בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
קולנוע 
הנסיך הקטן 
 
 טלית שכולה תכלת? ``Boy A``    צילום: יח``צ    
קולנוע |
 
יואב אברמוביץ`

"Boy A" הוא דרמה חברתית מרגשת על שיקום והזדמנות שניה שמוטב היה אם הייתה בוחנת לעומק את סוגיית הטוב והרע. יואב אברמוביץ' בשטח האפור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שטן או מלאך?
 שטן או מלאך? 
 צילום: יח"צ 
 
שאלת משמעות הענישה בחברה שומרת חוק היא לא שאלה פשוטה. עם זאת, אם לחלק את העולם המערבי בחלוקה סכמטית, ניתן לשים את ארה"ב בצדו האחד של הקו, ואת אירופה בצדו השני. בעוד בארה"ב דוגלים בענישה חמורה, כולל עונש מוות, מתוך אמונה כי הרתעה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פשיעה, בעוד באירופה דוגלים בענישה מקלה יחסית, מתוך אמונה בחינוך ושיקום. הגישה האמריקאית רואה באחריות האישית והמוחלטת של האדם בפני אלוהיו ובפני החברה ערך עליון. הגישה האירופאית, לעומת זאת, רואה באדם חלק ממכלול חברתי מורכב, בו האחריות בין אדם לחברה היא הדדית ומורכבת.

הסרט הבריטי החדש "בוי A" עוסק בשאלת החטא והאשמה, ובאפשרות של שיקום ושל סליחה בין החברה לפושע. שמו של הסרט לקוח מהכינוי הנהוג בעיתונות הבריטית לילדים שביצעו מעשי פשע, מאחר ובדומה לישראל, בממלכה הבריטית חשיפת שמם של קטינים המעורבים בפשע אסורה. אנו פוגשים בגיבור, ג'ק בארידג' (אנדרו גארפילד), בגיל 24, עם שחרורו ממאסר אליו הוכנס בגיל 14 תחת הכינוי "בוי A". הוא ריצה עשר שנים בשל מעשה פשע מחריד, אשר מהותו לא מתגלה עד שלב מאוחר יחסית של הסרט. במסגרת מדיניות השיקום הבריטית, שמו החדש הוא שם בדוי, אותו קיבל עם שחרורו על מנת לאפשר לו להשתלב מחדש בחברה במנצ'סטר, עיר התעשייה האפרורית והגשומה של צפון בריטניה. הוא אכן מצליח להשתלב באופן מוצלח ומרגש, אך החטא הקבור בעברו עוד עתיד לצוץ לרדוף אותו גם בחייו החדשים.

אם להכליל, אז כמעט כל דרמה חברתית שמקורה בבריטניה היא בהכרח מצוינת, ו"בוי A", שמבוסס על ספר מצליח ומוערך, לא חורג ממסורת זו. המשחק משובח באופן מעורר הערצה (במיוחד של אנדרו גארפילד, המגלם את הגיבור, אבל גם של כל הסובבים אותו), וכל מרכיבי העשייה הקולנועיים מאפשרים לסיפור להתהוות בצורה מלאה ועמוקה. עם זאת, הסרט לא מושלם, בעיקר בשל רדידות מסוימת באופן בו הוא מנסה לקדם את התפיסה האידיאולוגית שלו, הקוראת להכיר באפשרות השיקום.
 
 
הסרט מצייר את דמותו של ג'ק בארידג' באופן כל כך אידילי, שהדבר פוגע באמינות הסרט ובנכונותנו לקבלו כאדם אמיתי – למרות המשחק המבריק של גארפילד. בארידג' הוא מעין מבוגר תמים, שכל כולו שואף לטוב, כל רצונו להשתלב ולהיות נאהב. לפי הסרט, אין בו טיפה אחת של רוע, כאילו מעשה הפשע שביצע היה חסר כל קשר לאישיותו בעבר (הנחשף בפלאשבקים), או בהווה. בארידג' כל כך זך וטהור שהוא הופך כמעט מיד למושא אהבתם של הסובבים אותו, וכמעט מיד זוכה באהבתה של בחורה מקומית שמסוגלת מעבר לחיצוניותו הביישנית והמגמגמת. בנוסף לסובבים אותו בסרט גם הקהל באולם רוצה לחבק את הצעיר האבוד, אך ברמה האידיאולוגית הבחירה הזו מחסירה מהסרט הרבה יותר ממה שהיא מוסיפה לו. במקום המניפסט החברתי המטריד שהוא היה יכול להיות, הסרט נראה הרבה יותר כמוצר בידורי סנטימנטלי גרידא.
יוצרי "בוי A", מארק או'רול וג'ון קרוולי, עושים, כך נדמה, עוול לגיבורם המוצג כנגטיב מלאכי של היצור השטני עליו כותבים בעיתונים המופיעים בסרט. שני הדימויים הם דו-ממדיים במהותם, ללא גווני הביניים של המציאות. כאמור, זוהי דרמה חברתית בריטית העשויה במיטב המסורת הדרמתית של הממלכה המאוחדת, ולכן זהו סרט טוב מאוד, ומלודרמה מרגשת ואפקטיבית. עם זאת, עם היו בו מעט יותר עומק ומורכבות, זו הייתה יכולה להיות יצירת אמנות.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by