בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דרך הניצוץ 
 
 כותבת בית אחד ביום. שרון רוטר (צילום: נטלי צבילינגר)   
 
אחי רז

כותבת בית אחד ביום, לפעמים בספרדית, לא מקווה להתפרנס מהאמנות, וכמובן, מוטרדת ממה שקורה בשטחים, אבל לא רוצה להכניס את זה למוסיקה שלה. זמן טוב לשמוע מה יש לשרון רוטר להגיד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעדיפה לשמור את הדעות שלי מחוץ למוסיקה שלי
 מעדיפה לשמור את הדעות שלי מחוץ למוסיקה שלי   
הדבר היחידי ששרון רוטר לא ששה לדבר עליו, הוא האופן שבו התחילה הפאזה הנוכחית של הקריירה המוסיקלית שלה. סיפור – לא מרתק מדי, היא ממהרת להסביר, סתם אחד כזה שכבר סופר פעם אחת יותר מדי – שקשור באחותה, בניצן זעירא, בפאבים של תל-אביב. באמת לא משהו שצריך לדבר עליו. אז לא.

מה שחשוב לציין הוא שאלבום הבכורה של רוטר, שיצא לפני חודשיים, החל לקרום עור וגידים כבר אז, באותה תקופה שבה החלה לעבוד עם ברי סחרוף, בתחילה כמפיקה, אח"כ גם כזמרת ליווי. בשש השנים האלה הספיקה להכיר ולעבוד עם האנשים הנכונים כדי שאלה, בתורם, יעזרו לה בכתיבה, הפקה, עיבוד והוצאת האלבום הראשון שלה.

- היה לך את היתרון של להכיר את כל האנשים האלה.

"נכון שלא הייתי מצליחה להוציא את התקליט בלי כל האנשים האלה שסביבי, אבל במידה מסויימת גם ניווטתי את עצמי ככה כדי שזה יקרה לי, ועבדתי קשה בשביל זה. אני לא מאמינה בלשבת בבית ולקטר על למה הדברים לא מסתדרים".

ככה, מספרת רוטר, עם הרבה משמעת עצמית, היא גם כותבת. השיר הראשון שכתבה, "בועה", התחיל כסקיצה נטולת מילים שעבדה עליו עם מושיק קופ. "התחלתי בלכתוב איזה טקסט, פשוט ישבתי על זה וכתבתי כל מני דברים שרצו לי בראש. אחרי ואחרי שכתבתי הכל, הבאתי את זה לטל גורדון, והיא עזרה לי לסדר את זה. אחרי זה כבר נהיה לי חיבור עם יוסי פרץ, והיו כבר כמה טקסטים שהוא עזר לי איתם. אני אוהבת את איך שהוא חושב, ואת החיבור בינינו, כי אני כותבת קצת מופשט, והוא כל הזמן מאזן אותי, ואומר לי לעשות את זה פשוט יותר. יש לי יכולת ריכוז מאוד מוגבלת, ככה שאני משתדלת להכריח את עצמי לכתוב בית ביום, או משהו כזה, רק כדי שאהיה חייבת".

רוטר, למי שלא סגור עדיין על הפרטים היבשים, הבליחה לראשונה ב"הניצוץ", שיר ארוך ויפה שכתב סחרוף לפסקול הסרט "קלרה הקדושה". השיר הזה סוגר את האלבום החדש, ואפשר לשמוע בו את ההבדלים בין הקול הכמעט אופראי של רוטר אז, לפני שש שנים, וזה של היום. אחרי ששנים למדה פיתוח קול קלאסי – המוסיקה שעליה גדלה בבית – עברה לפתח את הקול הרוקי שלה.

- את מרגישה שעשית פשרות אמנותיות באלבום הזה?

"אמנותית אני לא מרגישה שהיו פשרות. ככה לפחות נדמה לי כרגע - למרות שאולי עוד כמה שנים ארגיש אחרת. הלכתי עם עצמי, ועם איך שאני מרגישה. הפשרה שכן עשיתי במהלך העבודה על האלבום הזה, היתה לא לשלם לאנשים - שזה כואב. נענע דיסק וניצן זעירא מאוד תמכו בי, בקטע של לעשות שיר עוד פעם ועוד פעם, עד שזה נשמע כמו שצריך, אבל הפשרה הייתה שאנשים עבדו איתי בתור טובה".

- את חושבת שמוסיקאי צריך להתפרנס מהאמנות שלו?

"אמן רציני, מישהו שעובד יום ולילה על המוסיקה שלו, אמור לחיות מהאמנות שלו. היצירה דורשת המון אנרגיה, וזה פשוט לוקח המון המון זמן וריכוז, כי זה כל הזמן נתקע.

