בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
מגילת רות 
 
  צילום: יח``צ    
מוסיקה |
 
סנונית ליס

מספרת סיפורים, משוררת בחסד, ואמנית רבגונית. רות דולורס וייס עושה אינדי בעברית שחודר לנשמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינדי גירל
 אינדי גירל 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
זמרים מעטים מצליחים להעביר ביצירתם עוצמות תחושה כפי שעושה היוצרת הייחודית רות דולורס וייס. בשורה אחת של של שירה מצליחה וייס לתאר אושר עילאי, עצב תהומי ואת המנעד שביניהם. במשפט אחד היא יכולה להיות רכה, מתפנקת, מתייפחת וזועקת. קשה לטעות בצליל הבלוזי והדרמטי שלה, המושפע מטום ווייטס, מפי.ג'יי הארווי ומניק קייב. נדיר לשמוע במקומותינו מוסיקה כל כך חשופה ולא מתחנפת.

המוסיקה של וייס הפכה לפייבוריטית של מאזיני אינדי ישראלים ביניהם דייויד פרץ, שעם הרכבו ,"בלובנד", הופיעה. בשנתיים האחרונות התגוררה בארה"ב והופעותיה בישראל הפכו למוקד לעליה לרגל לחובבי מוסיקת שוליים.

עד כה כתבה ושרה וייס באנגלית, בימים אלו היא מוציאה את אלבומה השני, "בעברית" – שכשמו כן הוא. את רוב שיריו ולחניו כתבה עצמה, הפיקו את האלבום הקונטרבסיסט יהוא ירון, שמלווה אותה כבר מספר שנים ואופיר ונדר. שינוי השפה השפיע על הטקסטים של וייס: באנגלית היא כתבה שירים שסיפרו על שברונות לב ועל חטאים קטנים. בעברית, לעומת זאת, היא לא כותבת שירים, אלא שירה – גבוהת שפה ונקיה. אם בעבר סיפרה על כוס הבורבון ועל הפסנתר שלה, היום היא משתמשת בדימויים ויוצרת אווירה.
 
 
השינוי הזה הופך את האלבום החדש לנגיש פחות מקודמו. השירים המדממים שכתבה וייס באנגלית נכנסו ישר לוריד בעוד שכתיבתה בעברית איכותית מאוד, אך מתעכלת לאט יותר. גם לחניה מאתגרים מבעבר וקשה להאמין שתמצאו את עצמכם מזמזמים אותם במהרה. אבל "בעברית" הוא אלבום שכדאי מאוד לצלול אליו בזכות רצועות רבות: "באר שבע" הוא שיר חושני העטוף בעיבוד בלקני מצוין, "שיר אהבה" הוא נוגה ומרטיט, "הלילה שלו", בעל הטקסט הנפלא, הוא פיסה מרוכזת ומהפנטת של תשוקה. "קיץ" הוא רצועה צוהלת ואיכותית ו"אשקלון", המוקדש לעיר מולדתה של וייס, הוא שיר משובח שסולמות ערביים ונגינת בנג'ו של עוזי פיינרמן מיטיבים עימו. הרצועה הטובה באלבום היא הקאבר של וייס ל"משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג, שאינו נופל מהביצוע המיתולוגי של חווה אלברשטיין. וייס הופכת את השיר המוכר לקינה קורעת לב ונדירה בעוצמתה.

על אף איכויותיו, "בעברית" אינו חף מחסרונות: מבחינות רבות הוא נשמע כהמשכם של אלבום דל אמצעים או הקלטת הופעה חיה. הגימור שלו, הדיוק ותשומת הלב לפרטים אינם מוקפדים כבאלבום אולפן המיועד לקהל הרחב. וייס ניחנה בקול ענק ולשירתה מניירות בולטות מאוד, במספר נקודות באלבום היא משתמשת בהם באופן מוגזם שצורם מעט לאוזן. גם ההתאמה שבין שירתה לבין מלוויה אינה מושלמת. כל אלו מעוררים תחושה שבהפקת האלבום חסרה יד מנוסה שתקפיד, תכוון ותמתן. כמו אלבומה הקודם והופעותיה, גם עיבודי "בעברית" הם מינימליסטיים ומבוססים על הקונטרבס של יהוא ירון. מהנים ככל שיהיו, באלבום כזה כדאי היה לפרוץ את המסגרת הסגנונית הזו ולשלב גם עיבודים המבוססים על כלים אחרים ומציעים אווירה אחרת. למרות אלו, אל תפספסו את "בעברית" - הזדמנות להכיר את אחת מהיוצרות המשובחות שפועלות כאן כרגע.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by