בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
בובה של סדרה 
 
 תסתכלו עליהם ותראו אותנו    צילום: יח``צ    
טלוויזיה |
 
ליבי בגנו

בעוד 'רד בנד' מחזירה עטרת רוקנרול ליושנה, זה הזמן להיזכר בסדרות המיתולוגיות שלימדו אותנו שבובות מדברות מרשות לעצמן הרבה יותר ממה שאנחנו היינו מעזים. מכרובי וגונזו ועד גורדון שאמווי. ליבי בגנו חזירה בחלל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שכנות טובה. דיירי סומסום
 שכנות טובה. דיירי סומסום 
 צילום: יח"צ 
 
המתנה הראשונה שמקבל כל תינוק רך בימים היא כמעט תמיד בובה ובשנות ילדותנו אנחנו צוברים אותן לעייפה. כשאנו גדלים מעט, הבובה הופכת להיות פרטנרית להתפרק עליה בשעת שינה, אורחת כבוד במסיבת התה או חייל אמיץ בשדה הקרב (לא שכחנו אתכם בנים). פעמים רבות הבובה הופכת לאשת סודנו ומקבלת שם, קול ואישיות. ונדמה לפעמים שמותר לה הכל. היא יכולה לומר דברים שלנו אסור או לא מומלץ להעלות על דל שפתינו. היא יכולה לבעוט, להתפרע ולעשות שטויות והכל ייסלח. הרי מי יכול לכעוס עליה? זו רק בובה. חיבור של בד ומילוי שמישהו דוחף את ידו לאחוריה ושולט בכל מעשיה.

ההנחה הזו הפכה ברבות השנים את הבובה לכלי יעיל, חכם, משעשע ושנון להעברת מסרים על המסך הקטן. בין אם הן מסייעות לנו לחנך ילדים רכים, מלמדות אותנו על חיים משותפים וקבלת האחר או מצליפות סאטירה פרועה וביקורתית, ישנן בובות שהפכו לחלק בלתי נפרד מנוף ילדותנו ונעורינו. עם עלייתה של 'רד בנד' הבועטת לא יכולנו שלא לחוש נוסטלגיה וצורך לשוב ולבקר את חברי הילדות השעירים שלנו.
 
כשחשבון פשוט פוגש איידס

מי שנחשבת לחלוצת סדרות הטלוויזיה הבובתיות היא "רחוב סומסום" המיתולוגית שהחלה את דרכה ב-1969 כתכנית חינוכית לילדי הגן. הייתה זו התכנית הראשונה שהעניקה חשיפה לבובותיו של ג'ים הנסון – האבא של רוב, אם לא כל, הדמויות האהובות עליהן גדלנו. "רחוב סומסום" שילבה שחקנים אמיתיים, מבוגרים וילדים עם בובות, שחיו בשכנות, קיימו אינטראקציות יומיומית ועל הדרך הפכו לבייביסיטר, הגננת והחבר הכי טוב של ילדי ארה"ב. ההצלחה המסחררת הנביטה ייצוא ל-120 מדינות ו- 20 גרסאות מקומיות, כולל כמובן את זו שלנו בכיכובם של קיפי בן קיפוד ומוישה אופניק שהוא למעשה בן דודו הלבנטיני של אוסקר הגראוץ'.

התכנית לימדה ילדים קריאה, חשבון, חשיבה קוגניטיבית, צבעים וצורות ולצדם, העניקה שיעורים לחיים שכללו חצייה נכונה של כביש, הרגלי אכילה נכונים וחשיבות שמירה על היגיינה, בין היתר. הדמויות בסדרה, הפכו עד מהרה לפולחניות והתחבבו על ילדים, אחיהם והוריהם, מה שהפך את הצפייה ב"רחוב סומסום" לחוויה משפחתית מאחדת.


 
בין אם היו אלו אריק ובנץ - ספק אחים ספק בני זוג - שלימדו אותנו שותפות אמיתית מהי, אלמו וכרובי המתוקים והתמימים שכבשו את ליבם ודמיונם של הקטנטנים, עוגיפלצת שהיה סוג של קומיקאי נונסנס שהקדים את זמנו או אופניק שביטא לעילא את הקוטר החבוי בכל אחד מאיתנו, הדמויות הללו נכנסו לכל סלון וגידלו דורות של ילדים. כוחה של התכנית ממשיך להתבטא בשימוש שהיא עושה עד היום בפופולאריות שלה. אורחים מפורסמים מסטיבי וונדר ועד קופי ענאן הגיעו לבקר בסומסום וכמעט תמיד יש להם מסר חשוב וחכם להעביר לצופים הצעירים. התכנית דאגה לשלב דמויות של אנשים עם מוגבלויות, מגזעים ולאומים שונים עודדה לאורך כל שנותיה סובלנות וקבלת האחר.

