בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
חתולי אשפתות 
 
  צילום: ורד קינן    
מוסיקה |
 
עמית קלינג

הגאטר טווינס הגיעו לבארבי עם תא משפחתי אלטרנטיבי וארומה חזקה של ביוב. עמית קלינג התענג על כל הסנפה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הופרדו בלידתם
 הופרדו בלידתם 
 צילום: ורד קינן 
 
עוזי וייל כתב בהקדמה לספר שיריו של ריימונד קארבר: "קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה" – ובכך בעצם קלע בול להגדרה העמומה של איזו חוויה משותפת של "הביבים" של ארה"ב. כשלהקה בוחרת לקרוא לעצמה The Gutter Twins, תאומי הביבים, יש כאן איזו הצהרה כפולה, ואפילו משולשת: אחת, שמתוך הביבים עולה הרוח החיה של הלהקה; שנית, שבניגוד לסיפורים הקלאסיים על להקות עם שני יוצרים בולטים בתוכן, הנוטות להתרפק על סמך ויכוחי אגו, כאן יש דמיון מדהים בין שני הסולנים של ההרכב, גרג דולי (Afghan Whigs, Twilight Singers) ומארק לאנגן (Screaming Trees וקריירת סולו ענפה). ושלישית, שלמרות שלאנגן נולד במדינת וושינגטון ודולי במדינת אוהיו, הם בכל זאת תאומים; הם אומנם לא נולדו תאומים, אבל הם הפכו להיות תאומים, והמשפחה החדשה הזאת קמה בביבים. דברים כאלה קורים ברוקנ'רול.
 
לא גונבים את ההצגה
 לא גונבים את ההצגה 
 צילום: ורד קינן 
 
דולי ולאנגן, מלווים בחוליית גיבוי של ארבעה נגנים, עולים על במת הבארבי בפעם השניה; בפעם הראשונה, לפני כשנתיים, זה היה במסגרת הופעה של ההרכב הקודם של דולי, הטווילייט סינגרס, שאירחו בהופעה את לאנגן. שיתוף הפעולה המצומצם הזה התפתח עכשיו לכדי הרכב שלם, ששיחרר אלבום בכורה השנה; אבל לעומת האלבום, שבו עושה רושם שנעשו מאמצים רבים על מנת לשמר איזשהו איזון בין לאנגן לדולי, בהופעה, מהר מאד נעשה ברור מי במרכז העניינים.

דולי הוא פרפורמר מחונן ואנרגטי, שרואים שנהנה להיות על הבמה, לשיר, קצת לרקוד, להצטלם. אבל לאנגן, שעומד דומם, רוב הזמן בעיניים עצומות, במרכז הבמה, לא צריך לגנוב לו את ההצגה. ההצגה היא שלו מלכתחילה. גם כשהוא עומד דומם, ומצטרף לדולי רק כדי לשיר ארבע שורות, נעשה ברור שהוא כאן הסולן, ודולי רק שר קולות ליווי (ומנגן בפסנתר ובגיטרה).
 
 
מוזיקלית, ה"גאטר טווינס" נמצאים בצד האפל והמחוספס של הזרם העולה ומתעצם בשנים האחרונות של ה"קאנטרי האלטרנטיבי". מוזיקת הקאנטרי, שבמשך שנים סבלה מדימוי של פסקול לחיים של רדנקס שיכורים ובורים (פרט לכמה אומנים שפרצו למיינסטרים, דוגמת ווילי נלסון או ג'וני קאש), פתאום הופכת לגורם השפעה מרכזי הנושף רוח חדשה למפרשים של רוקרים צעירים. הגאטר טווינס אומנם לא צעירים (דולי ולאנגן שניהם בני 43, וותיקי סצינת הגראנג'), אבל העיסוק החדש שלהם ב"אמריקנה", מתבטא בכל דבר שהם עושים – החל מהמראה המעונב והמכופתר שלהם, הגורם להם להראות כמו להקת ליווי של כומר זועם מטקסס, וכלה בריפים הדרומיים והאיטיים שלהם, שנוגעים לראשונה באזורים חדשים ומפתיעים ביצירה של השניים.

המקומיות הזו, מעלה שוב את שאלת הביבים. "קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה", אבל הרי ברור שהגאטר טווינס לא יכלו להיוולד בשום מקום פרט לארה"ב. מארק לאנגן מספר שהתקופה בסקרימינג טריז, הלהקה שקנתה לו את עולמו, הייתה הקשה שבחייו. כנראה שהוא נולד לארץ זרה – ארה"ב, אבל מצא את מקומו בארה"ב הנסתרת, של הבלוז האפל של התחתית, של הביבים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by