בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
השילוש הקדוש 
 
טלוויזיה |
 
פיני אסקל

אהוד אולמרט הולך הביתה וחוטף קרינה סלולרית, אמנון דנקנר שוכב על הגדר ויורה לעצמו ברגל ולולו יהודה הופך לקאלט. פיני אסקל לא נבצר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחד מהחבר'ה. גרנט
 אחד מהחבר'ה. גרנט 
 צילום: ניב קלדרון 
 
השבוע אולמרט התפטר. מפתיע? דרמטי? אם תשאלו את לפיד, זה מאוד מאוד דרמטי. גאולה מתייחסת לזה בנונשלנט. אז התפטר! היא לא מאכילה אתכם בשטיקים של עיתונאים. היא לא צריכה רייטינג. יאיר כן, הו כמה שהוא צריך. דו"ש (דרוקר ושלח) יותר גאולה מיאיר, מקלחת של מים פושרים.

בזמן שבערוצים 2 ו-10 ההתייחסות לפרישה יותר מגזינית – אמנון דנקנר, יצחק לבני ואברם גרנט (החלוקה לשתי כתבות שונות עם אקס צ'לסי היא גם פאתט וגם צל"ש, ממש באותה מידה) שוכבים על הגדר הפרוצה של אולמרט אצל דו"ש. אצל יאיר ראש הממשלה היוצא יוצא אנושי ("עלוש, סגרנו את שבת? אבל עלוש, צריך לסגור את השבת") – ב"יומן" הולכים לטחון עוד אולמרטורס ומעטפות הכסף בפרשנויות שנמאס כבר לשמוע. לכאן מתווסף פולו-אפ מאוחר של סכנת הסולולאורים (כן, כך בדיוק זה נשמע במקור מגרונו של הכתב מנחם הדר) וביחד נוצר מיקס נאה שמגיע לשיאו באדיבות דעת היחיד של מישל קישקה ובו השוואה בין הממשלה לסלולר עם כל ההקשות המילוליות השנונות והרלוונטיות (ממתינה, קרינה וכו'). אם נזרום עם "יומן" עוד קצת נקבל את נבואתו של קובי אפללו שבמילים "אולי אחרי הכל תגיע לשמיים", הוא מצליח שוב לחבר בין האנטנות הגבוהות, ראש הממשלה המכווץ ועוד.
 

אין לי רגע דל

התנהלות מוזרה. רביבו
 התנהלות מוזרה. רביבו 
 צילום: אביב חופי 
 
ועכשיו פסקה שלמה על שני אנשים מבית מעריב: אמנון דנקנר (אצל דו"ש) וברק פכטר (אצל לפיד). שניהם מנוסים, שניהם אנשי מקצוע מעולים, שניהם מוערכים, זה בתחומו (עריכה) וזה בתחומו (צילום). דנקנר, עד לפני שנה עורך מעריב ושנים רבות חברו הטוב של ראש הממשלה היוצא, עשה טעות של טירון כשחשף כי שכתב את כתבת הפרופיל על אולמרט לפני שנכנס לשלטון. פכטר ירק לבאר שממנה שתה: חשף מקורות (גם אם זה "רק" בפני הכתבים שראיינו אותו), פגם בתמימות שעוד נותרה אצל אחוז מסוים בקרב הצרכנים שלו כשהודה שיש חיה כזאת פפראצי מבויים, ובעיקר הוכיח כי יש אנשים שתאוות הפרסום מניעה אותם הרבה יותר מהמקצועיות. יש לך סודות? קח אותם לקבר.


שחקן החיזוק של דו"ש היה מיקי רוזנטל שנכנס בעיתונאי הספורט של האינטרנט. לא בעיתונאים. בעיתונאי הספורט. לא בעיתונאי הספורט. בעיתונאי הספורט של האינטרנט. נראה כאילו הכתבה הזו היתה צריכה ללכת לכיוון החלטורה של הספורט או כביקורת כלפי העיתונות האינטרנטית במשוואה החשבונית של מהירות פחות איכות שווה אובדן הדרך. משהו התפקשש שם. שחקן החיזוק של לפיד היה לפיד עצמו בראיון הכי לא בלעדי בעולם עם חיים רביבו הנוטש. לא רק שכולם חושדים בחוסר האמינות של רביבו – בגלל ההתנהלות המוזרה והעובדה שהוא לא ממש סגור על עצמו – דווקא יאיר החנפן, הנמרח, הלוקה באימפוטנציה עיתונאית הוא זה שנשלח מטעם עצמו לשאול את השאלות בלי לקבל את התשובות. תענוג להיות רביבו. כמעט כמו שתענוג להיות אולמרט. נו, עם חברים כאלה, שמתלבטים האם לקנות את האורנים של עלוש כדי שחלילה לא יהיה טעם לפגם ציבורי, מי צריך להיות מנהיג?
 

ניקוי ראש

סקנדל או פסטיבל? מיכאלי
 סקנדל או פסטיבל? מיכאלי 
 צילום: רוני שיצר 
 
בחוף הבת-ימי, שלושה ימים אחרי הרצח שאירע בטעות, טוען החופיסט לולו יהודה (לא נגענו): "מי שהולך לחסל בנאדם בצורה מקצועית, צריך להיות איש מקצוע לזה". לא אכפת לו מהסוסים של השוטרים שיכולים לרמוס פעוטות, מאווירת הנכאים של הנופשים בקיץ על החוף על החוף על הקיץ, או מהנשים שעלולות לקפד את חייהן, העיקר שהברנש הבא שמגיע עם נשק יהיה מדויק. באנלוגיה מצמררת לאולמרט – נו, מה לעשות, זה השבוע שלו – מי שכבר מגיע עם נשק ללבנון, שלפחות יחסל את התשתית.
 
 

סיבה למסיבה

 
ולקראת סיום אצל דו"ש, רבקה מיכאלי זוכה בפרס. אלא שכמו אצל כל מקבלי הפרסים לאחרונה - כן, כנראה שבארץ אנחנו לא משהו בלחלק פרסים מבלי שמישהו ייעלב או יתמרמר על כך – זה הרבה יותר עצוב מאשר שמח. איך היא אומרת? "אני לא רלוונטית". וחוזרים לאולמרט
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by