בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ניק דרעק 
 
 למאוכזבי בק. טום מקריי   
 
אורן בר-אל

אורן בר-אל ממהר להציע את האלבום החדש של טום מקריי, למי שטרם מיצה את החורף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמו לכל פעילות אחרת, טוב שגם למבטים בטיפות הגשם שעל החלון, יש מוסיקה טובה שתדע ללוות אותה. החורף הזה, נדמה כי מספר האפשרויות לבחירה היה קטן מדי.

והנה, בתזמון יוצא דופן הגיע לפני מספר שבועות האלבום החדש, השני במספר, של טום מקריי - "Just Like Blood". האלבום החדש מגיע אחרי ציפיות גבוהות מאוד שעורר תקליטו הראשון, שיצא לפני 3 שנים, ואף זיכה אותו במועמדות לפרס המרקיורי היוקרתי. התקליט ההוא היה אסופה של שירים שקטים ועצובים, עטופים בהפקות עדינות ובלחנים כובשים וקורעי לב. רבים השוו אותו אז לניק דרייק, ונדמה היה שבתקליטו השני, יצטרך מקריי להשמיע ולהדגיש את סגנונו המיוחד.

ואכן, ניכר ב"Just Like Blood" שהיה ניסיון להתקדם, ולהימנע מחזרה מושלמת על הצלחות העבר. ההפקה רחבה ומלאה הרבה יותר, התחושה הכללית נוגה מעט פחות, אך כועסת יותר. אין שום ספק, הדיכאון עדיין פה. עשרה שירים יש בדיסק, כולם יפים, וכולם סובבים סביב האהבה הנכזבת והשלכותיה. נראה כאילו מקריי הצעיר יחסית, עבר בחייו לא מעט מערכות יחסים לא מוצלחות, ואנו מקבלים כאן מנה גדושה של התסכולים, החרטות והתקוות שמקיפים אותו, כנראה, באדיקות.

מקריי אחראי לכתיבה ולהלחנה של כל השירים, וכמו תמיד יש לזה יתרונות וחסרונות; ברור שמולנו ניצב איש רב כישרונות, שיכולתו להביא את רגשותיו ומחשבותיו אל הכתב אינה מוטלת בספק; יכולתו לבצע את השירים מצמררת לעיתים, אך פעמים אחרות, נוגעת גם בסתמיות; מילות השירים, שמהוות את נקודת החולשה של תקליטים רבים, צולחות כאן את המבחן בקלות. המילים מעניינות וחודרות, מביעות כנות, ומגרות את המחשבה.

בנוגע ללחנים, המצב מעט פחות מזהיר. חלקם טובים מאוד, ושילובם עם המילים מוביל לשירים מצוינים. אך חלקם האחר נשמע כהעתקים חיוורים של אחיהם המוצלחים. ההפקה המוסיקלית מענגת תמיד, ולרוב מצילה גם את הלחנים המוצלחים פחות. בחלק מהשירים ההפקה מינורית ובהם הגיטרה מובילה את קולו המחשמל של מקריי, תוך שימוש עדין בכלים נוספים ("Ghost of a Shark"). בחלקם האחר יש עיבוד תזמורתי עשיר ומורכב יותר, הנותן לשירים את הנפח הדרמטי המתאים ("Karaoke Soul"). מלבד אלה, השירים הטובים באלבום הם "Line of Fire", ו"Mermaid Blues".

לא רבים שמעו על טום מקריי בארץ, ולצערי לא נראה שהמצב ישתנה בקרוב. מצבן של חברות התקליטים לא מאפשר להשקיע הרבה בשיווק, והעורכים המוסיקליים ברוב תחנות הרדיו, אינם ששים להשמיע חומרים מאתגרים כעין זה. הימור שלי, אם קניתם את הדיסק האחרון של בק ואולי התאכזבתם, הדיסק הזה הוא הפיצוי.

____________________________________
Tom Mcrae: Just like blood, (הד ארצי/DB)

האתר הרשמי של טום מקריי
להאזנה לקטעים מתוך האלבום
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by