בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
קולנוע 
סלע המחלוקת 
 
  צילום: יח``צ    
קולנוע |
 
ליבי בגנו

הסרט הקופתי ביותר של השבועות האחרונים בארה"ב הצליח לעצבן לא מעט אנשים. קיבצנו עוד כמה סרטים שהביאו לוויכוחים וסערה ציבורית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פורנוגרפיה לשמה
 פורנוגרפיה לשמה 
 צילום: יח"צ 
 
בימים אלו, "רעם טרופי", סרטו של בן סטילר, מנתץ קופות בארה"ב אך בד בבד מצליח לעצבן לא מעט אנשים ואף להוציאם לרחובות להפגין נגדו. אפרו-אמריקאים ומפגרים, הן רק שתיים מהאוכלוסיות שלא מרוצות מתיאורן והצגתן בסרט. אבל בינינו, מחלוקות סביב סרטים הן לא משהו חדש בהוליווד והחלטנו לאסוף עבורכם חמישה סרטים שהתבלטו ברעש, הויכוחים והסערה שעוררו.

"התפוז המכני" (1971)

37 שנים אחרי שנוצר, סרטו של סטנלי קיובריק עדיין עוכר שלווה. זהו סיפורו של אלכס (מלקולם מקדאול) מנהגי כנופיה ואנס צעיר המקבל שטיפת מוח בעזרתה האדיבה של ממשלה בריטית עתידנית הגורמת לו להפוך לחולה באופן מסכן חיים בכל פעם שהוא נתקל באלימות.

בארה"ב הסרט הוגדר כפורנוגרפי וגיל הצפייה הוגבל, בבריטניה התגובה הייתה קצת חריפה יותר. קול זעקה גם מכיוון האנגלים שטענו שמעשי האלימות וההתאכזרות הקשים שמוצגים בסרט זוכים למעשי חיקוי מדויקים, ואכן, נרשמו מספר מקרים של קופיקאטס. הסערה וההאשמות בהסתה ועידוד לאלימות הביאו את קובריק להפסיק את הפצת הסרט באנגליה. עד 2000, לא ניתן היה לראות או להשיג עותק של הסרט בבריטניה.
 
בלי שמות. טנגו בעירום
 בלי שמות. טנגו בעירום 
 צילום: יח"צ 
 
"הטנגו האחרון בפריז" (1972)

ברנרדו ברטולוצ'י הרעיד את אמות הסיפים עם סרטו על אמריקאי בפריז המתמודד עם התאבדותה של רעייתו (מרלון ברנדו) הפוגש פריזאית המחפשת דירה ועומדת להינשא (מריה שניידר). השניים נסחפים לרומן אולטרא סוער ומיני בלי לחשוף את זהותם. וישנן השלכות עצומות על חייהן. הדעות לגבי הסרט היו מאוד חלוקות כשיצא ותויג כפסיכודרמה אירוטית. תיאורי תאוות הבשרים החייתית, הקשה ונטולת הרגש והאהבה המופיעים בסרט זעזעו רבים. עד כדי כך שברטולוצ'י וכוכביו הגיעו לבית משפט באיטליה באשמת זימה.

כל מי שרוצה לראות את מרלון ברנדו המנוח לפני שהפך ללוויתן שבוי ולגלות צד אחר של דון קורליאונה, לא יפספס. גם שנים אחרי, הסרט עדיין ל-ו-ה-ט.
 
סקסי מדי? סטון ודאגלס
 סקסי מדי? סטון ודאגלס 
 צילום: יח"צ 
 
"אינסטינקט בסיסי" (1992)

הבמאי פול ורהובן הביא לנו את מייקל דאגלס כבלש משטרה עם יד קלה על ההדק שנופל חזק כשהוא פוגש בסופרת בי-סקסואלית (שרון סטון בתפקיד שעשה אותה), אשר נחשדת ברצח מאהבה באמצעות דוקרן קרח. מממ...סימפטי. פעילים למען זכויות ההומוסקסואלים יצאו נגד הצגת סטריאוטיפ הלסביות שונאות הגברים עוד בטרם החל להצטלם. בל נשכח גם את סצינת החקירה האלמותית בה סטון מסכלת רגליים, חושפת היעדר תחתונים חמור ועושה שבץ לאומה שלמה. רמת הפרובוקטיביות של הסרט הרגיזה רבים – מה שלא מנע ממנו להפוך להצלחה מטורפת, קאלט היסטרי ולהוליד אלפי חיקויים וסרט המשך מהגיהינום.
 
