בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פדופיל נפיל 
 
 
אייל רוב

אייל רוב מבקש להבהיר כי האלבום החדש של מאסיב אטאק אינו המפלצת שגרמו לכם לחשוב שהוא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האמת, הדממה התקשורתית היחסית סביב אלבום חדש של אחד ההרכבים שתמיד הוציאו עיתונאים, מבקרים, עורכים וכמובן מאזינים משלוותם, היא אולי ההפתעה הגדולה של "100th Window" אלבומם הרביעי של מאסיב אטאק.

כולם מצפים, ודי בצדק האמת, ללא פחות מיצירת מופת מכל אלבום של מאסיב אטאק, שמוציאים אותם בריווח מוקפד של 3-4 שנים. מאסיב הרי המציאו משהו; הם המציאו סאונד משלהם, ועל הדרך גם עזרו לבריטים להסתכל לכיוונים השחורים שלהם מבית לפני אלו שמעבר לאטלנטי; הם גילו זמרות אלמוניות, ראפרים בלתי מובנים ומיתולוגיות רגאיי נשכחות והפכו אותן ליותר רלבנטים מאדידס; וכן, מעבר להרפתקאות הסאונד, יצירתיות בסימפול ועבודת אולפן סבלנית ומתישה שנשמעת כמו שצריך, היו להם שירים מופלאים, ידידותיים לרדיו ועדיין מכילים מספיק רגעים בלתי נשכחים בכדי שיהפכו לקלאסיקות.

לאחר שני אלבומים מושלמים הם הביאו בהפוכה בהצהרת הכוונות החדשה שלהם, שכללה את הסוף של ה"וויילד באנץ'", ותחילתו של כיוון אחר. זה התחיל ב-98' עם "Mezzanine" - שדילל מאסיבית את מספר מאזיני הלהקה, שרק ארבע שנים קודם ביקרה בכל בית שמשלמים עליו שכירות - ונמשך עם נטישתו של מאשרום, שגררה שמועות עקשניות על פירוק שאכן הגיע.

דאדי ג'י התחתן והתחיל לחשוב ברצינות על המשמעות המילולית של שמו, דל-נאג'ה עדיין טחן אלבומים של בורדס אוף קנדה, המשיך לעבוד און-אוף עם ניל דוידג' שהפיק את "מזאנין" ועמדותיו הפוליטיות הושיבו אותו בכסא ליד שינייד אוקונור במסיבות העיתונאים. הוא מעולם לא הרגיש נוח יותר בכסא המפיק כשניגש, לגמרי לבד ומשוחרר מהמורך בפשרות, לעשות אלבום חדש שמופיע, יהיו שיגידו באומץ ואחרים יטענו כי דווקא מתוך פחד, תחת השם מאסיב אטאק.

נתחיל בזה ש"100th window" הוא לא המפלצת שעיתוני המוסיקה בבריטניה וברשת רוצים לגרום לכם להאמין. נכון שלא מדובר במאסטרפיס, אולי כי חסרות כמה חתיכות, אבל עדיין מדובר באלבום שמצליח לעמוד, לעיתים באופן מוצלח ולעיתים פחות, בנטל הכבד של השם. דל-נאג'ה מתגלה כפקטור משמעותי ביצירת אודיסיאת הסאונד של מאסיב ומציג כאן עבודה מרשימה, מודעת לעצמה באופן מוגזם, אבל מאוד שלמה עם הכיוון.

יאמר לזכותו, הפתיחה של האלבום תותיר גם את הציני שבאדם שמוט לסת, כשהידיים עושות את הדרך לצידי הראש. "Future Proof" הוא ה'שופוני יא נאס' של דל-נאג'ה שמתחיל למלמלשיר מנטרות של בדידות בעיצומו של משבר אמצע-חיים ונשמע, כפי שהיטיב להגדיר זאת נדב רביד, "כמו צל שחומק בין הבתים של השיר".

"What your Soul Sing" הוא הראשון והטוב מבין שלושה שירים של שינייד שמוכיח, ולו לרגע מופלא אחד, שמאסיב עדיין לא איבדו את היכולת לברור את הווקאליסטים הנכונים, טריוויאליים ככל שיהיו, למזימות הסאונד שלהם. הוראס אנדי, זכר לימים טובים יותר, עושה כאן את מה שמצפים ממנו ומצליח להעביר נוצה על כל נקבובית שמע ורגש בגוף. "Everywhen" מוציא אותו מלך לב שחור שכולו לבוש בלבן מלאכי.

אבל מכאן זה מתחיל לג'עג'ע, כפי שניתן לשמוע ואפילו לראות ב"Special Cases" התמוה והמיותר שנבחר, כמו להכעיס, להיות הסינגל הפותח. מלבד היותו כזה, אין בו שום דבר מיוחד. שיר דחוס, מבולבל כמו שינייד שעדיין לא החליטה איך היא רוצה לשיר על הפלייבק. "Butterfly Caught" שמתקשר עם "I Against I" - היציאה שלהם ושל מוס דף מפסקול "בלייד 2" - נותר הקטע הגרובי היחידי באלבום ולאחריו השיר השלישי של שינייד, שיר מצועצע במסווה של המנון פוליטי אנטי מלחמתי שמקצין עוד יותר את הפער בין השלישייה הזו לקודמת. סימני ההתפכחות מאשליית מאסיב אטאק הופכים להרבה יותר מגרדים.

הקלאסיקה הצה"לית "למה האחרונים תמיד בסוף", מקצינה עוד יותר את החלוקה לשלשות ברשימת השירים ובאיכותם. השלישייה הסוגרת מגיעה כמו עננים מרחוק שאוגרים כמויות אדירות של מים, שעלולות להטביע באהבה ובסיאוב את המאזין. "Small Time Shot Away" הוא הומאז' קטן ל"בלה לוגוסי מת" של באוהאוס, הוראס אנדי מביא קטע עוד יותר טוב מהקודם ו"Antistar" - ללא ספק המוטו של האלבום הזה - נותר תעלומה גם בשמיעה העשירית, מה שנכון קצת גם לגבי האלבום כולו.

אבל במצב החורף והאבדון של היום, מעטים האלבומים שיכולים להיוותר כתעלומה - מעניינת או טרחנית, עמוסה או מינימליסטית - ולצאת מזה בכבוד כמו "100th Window", חרף מגרעותיו. אחרי הכל, עדיין מדובר באלבום חדש של מאסיב.

____________________________________
Massive attack: 100th Window, (הליקון/Virgin)

האתר הרשמי של מאסיב אטאק
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by