוודאי התנועה שהם צריכים לעשות. מצד שני, אולי צריך ללמד אותם לאונן.

_____________________________________
איש ללא עבר, פינלנד/צרפת 2003, 97 דקות (למידע על זמני ההקרנה)

האתר הרשמי (בגרמנית)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by