בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
באייפוד של התפוחים 
 
  צילום: גיא פיטשון    
מוסיקה |
 
סנונית ליס

רגע לפני מופע חגיגי ואלבום שלישי סיפרו לנו התפוחים מה מתנגן בתפוח שלהם, ברשימה: ג'אז, Fאנק, זומביז וקוטימן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דו שיח מרתק. ג'ימי סמית'
 דו שיח מרתק. ג'ימי סמית' 
 צילום: יח"צ 
 
"התפוחים" יוצרים שילוב מענג בין Fאנק, להיפ הופ אינסטרומנטלי, בלוז, סקראטצ'ינג ועוד שלל סגנונות. תשעת חברי ההרכב מקפיצים קהל במועדונים כבר כשש שנים, זוכים להצלחה בארץ ובעולם ומשיקים בימים אלו את אלבומם השלישי Buzzin' About. השקת האלבום תלווה בהופעה חגיגית שתתקיים ב-14.8 בביתן 10 שבגני התערוכה בה יתארח שלמה בר מהברירה הטבעית. יחמם וימשיך אותה הדי.ג'יי הבריטי אנדי סמית', כן כן – לשעבר מפורטיסהד. רגע לפני מופע ההשקה סיפרו לנו התפוחים אילו אלבומים נלעסים באייפוד שלהם ומסתובבים אצלם בפטפון.

Root Down // Jimmy Smith
באמצע שנות ה-60 עבר סמית' מהלייבל "בלו נוט" ללייבל "וורב”. הרוח החדשה במפרשיו גרמה לו לעשות שוב את מה שהוא יודע הכי טוב – נשמה ופאנק. האלבום הוקלט בהופעה חיה. אלתוריו של סמית', הגרוב של הרית'ם סקשן והדו שיח שביניהם מפיחים בו אותנטיות ורגש. סמית' לקח בכוונה חבורת מוסיקאים צעירים לסשן הזה, כדי שיהיו בו יותר אנרגיות.”Root Down" הפך לאחד מאלבומי הג'אז-פאנק הטובים ביותר אי פעם ולא רק בגלל שהביסטי בויז סימפלו את קטע הנושא מתוכו. (ארז טודרס – פטיפונים)
 
מפיל ברשת. המפטון את גורדון
 מפיל ברשת. המפטון את גורדון 
 צילום: יח"צ 
 
Lionel Hampton with Dexter Gordon
בסמוך לתחילת הרומן שלי עם הג'אז קיבלתי מחבר קלטת של דקסטר גורדון, הקשבתי לה, נפלתי ברשת והושפעתי ממנו מאוד. אלבום זה הוקלט בספונטניות, ולמרות שנוצר בשלב מאוחר בקריירה של גורדון (1977), הוא מציג אותו במיטבו. נגינתו של גורדון מושפעת ממקורות רבים, הוא רומנטי, בעל שפה עשירה ומעניינת ומעל לכול – בעל חוש קצב ייחודי. היצירה שלו מעוררת מתח ותחושה מתמדת שהוא קורץ לעבר המאזין בעין אחת. (יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטו)

Kutiman // Kutiman
זה האלבום הטוב ביותר שהופק בישראל אחרי הראשון של איזבו. יצירת מופת של גרוב וסאונד. קוטימן מנגן בתופים, בגיטרות, בבס, בכלי הקשה ונעזר בחברים מפאנקנשטיין ובקרולינה. המוסיקה של קוטי צבעונית מאד, מלאת אושר קיומי וקוסמי. זו יצירה אחידה, מדהימה ובוגרת של היוצר המעניין ביותר בשטח. נשאר רק לחכות לאלבום הבא (עופר טל - פטיפונים).


Blue Train // John Coltrane
האזנתי לתקליט הזה בפעם הראשונה כשהייתי בן 14 וקשה להעלות על הכתב את עוצמת ההתרגשות שחשתי. זה אלבום שמסמל את תחילת דרכו של קולטריין כסולן, כממציא וכמורה דרך. קולטריין נשמע בו כמו על סף הגילוי המשמעותי בחייו: מעוגן בחוזקה בשורשים שמהם צמח אך שועט בעצמה לעבר מחוזות לא ממופים. נגינתו באלבום זה היא נצחית, זו נקודה שממנה ואילך ג'אז נשמע לגמרי אחרת. (יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטו)
 