 
סודות מהחדר הסגלגל
 סודות מהחדר הסגלגל 
 צילום: יח"צ 
 
פרנהייט 11\9 (2004)

היוצר הדוקומנטרי מייקל מור התמקד בסרטו בנשיא האמריקני ג'ורג' וו. בוש ובמלחמתו של זה בטרור העולמי. מור, שמעולם לא הסתיר את סלידתו מבוש, מציג בסרט אג'נדה מאוד חד צדדית שהכעיסה רבים אך הלהיבה לא פחות. הוא מתאר את בוש כאיש עסקים כושל שלמרות קשריו העמוקים (והבעייתיים) עם בית המלוכה הסעודי וגורמים אחרים, הצליח להיבחר לנשיאות ולשים קצוץ על אזהרות ונורות אדומות שהבהבו מולו. למעשה, מור שמח להאשים את בוש בכל תחלואיה של ארה"ב ו-11\9 זהו רק קצה הקרחון.

הסרט הרתיח את הימנים בארה"ב והצליח להוציא אנשים לרחובות במחאה וקמפיין שנאה מאורגן היטב הנועד לאסור את הקרנתו. המחלוקת ללא ספק נבעה מכך שמור היה הראשון שהעז להתעסק עם נושא התנהלותו ואחריותו של בוש בכל הנוגע למתקפת האחד-עשר בספטמבר, נושא שעד אז היה במצב קיפאון והסכמה בשתיקה. לרדת על בוש בבוטות הפך לפופולרי הרבה יותר בתכניות אקטואליה אחרי שמור העניק את הלגיטמציה לעשות זאת. עד היום, מייקל מור הוא שנוא נפשו של מחנה הימין האמריקני.
 
ג'יזס כוכב עליון
 ג'יזס כוכב עליון 
 צילום: יח"צ 
 
"הפסיון של ישו" (2004)

המק-דאדי של סרטי המחלוקת. מל גיבסון, שגם ככה לא אוהב אותנו היהודים מי יודע מה, לוקח על עצמו את האחריות לספר את סיפור שעותיו האחרונות של ג'יזס קרייסט, הלוא הוא ישו מנצרת. הסרט מתמקד בבגידה שספג ישו ובצליבתו. כן כן, זה כל הסרט.

ההמולה, הסערה והכעס שעורר הסרט היו חסרי תקדים. הכוונה של גיבסון הקתולי האדוק, הייתה לתאר בצורה הגרפית ביותר את סבלו של ישו על מזבח הקרבתו למען טובת האנושות. אך מה שהוא הצליח לעשות היה ליצור תהום וקרע תרבותיים בהוליווד שכמותם לא זכורים.
 
 
עוד בטרם יצא, מבקרי הקולנוע שזכו להצצה לא ידעו איך לאכול את המוצר שהוגש להם. רובם תיארו אותו כברוטאלי,בעל פרשנות תנ"כית בעייתית ומפוקפקת ונימה אנטישמית. גיבסון מצדו לא היה מודאג ואף ערך הקרנות של הסרט (אותו מימן לבד) לחברי איגודים נוצריים במטרה לעורר באזז חיובי מוקדם בקרב המאמינים. וזה הצליח לו. לא עזרו הליגה נגד השמצה, הפגנות, ועוד ניסיונות למנוע את הצגתם של היהודים כאחראים למותו של ישו, גיבסון שלשל לכיסו 370 מיליון דולר, שהיוו את הנתח שלו מהכנסות הענק של הסרט וזכה למוניטין פרובוקטיבי ומאוד בעייתי בהוליווד ובעיקר בקרב יהודים. שנתיים אחרי כן, הוא כבר האשים אותנו בכל מלחמות העולם. כן, אין ספק שהוא אובייקטיבי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by