בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
הוא דווקא גבר רומנטי 
 
  צילום: יח``צ    
מוסיקה |
 
סנונית ליס

אבישי כהן הוא לא בדיוק זמר וגם לא ממש מחדש אך אלבומו "שעות רגישות" מצליח בכל זאת לתפוס את האוזן והלב בזכות הפקה משובחת ושילוב סגנוני מהנה. ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקאי מבטן ומלידה. כהן
 מוזיקאי מבטן ומלידה. כהן 
 צילום: יח"צ 
 
"טקסטים ושירה בעברית מקרבים אותי עוד יותר לעצמי ולרגשות הכי עמוקים שבתוכי" כותב אבישי כהן בחוברת המצורפת ל"שעות רגישות" - אלבום הסולו העשירי שלו והראשון שבו הוא שר בעברית. כהן תורם כבר שנים לזקיפות הקומה הלאומית כשגרירנו בזירת הג'אז הניו יורקית. צ'יק קוריאה האגדי לקח תחת חסותו את כהן שהפך לאחד מהקונטרבסיסטים הבולטים בסצנת הג'אז של התפוח הגדול. ב-2004 חזר כהן לארץ, וכעת הוא פונה אל המיינסטרים הישראלי ומביא אלבום פופ מתובל באלקטרוניקה, בג'אז ובהשפעות ספרדיות, בלקניות ותורכיות. באלבום משולבים פיוטים וטקסטים יהודיים שהלחין כהן.

אבישי כהן אינו זמר, קולו צרוד ולא גמיש, אך הוא מצליח לפצות על כך. "שעות רגישות" הוא אלבום מגובש, מוקפד ואיכותי. אחראים לכך לחנים יפהפיים, עיבודים עשירים ואינטליגנטיים והפקה מוסיקלית משובחת. לעיבודים ולהפקה המוסיקלית אחראים, ביחד או לחוד, כהן עצמו ולני בן בשט. השיר הפותח "Yo M'enamori Dun Ayre" (התאהבתי ברוח) מתובל בסאונד וויניל שסוחף את המאזין למחוזות הסנטימנטליים והנוסטלגיים מתוכם מוגש האלבום. "אהבה חדשה", הסינגל השני ששוחרר מהאלבום, מתאפיין בלחן ובליווי פסנתר מרהיבים ביופיים. "סי קאנמיה" הוא רצועה בלקנית קצבית ומענגת המארחת נגנים מוכשרים ביניהם בולטים המתופף מארק ג'וליאנה והפסנתרן שי מאסטרו.
 
מפגש סגנונות. "שעות רגישות"
 מפגש סגנונות. "שעות רגישות" 
 צילום: יח"צ 
 
מה אין באלבום? בעיקר חדשנות. שילוב בין ג'אז לבין מוסיקה אלקטרונית, פופ רך ונגיעות בלקניות הוא מהאפנתיים והמשומשים בעולם בעשור האחרון. "Air" ו-"The Cinematic Orchestra" עשו קריירה מנפגש הסגנונות הזה והרכבים כמו "Boom Pam", "Balkan beat box" ו-"Gotan project" מפגישים בין מוסיקה בלקנית לבין פופ, רוק רך ואלקטרו כבר שנים. עידן רייכל הוסיף לתערובת זו תכנים מהמקורות, שירי אהבה עבריים ומוסיקת עולם לפני חצי עשור. גם התקרבותו של כהן לפיוטים נעשית בתקופה שבה נדמה שכמעט כל זמר ישראלי "מתחזק" בדרך זו או אחרת. המיזוג של כהן בין כל אלו מהודק, מהוקצע ועשוי היטב וגישתו לג'אז היא כצפוי מקצועית ומהנה, אך המכלול רחוק מלחדש.

"שירה דורשת חשיפה גדולה וזה לא תמיד קל", כותב כהן בחוברת המצורפת לאלבום. ואכן, נדמה שבחר שלא להיחשף לגמרי בפני מאזיניו. לא תמצאו באלבום טקסטים בוערים המתארים חוויה אישית. לזכותו של כהן יאמר שהשילוב בין החומרים המקוריים שלו לבין הפיוטים היהודיים, עובד כשנוצר האיזון בין הקלילות מחד והליריות העתיקה מאידך.
 
 
את ההשפעות לאלבום ספג כהן משירת הלדינו של אמו ומפיוטי סבו סביב שולחן השבת. קולו של הסב אף שולב מתוך הקלטות בשירים "שלום עליכם" ו"שובי אלי". למרות איכותו כאלבום פופ, לא מצליח "שעות רגישות" להעביר את העומק הרגשי המשתמע מהשפעות אלו. "יד ענוגה", "צעדי" ו"מלאכי השלום" הן רצועות מהנות ויפות אך סטריליות. "מבטך העצוב" היא בלדת אכזבה במשקל נוצה, בה שירתו של כהן לא מצליחה להעביר את כאב הפרידה.

יוצאי דופן הם "פונצ'ה פונצ'ה" (דוקרת דוקרת השושנה), אותו שרה בחן כובש אמו של אבישי, אורה כהן. זה שיר שיוכל להתנגן בהצלחה בפסקול סרטו הבא של אלמודובר. בולט גם "אל הציפור" בו כהן מעביר תוגה שקשה למצוא בשאר הרצועות. "שעות רגישות" הוא אלבום פופ עשיר ומלוטש. אוהבי מוסיקה עשויים ליהנות ממנו כאלבום אווירה מדויק ומי שאינם נוהגים להאזין לג'אז, למוסיקה אלקטרונית או בלקנית, יוכלו לטעום בו מהסגנונות הללו מבלי לחטוף הרעלת קיבה. אך חשיפה אישית נועזת ומקוריות, אין בנמצא.
 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by