יש בו הכל. Odessey and Oracle
 יש בו הכל. Odessey and Oracle 
 צילום: יח"צ 
 
Odessey and Oracle // The Zombies
אם יש משהו שחסר במוסיקה היום אלו אלבומי קונספט שאפשר להאזין להם מהתחלה ועד הסוף ולהתמוגג. הזומביז עשו זאת בגדול באלבום זה, שמציג פסיכדליה רכה ושיש בו הכל: מלודיות מתוקות והזויות העשויות מצלילים מרחפים, טקסט שנע בין אהבה לבין מוות וצבעים שסוחפים את הנפש למחוזות אחרים. חבל שכולם זוכרים להם רק את "Time of the Season" שהוא השיר האחרון באלבום. (ארז טודרס – פטפונים).

להקת צלילי העוד // להקת צלילי העוד
אלבום זה, מלבד היותו ציון דרך חשוב בתרבות הישראלית, הוא יצירה חד פעמית בקנה מידה בינלאומי, או במילים פשוטות: אין אף אלבום בעולם שנשמע כמותו. בזמן יציאתו לחנויות, ב-1974, הוא זכה להצלחה היסטרית שחרגה מגבולות השוק "המזרחי" וסלל את הדרך להצלחתם של מוסיקאים "מזרחיים" בהגמוניה התרבותית הישראלית. יש בו שילוב מדהים בין הסאונד של "להקות הקצב" לבין כלי נגינה ערבים אותנטיים כמו קנון ודרבוקה. תופתעו לשמוע, אך בלהקת צלילי העוד לא היה כלל עוד! (אורי וורטהיים, טכנאי סאונד).

Eddie Palmieri // Echando Pa'lante
זהו אלבום הסלסה הראשון וגם האלבום הראשון של אדי פאלמיירי לו האזנתי. פאלמיירי הוא פסנתרן מחלוצי הסלסה והלאטין-ג'אז העולמיים. יש לו סגנון נגינה מאוד אישי ומיוחד וכשרון עיבוד יוצא דופן. המיוחד באלבום זה הוא הרכב הכלים שכולל חליל צד ושני טרומבונים, שמאפשר עושר עיבודים. מונחים בו כל יסודות הסלסה המוכרת כיום וחשוב מכך: יש בו שירים יפים שעושים חשק ללמוד ספרדית ולרקוד סלסה! (ירון אוזנה – טרומבון).
 
 
 
Man-Child // Herbie Hancock
את האלבום הזה רכשתי כשהייתי בכיתה ט'. כשהגעתי הביתה והנחתי את מחט הפטיפון על התקליט נדהמתי - הצליל היה מהפנט. השימוש בסינטיסייזרים של אותה תקופה מספר על הרבי הנקוק ועל החיפוש אחר צליל שונה, שיצר אלבומים מסוג זה. אני אוהב את הסאונד העשיר ואת השימוש בכלי נשיפה מגוונים שבאלבום. אפילו סטיבי וונדר מתארח בקטע Steppin' In It בנגינת מפוחית ומוכיח כמה Fאנקית יכולה מפוחית להיות. זה האלבום הכי Fאנקי של הרבי הנקוק. (ירון אוזנה – טרומבון)

Ignore The Needs // Digital me
שי ליברובסקי מסתובב בשטח כבר כמה שנים עם הסמפלר שלו. מקליט, חותך דק-דק, מערבב, מפרק ומרכיב מטעמים מוסיקליים לאניני טעם ולחובבי ביטים שחורים ושבורים. זהו אלבומו השלם הראשון. חומר הגלם שלו כולל כל מה שנקרה בדרכו: מתקליטי Fאנק, פאנק, רוק, היפ-הופ ואלקטרוניקה, ועד לקולנוע, טלוויזיה וקולות חברים. התוצאה: מסע אל תוך מוח קודח, ערבוביה של מחשבות, אסוציאציות ומסרים סמויים התוקפים באינטנסיביות, ללא רחמים. גילוי נאות: האלבום יוצא בחברת התקליטים "Audio Montage" שאני אחד מהשותפים בה (עופר טל - פטפונים).

Homelife flying // Wonders
זהו אלבום בכורה של הרכב מוזר ומאתגר. משתלבים בו מקצבים משונים, מאות כלי נגינה וסאונדים מוזרים, שהופכים למארג שירים קסום. יש באלבום כל כך הרבה מצבי רוח ורבדים עד שאפשר להאזין לו שוב ושוב מבלי להשתעמם. (אורי וורטהיים, טכנאי סאונד).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by