הגדילו לעשות היוצרים כשהכניסו לתכנית דמות חדשה, בובה מתוקה בשם קאמי שמעבר להיותה סימפטית להפליא, היא גם נשאית HIV ומדברת על הנושא בחופשיות. וכן, היא חברה עם שאר דרי הרחוב ומסבירה להם ולנו שזה בסדר, שאין ממה לפחוד ושצריך לדבר על זה. היא אפילו גייסה את ידידה ביל קלינטון שיעזור להעביר את המסר. גם אצלנו זכתה התכנית לגלגולים חדשים ואף הציגה בובות ערביות החיות בדו קיום מופלא עם בובות ואנשים יהודיים אך אנחנו נותרנו עם געגועים עזים לקפה של חנה ואבנר וליונה עטרי האלילה.


 
 
נוירוטי, פסיכוטי ומקסים. קרמיט
 נוירוטי, פסיכוטי ומקסים. קרמיט 
 צילום: יח"צ 
 
זהו שואוביז רבותיי

בעוד "רחוב סומסום" סומנה בעיקר כתכנית לילדים, לג'ים הנסון היו קוצים להביא את פרי מוחו הקודח גם לקהל בוגר יותר ולעסוק בחומרים עסיסיים יותר. הרצון הזה, ביחד עם דמותו של קרמיט הצפרדע (שהפציעה ב'סומסום') היו הצעד הראשון בדרך לתכנית הבלתי נשכחת "החבובות" שרצה בין השנים 1976-1981. מופע החבובות (התרגום המילולי של שם התכנית) היה חצי שעה מוטרפת ומצחיקה של סלפסטיק, קומדיה אבסורדית, מיוזיקל ופארודיה חסרת מעצורים על המתרחש לפני ומאחורי הקלעים של התכנית עצמה כמיקרוקוסמוס לעסקי השעשועים בכלל.

קרמיט הירקרק, הנוירוטי והחננה, המנהל את המופע, מנסה בכל פרק לדאוג שהכל יעבור בשלום וזה אומר כמובן לדאוג שאף אחד מן החבובות לא תחטוף איזה התקף, שכן לכולן יש מניירות, שהאורחים הסלבריטאים יהיו מרוצים ושהקהל בבית לא ירגיש בטירוף המתרחש בבק-סטייג'. אנחנו כמובן ראינו הכל וקיבלנו פרשנות משעשעת מצמד הזקנים שהשקיף על הנעשה.

בין לבין היה צריך קרמיט להתמודד עם חיזוריה של מיס פיגי הבלתי נלאית, לרסן את בדיחותיו הנוראיות של פוזי, לשלוט בקריזות של גונזו התזזיתי וכמובן, לוודא ש'חיה' (animal – אם אתם מתעקשים) לא מפרק את תפאורת האולפן. בתכנית היו דמויות קבועות ראשיות וכאלו שהגיחו להופעות אורח וכולן יצרו עולם שלם וסאטירי שהכניס את הצופה אל הקשיים הכרוכים בהרמת תכנית שכזו והציג תופעות כמו אגו, פרוטקציה והתמודדות עם משברים בשידור חי.
 
בכל שבוע התארח סלבריטאי בשר ודם בתכנית ונדמה שאין כוכב בהוליווד שלא סימן וי על השתתפות. היה זה רקדן הבלט האגדי רודולף נורייב שסלל את הדרך ואחריו הגיעו כל המי ומי. התכנית הייתה עמוסה הומור עצמי לגבי הוליווד, התעשייה ותוצריה ומלבד ההתרחשויות השבועיות היו גם מערכונים חוזרים שהפכו לעוגנים בלתי נשכחים בתולדות "החבובות". הבולטים מבין אלו היו "חזירים בחלל"- פארודיה היסטרית על 'מסע בין כוכבים' ועל סרטי מדע בדיוני טראשיים משנות השלושים. הצוות, שכלל את הקפטן לינק הוגת'רוב, הקצינה מיס פיגי וד"ר ג'וליוס סטריינג'פורק, היה למעשה, אבוד בחלל בעוד מיס פיגי סובלת משותפיה השוביניסטים. נדמה שהמערכון הזכור ביותר מהתכנית הוא זה של הטבח השוודי, המדבר בסקנדינבית לא מזוהה, מכין את המנות שלו במרץ מלחיץ ומוטרף ולרוב מפשל. הדמות ומעלליה היוו למעשה פארודיה על תכנית בישול טלוויזיוניות בהן השפים לוקים לרוב בהתלהבות מוגזמת.

