בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו שם כל עוד אתם יכולים 
 
 
ראובן רייכמן

ראובן רייכמן מגלה למה האינטרס של התאגידים זה שתמשיכו לאונן, במקום לעשות את הדבר האמיתי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בגופו של כל אחד יש איבר שלעולם אינו מאכזב: צריך רק ללטף אותו מספיק זמן כדי לחוש אושר. אפשר לעשות את זה לבד – רוב בני האדם עושים זאת – ואפשר גם בצוותא. לאוננות, לכאורה, אין מחיר. זהו משאב בלתי מתכלה – בטבע, מול המראה, או לתוך העוף לשבת, הסוכריה לעולם לא תיגמר. היחס הבלתי סביר בין הזמינות שלה לבין הכיף הלא נורמלי שהיא נותנת, הפך את האוננות בעשרים השנה האחרונות לטרנד הכי חם בעיר. כולם מאיצים ודוחקים זה בזה – שפשף את עצמך ואל תרפה.

אפילו כאן, במיקסר, יש מטיפה כזאת, השולחת את קוראיה שוב ושוב לנבור באיבריהם. גם היא, כמו מרבית האנשים, סבורה שזוהי באר ללא תחתית, שאפשר לדלות ממנה עוד ועוד אוצרות. היא לא מבינה שהיא שותפה לפשע נגד כל מה שהיא מאמינה בו – ובראש ובראשונה נגד אזרחי המדינות העניות בעולם, "העולם השלישי", כהגדרתה.

את שורשי האוננות כתופעה מודרנית ממקמים בדרך כלל במהפכה המינית שעבר העולם המערבי בשנות ה-60. הודות להמצאת הגלולה נגד הריון, הציבור החל להפנים שאין כל רע במין לכשעצמו, אלא רק בתוצאותיו הלא רצויות – ילדים. יחסי המין נהפכו לפעילות לשעות הפנאי, בלי שראשה של מחוייבות כלשהי יבצבץ בין הרגליים.

במקביל קיבלה גם האוננות לגיטימציה – האיסור עליה, בסופו של דבר, נבע בעיקר מהחשש שהיא תוביל ליחסי מין ומשם לילדים. משהוסר החשש הזה, אין כל מניעה להמשיך ולאונן. להיפך, תפקידה של האוננות כאמצעי סימולציה לקראת יחסי מין נהפך למכריע יותר. תרגול יבטיח הצלחה. נסו את עצמכם: על מה אתם חושבים כשאתם מאוננים? ברוב המקרים התשובה היא על בן זוג למין (גם פומפייה היא סוג של פרטנר).

עיקרון הסימולציה הזה עומד בבסיסה של תעשיית הפורנו, שהחלה לפרוח באותה תקופה – לצרכן נדמה שהוא מזדיין, בעוד שלמעשה הוא מספק את עצמו. זיון מקצועי אחד, במונחים של התעשייה, שווה אורגזמה של מיליוני אנשים. איזה חיסכון בזמן ובמאמץ. אין צורך לבצע את המעשה עצמו, שכרוך בחשיפה עצמית ובלכלוך זר, אפשר לשבת בבית ולפרוק את המטען לתוך טישו סטרילי. מישהו אחר מבצע את העבודה השחורה – תמורת כסף, כמובן.

אבל כאשר כסף נכנס למשוואה, נכנסים גם אינטרסים זרים. אם אפשר לקבל כסף ממאוננים, למה לא להאיץ בהם לאונן יותר ויותר? כך הם יצרכו יותר תמונות, יותר סרטים, יותר חומרי סיכה, יותר דילדואים – שוק שלם של מוצרים מגוונים ומהנים. כיום תעשיית הפורנו מגלגלת מיליארדים, ולא מפסיקה לצמוח. אפילו האינטרנט הוא תוצר לוואי שלה – פלטפורמת אוננות עם יחסי ציבור אקדמיים. ככה זה כשאנשים מוכנים לשלם כדי לאונן.
 

הודי מורעב שמנגב עם היד

לכשעצמה, אין כל רע בתעשיית הפורנו – היה זה אך טבעי שתצמח. הבעיה היא שאחרים מאמצים את הטכניקות שלה לסיפוק מיידי. הספרים, תוכניות הטלוויזיה, הפרסומות, שירי הפופ – מרבית מוצרי תעשיית התרבות המערבית מבוססים על עקרון העונג של הפורנו. הם נראים כמו יחסי מין, אבל מספקים משהו אחר.

התרבות בעולם המערבי מבטיחה לצרכניה זיון אגדי, אם רק ירכשו ממוצריה. הנערה היפה הזאת משתמשת במדיח מנירוסטה, אומר הצרכן לעצמו, אז אם אני ארכוש כזה אוכל לנשנש אותה עליו. אבל הזיון הזה לא מתרחש, הדוגמנית לא באה. הצרכן גומר שוב ושוב מתוסכל על המדיח, ועובר למוצר הבא.

תפקידם של הדוגמנים חלקי הירך והדוגמניות הפסוקות הוא לגרות. הם מנסים להביא אותנו אל הסף שבו נאלץ לשלוח את היד ולשפשף אל מול קומקום חשמלי מיוחד, מול חלון עם פרופיל בלגי יפהפה, מול הספר החדש של יוכי ברנדס.

במובן הזה, המתחרה הגדול של האוננות הוא הזיון. זוהי ההגשמה של סימולציית האוננות, התרגיל המרהיב שבשבילו מתאמנים כל העת. אבל זיונים מסוכנים לתעשייה – אלה בסך הכל שני אנשים (או יותר), שנהנים זה מיתרונותיו של זה. הרוכלים ומוצריהם נדחקים החוצה. ההתניה הנפשית שבין רכישת מערכת סלונית מלאה לבין השאיפה המופרכת לקבל אורגזמה, מתבטלת.

אז כדי לשמר את מעגל האוננות העולמי, איפוא, לתאגידים הגדולים יש אינטרס לשכנע אותנו שזיונים זה רע מצד אחד, ולהאדיר את שמם מצד שני; להבהיר לנו שמדובר בגן עדן, אך להוסיף שהוא בלתי מושג – רק כך יצליחו לשמור על התשוקות שלנו בלתי ממומשות. ואכן, חישבו כמה מאמץ צריך להשקיע כדי לקבל היום זיון, ובכל שנה זה נהיה קשה יותר. למי יש אינטרס, לדעתכם, לייחצ"ן את האיידס כמגיפה נוראה, בעוד שיותר אנשים מתים מנזלת?

האיבר המיוחד בגופכם, שמגיב בצורה פלאית לליטופים, נתון כעת בידיהם של אחרים. לא, זה לא זיון. זה סוג חדש של אוננות. לכאורה, אתם מבצעים מעשה פרטי בחשכת חדרכם, אבל למעשה בכל פעם שאתם גומרים אתם הופכים את עצמכם לעניים יותר ואת העשירים לעשירים יותר. ככה התעשייה הגלובלית עובדת. אז בפעם הבאה שאחד מגיבורי "המורדים" ישלח אתכם אל הסבון, תחשבו מי באמת עומד מאחוריו – הודי מורעב שמנגב עם היד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by