בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
שוגר דדי 
 
  צילום: יח``צ    
טלוויזיה |
 
ליאור ניב

"אבא אמריקאי" מצטיינת בהומור מושחז, אמירות מקוריות וקורטוב של מוזרות מבורכת. ליאור ניב מחפש דמות אב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הומר סימפסון, הוא לא
 הומר סימפסון, הוא לא 
 צילום: יח"צ 
 
זהו לא סוד גדול בשנים האחרונות שמשפחת סימפסון ממש לא לבד בפסגת האנימציה הסאטירית של ארה"ב. לא רק כי סאות'פארק עוקפת אותה בסיבוב לפרקים, או כי "קינג היל" ממשיכה לזנב בה, אלא בעיקר כי 'איש משפחה' הולכת ותופסת את מקומה בקרב לא מעט צופים כסדרת הקאלט האולטימטיבית, בלי לסבול מכובד משקלן של 18 שנות שידור. גם בארץ 'איש משפחה' מהדהדת בהומור משובח, אנימציה מצטיינת וביקורת חברתית נוקבת שממגנטים צופים בקלות. אבל לא הרבה שמו לב לסדרת- הבת המוצלחת שלה, "אבא אמריקאי", ואולי הגיע הזמן לתקן את המעוות.

"אבא אמריקאי" רצה כבר למעלה מ-3 שנים בארה"ב, כשהיא מפגרת מעט אחר אחותה הגדולה בטבלאות הרייטינג- אך לא אצל המעריצים והמבקרים. סת' מקפרלן, המוח מאחורי 'איש משפחה', איחד כוחות עם שניים מהכותבים בסדרת האם ויצר איתם תוכנית חדה כתער, עם הרבה קווים משותפים- אבל גם הבדלים מהותיים. במרכז הסדרה עומד הגיבור שלה- סטן סמית', אבי המשפחה. אלא שהוא שונה מאוד מדמות האב הלוזר הקריקטוריסטית שאתם מצפים לה, דוגמת הומר סימפסון, אל באנדי, האנק היל או, כמובן, פיטר גריפין מ'איש משפחה'. סטן הוא סוכן CIA גא וחסון, עם בלורית מתנפנפת וטון דיבור פיקודי ויבש. הוא לא ממש שונא את משפחתו, אבל ברור שאת עצמו הוא אוהב הרבה יותר מאשר את אשתו היללנית, בנו החנון ובתו העצבנית. וכאילו לא די באלה - קבלו את המקבילות של סטואי התינוק האכזר ובריאן הכלב המדבר מ'איש משפחה'- עם משפחת סמית' חיים גם רוג'ר- חייזר משולח רסן ומעורפל מינית, מעין מהדורת הארדקור של 'אלף' האייטיזי, וקלאוס- דג זהב עם מוח של קופץ- סקי מזרח גרמני. CIA, אל תשאלו.
 
אם המשפחה, פרנסין
 אם המשפחה, פרנסין 
 צילום: יח"צ 
 
העונה השלישית של הסדרה, שעלתה אמש ב'אקסטרה הוט', מוכיחה שלא נגרע מאום מתנופתה. היא, אומנם, פחות היסטרית והזויה מסדרת האם, אך לרוב חדה ומדויקת יותר; אין בה כוכבים מדבבים דוגמת מילה קוניס, אבל הדיאלוג המושחז מוגש לא פחות טוב; על פניו, פוטנציאל הקאלט שלה נמוך יותר, אבל המעמיקים יוכלו לצלול בדמותו של רוג'ר חסר העכבות לנצח נצחים. היא מתנהלת באדישות יתרה ביחס לרוב הסדרות בז'אנר, מסרבת לדחוף את בדיחותיה בכפית ("אבא, אולי ניסע לחופשה באחוזה של אלביס?"-"בני, אם אתה רוצה לתת כבוד למישהו שמן שמת על אסלה, אנחנו יכולים לנסוע לקבר של דודתך הולי") אבל לא מותירה רגע דל או משעמם. לא בטוח שהיא תחניף כ"כ לטעם הישראלי, או החוץ- אמריקאי בכלל; רגעים רבים בה תלויים בהקשר המקומי הרבה יותר מאשר ביצירות מקבילות, קרי- הממד האוניברסלי שלה צר יותר משל ה'סימפסונס' או 'איש משפחה'.
 
 
ועדיין, ארוזות כאן מספיק בדיחות מוצלחות, יציאות מקוריות ואמירות נחוצות בשביל להפוך כל פרק לצפיית חובה עבור הצופה האנין, ובהייה מומלצת עבור בטטת הכורסא המחפשת. בפרק הראשון בעונה, למשל, פרנסין האם מגלה כי כל החופשות המשפחתיות שלהם לא היו אלא זיכרונות מלאכותיים שהושתלו ע"י הCIA בכדי שסטן יוכל לבלות קצת בנפרד ממשפחתו. בזעמה כי רב, היא יוזמת חופשה משפחתית מהגיהינום; זה נגמר בקניבליזם, שחיטה של תעשיית התיירות האמריקאית וחייזר נואש במועדון חשפנות מקסיקני. ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר ממחוזות המשפחה הצהובה ההיא, תנו לה צ'אנס ותראו איך היא עושה את זה: דק יותר, צנוע יותר- אבל לרוב, גם יותר אלגנטי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by