הסדרה ממשיכה לחיות בשידורים חוזרים, בסרטים ובמרצ'נדייזינג שאפילו דורה ובובספוג לא יכולים עליו. המחזמר זוכה פרס הטוני "אווניו קיו" הוא מעין בן רוחני של "החבובות" שהייתה הראשונה לתת לבובות פה ג'ורה גדול שלא מפחד ללעוג, לעקוץ ולהתבדח.

 
אלגוריה סימביוטית. הפרוגלים
 אלגוריה סימביוטית. הפרוגלים 
 צילום: יח"צ 
 
קומונה זה כאן

שוב חוזר ועולה שמו של ג'ים הנסון, שאת הפטיש שלו לבובות ננתח בהזדמנות אחרת. "הפרוגלים" או בשמה המקורי "The Fraggle Rock"'' שודרה ברשת HBO במשך 5 עונות בין 1983-1987 ואומצה על ידי מדינות רבות ברחבי העולם, כולל ישראל. פעם היה דבר כזה ערוץ 2 הניסיוני, יזכרו הקשישים, ושם זכינו גם אנחנו לחזות בעלילות הפרוגלים המקסימים.

חזונו של הנסון ביצירת הסדרה היה לתאר עולם כיפי, עליז ומלא צבע הנבנה, מסתמך ומתקיים על בסיסן של מערכות גומלין בין 'תושביו' השונים. העולם האלגורי הילדותי לכאורה שרקח, התעסק לא פעם בנושאים רציניים כמו דעות קדומות, זהות, רוחניות וקונפליקטים חברתיים וסביבתיים בין הגזעים השונים שאכלסו את מערכת המערות המורכבת והסבוכה.
 
הפרוגלים הם יצורים קטנטנים בעלי תכונות אנושיות המגיעים בכל הצבעים והצורות כשהמשותף להם היא הפרווה בקצה זנבם. הם חיים כאמור במערכת מערות שמלאה בסוגים שונים של יצורים. הפרוגלים חיים לא רע בכלל ורוב הזמן הם משחקים, חוקרים את סביבתם ומתפננים. הם ניזונים מצנוניות ומ"מקלות דוזרים". הדוזרים, הם אוכלוסייה נוספת במערות המקדישה את חייה לבנייה אינסופית ברחבי המערות. ובכל מספקים את צרכיהם האובססיביים לעבוד ואת תאבונם של הפרוגלים. הסדרה עקבה אחרי חבורה של חמישה חברים, גובו, מוקי, רד, וומבלי ובובר שהיו, אם מסתכלים על זה ברטרוספקטיבה (ובהשפעת אלכוהול) הגרסה הבובתית המאוד מוקדמת של "חברים". כל אחד מהם היה בעל אישיות שונה בתכלית וחיפש את דרכו בעולם אך גם כשהיו ויכוחים או מחלוקות, הם תמיד היו שם אחד בשביל האחר.


 
חבר מכוכב אחר. אלף כובש
 חבר מכוכב אחר. אלף כובש 
 צילום: יח"צ 
 
חיי עם חייזר

עם כל הכבוד לדמויות שיצר ג'ים הנסון, וההצלחה בה כבשו את לב הצופים, תמיד ידענו שמדובר בבובות, הן לא ניסו להסתיר זאת. וכן, גם כשפיגי ניסתה לפתות כל אורח זכר שהגיע לתכנית והשתלחה באורחות מהמין היפה, היא עשתה זאת כפיגי, בובה, הוליווד.