"אבל אני ידעתי איך זה הולך להיות, ואני מתכננת את החיים שלי ככה. בגלל זה, אני הופכת את העיסוק שלי בזה לתחביב ולא למקצוע. כשאתה לא עושה מזה כסף, זה בשביל הכיף, בשביל ההנאה והיצירה. ככה אני משתדלת לבנות את החיים שלי. עכשיו אני לומדת להיות מורה ליוגה, אולי משם תבוא הפרנסה בעתיד".

- מפריע לך שאין פה תרבות אוף-מיינסטרים אמיתית?

"מפריע, אבל אין מה לעשות. הקהל כאן פשוט קטן מדי בשביל לקיים מוסיקאים שלא מושמעים בגלגל"ץ. מישהו אמר לי שבצרפת, אם יש לך להיט, אתה עושה עליו משהו כמו 300 דולר ליום".

- ולך יש להיט. הוא אפילו בפלייליסט של גלגל"צ!

"כן, אתה לא מאמין איזה הבדל זה בין להיות עם שיר בפלייליסט לבין איך זה בלי שיר בפלייליסט. ההבדל הוא בין שרבע מהחברים שלך יכירו את השיר, לבין כל האנשים, בכלל, שמזמזמים אותו".
 

צריכה לקום מוקדם

את הטקסטים לאלבום הבא שלה, שעליו היא כבר התחילה לעבוד, רוטר כותבת בספרדית דווקא - השפה שספגה בבית הוריה, שהגיעו לישראל מארגנטינה. "אני כותבת בשפה פשוטה, כי הספרדית שלי לא ברמה גבוהה ממש, אבל זה מספיק לי. לפעמים יוצא שאני כותבת בית אחד בספרדית, והבא יוצא לי בעברית, פשוט מתוך רצון לשנות ולגוון, לא לעשות את אותו דבר".

חוץ מזה, מעסיקים אותה בימים אלה בעיקר הודו, יוגה ושלווה. "זה בא בתקופות. יש תקופות שאני לא רואה חדשות, בכלל, ובתקופות אחרות אני לא מפסידה. אבי, למשל, החבר שלי, רואה כל יום חדשות. הוא חייב להיות מעודכן".

- מעניין אותך מה שקורה פה מסביב? ענייני השעה? מעניין אותך לעסוק בזה במוסיקה שלך?

"זה כן מעניין אותי וחשוב לי מה שקורה כאן, ולפעמים השחיתויות, או המצב עם הפלסטינאים ועם מה שקורה בשטחים גורמים לי להתבייש. כל פעם מישהו אחר חוזר מהמילואים ומספר על מה שהוא רואה שם, ואני לא יכולה שלא להתבייש. אבל מצד שני, אני תומכת בהפרדה בין אמנות ופוליטיקה. אני מכירה מוסיקאים ואמנים שלא חושבים שזה צריך להיות ככה, אבל באמנות שלי זה פשוט לא מתחבר לי. לא מתחבר לי לקול שלי, לא למוסיקה שאני עושה - זה פשוט נראה לי מודבק. יש בי יותר רצון ללכת להפגנות למען בעלי חיים, למשל, או להופיע למען נזקקים וחיילים. מלחיץ אותי לחשוב שייצא לי משפט מסויים שאני אצטער עליו - וכאן לא נותנים לך את האפשרות לטעות. יש פה מעט אנשים, וכל אחד רוצה להגיד כל כך הרבה. אז אני מעדיפה לשמור את הדעות שלי מחוץ למוסיקה שלי".

בכל מקרה, שרון רוטר מתכוננת עכשיו את סיבוב ההופעות שילווה את האלבום הראשון שלה. העיבודים, שאחראי להם הגיטריסט אסי בן-סימון, יקחו את השירים לכיוון קצת עדין יותר, אולי מופשט. יהיה גם קאבר, כנראה, מלבד "בייבי" שהופיע באלבום. "אולי 'When I go' של מינימל קומפקט. מי יודע. אולי לא. אבל זה הכיוון".

- יוצא לך ללכת גם להופעות של אחרים?

"אני מתכננת כבר הרבה זמן ללכת להופעות שמעניינות אותי. יאפים עם ג'יפים, למשל, או אפרת בן צור, אבל איכשהוא זה לא יוצא. ב-23:00 אנחנו כבר לא יוצאים מהבית. חייבים לקום מוקדם, ללכת לעבוד".

____________________________________________________
אלבום הבכורה של שרון רוטר, "שרון רוטר", יצא בנענע דיסק לא מזמן
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by