מי שהכניס את נוכחותן של בובות על המסך הקטן להילוך אחר היה אדון בשם גורדון שאמווי ש"נחת" על מסכי הטלוויזיה ב-1986. אתם אולי מכירים אותו כ"אלף". מי שגדל באייטיז התרגל לראות 'גבר' נמוך מאוד ושעיר אף יותר מפציע אצלו בסלון מדי שבוע ו"אלף", ברצה ב-NBC בין 1986-1990 הייתה להיט ענק גם אצלנו. גורדון הוא חייזר מכוכב הלכת מלמק שמתרסק עם חלליתו הצנועה אל תוך המוסך של משפחת טאנר החיה בפרברי המדמד הבינוני בארה"ב. כינויו של הייצור השנון והשובב הוא ALF (Alien Life Form) ולאחר ההלם הראשוני, מבינים בני המשפחה שעליהם להגן עליו מפני צבא ארה"ב והשכנים החטטנים בזמן שהוא מנסה לתקן את החללית שלו ולחזור הביתה. אך אבוי, אלף מגלה שמלמק הושמד ע"י פצצה גרעינית ולמרות שיש עדויות לניצולים אחרים, אין לו בית לחזור אליו.
 
לאט ובזהירות, כובש אלף, בעל התיאבון הבריא, הציניות והשנינות את ליבם של ווילי וקייט טאנר וילדיהם לין ובריאן והופך לחלק מהמשפחה כשבכל פרק לומד אלף שיעור על מנהגי כדור הארץ ובני האנוש ולמרות הצורך להישאר חבוי, הוא מצליח לרכוש לאורך העונות חברים חדשים, כשהדמויות אשר מתחברות עימו, הן תמיד בעלות ראש ולב פתוח ונטולות דעות קדומות. מי אמר משל חינוכי ולא קיבל?

למרבה הצער והתדהמה, למרות שבפרק סיום הסדרה אלף עומד להיות מחולץ על ידי ניצולים אחרים מהכוכב שלו, הוא נתפס על ידי צבא ארה"ב והצופים נותרים לנחש מה עלה בגורלו. ככה לא מסיימים סדרה ובטח לא חורצים כך את גורלו של אליל ילדות. אנחנו דורשים פרק איחוד לקשירת הקצוות.


 
מדפי העיתון למסך. SpittinG Image
 מדפי העיתון למסך. SpittinG Image 
 צילום: יח"צ 
 
כשמגי פגשה את אדולף

קריקטורות של פוליטיקאים ואישי ציבור הייתה דבר בשגרה במדינות דמוקרטיות בערך מאז המצאת הפרינט ובשנת 1986, החליטו ברשת ITV הבריטית לקחת את הקונספט צעד אחד קדימה ויצרו את תכנית המערכונים הסאטירית "Spitting Image" בה השתתפו בובות בעלות לוק קריקטוריסטי, מוגזם ואף גרוטסקי בדמויותיהם של אנשי מפתח בפוליטיקה ובתרבות הבריטית בפרט ובעולם בכלל. הכוכבת הייתה אשת הברזל מרגרט תאצ'ר, כשהתכנית היא למעשה סוג של ריאקציה לשלטונה, מדיניותה וקשריה עם מקבילה האמריקאי רונלד רייגן. באחד המערכונים הבלתי נשכחים, מתייעצת מגי בענייני מדיניות עם זקן גרמני נרגן שהוא לא אחר מאשר אדולף היטלר המקשיש.

ההומר הבריטי החד וחסר המעצורים היה במיטבו, פוליטוקאים נעלבו אך נהנו מתשומת הלב ואנחנו זכינו בדיליי מסוים לגרסה משלנו - "החרצופים" שכבשה את המסך באמצע שנות ה-90 עם חיקויים בלתי נשכחים שאף השפיעו על הלך הרוח הפוליטי בארץ. בין הדמויות הבלתי נשכחות נזכור את דן מרידור ומיצי שלו (המערכון די חיסל את הקריירה של מרידור), עזר ויצמן שהוצג כזקן סנילי ושוביניסט, יאסר ערפאת המזמר והתזזיתי, ביבי ואפילו שרה רעייתו, שאמנם זכתה רק לדמות קרטון, אך קיבלה תשומת לב יתרה ולא מחמיאה במיוחד מיוצרי התכנית.
 
'החרצופים' ירדה מהמסך ב-99' עם בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה כשנדמה היה שהולך להיות כאן טוב. קשה להאמין שהקונספט היה עובד היום ומצליח כבעבר במיוחד כשאת מקומן של הבובות, תופסות בשנים האחרונות סדרות אנימציה כמו "הסימפסונים", "אבא אמריקאי", "איש משפחה" וכד', שלא עושות חשבון לאף אחד ומשתלחות בכל תחלואי החברה. כנראה שתמיד נצטרך למצוא מישהו אחר שיאמר את זה עבורנו.


 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by