בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
חכמת רחוב 
 
  צילום: אימג`בנק/GettyImages    
מוסיקה |
 
ג`ייסון דנינו הולט

ג'ייסון דנינו הולט האזין ל-Everything Is Borrowed של הסטריטס ויצא בתחושה שמשהו טוב עובר על מייק סקינר, שממשיך להרקיד, אבל בטון הרבה יותר בוגר ורגשני. ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת האלבום
 עטיפת האלבום 
 צילום: יח"צ 
 
מייק סקינר הוא אייקון. הוא ההיפ הופר הראשון שעשה לבריטים מה שהאמריקאים כבר הספיקו לשכוח מרוב בלינג וכוסיות. הוא היה קולו של דור מעמד הביניים האבוד והמסטול של תחילת המילניום, דור שראה בו משורר, מוזיקאי מחונן, משורר, וחשוב מכל – שגריר. בעבר, הדגש במרבית הביקורות על אלבומיו של סקינר או בשמו הבימתי The Streets, הושם פחות על החידושים וההפקה המוזיקלית, ויותר על התוכן שבשירים ועל הסיפור שסיפר. שני האלבומים הראשונים שלו (כשהראשון הוקלט עם מיקרופון ולפטופ בלבד, בבית של אמא שלו) היו כמו מונולוג מחיי היום יום של טיפוס בריטי ממוצע בתחילת שנות העשרים לחייו, שרוצה לזיין (וגם להתאהב), להתמסטל (אבל בלי שהמשטרה תציק) ולעשות כסף טוב (בלי לקרוע את התחת יותר מדי).

"The Hardest Way To Make An Easy Living", האלבום השלישי שיצא ב-2006, היה אלבום שסקינר יצר מתוך עליונות מסוימת כשהוא משקיף על עצמו מתוך פסגה שכבש, ובכל בוקר כשהסתכל על עצמו במראה עמד מולו סלבריטי מפוצץ בכסף. הרבה מעריצים התאכזבו כשהוא הניח בצד את הבאנג ובין השורות של השירים עשה גם איזו שורת קוק עם כוס שמפניה לקינוח.
 
 
אותם מעריצים מקבלים עכשיו את הפיצוי שלהם באלבום "Everything Is Borrowed" שבטח ממוגג אותם מאושר עם שני הסינגלים החדשים, שמעידים באופן ברור שמייק סקינר חזר לגובה העיניים. באופן כללי, האג'נדה של האלבום היא חיובית ואופטימית, מה שבנקודות מסויימות הופך לנקודת התורפה שלו, כשבין חיוביות אחת לשניה ומסרים לחיים בריאים וערכיים יותר ("The Way Of The Dodo"), נדמה שהביצים של סקינר הפכו קצת לשחלות של היועצת השכבתית (במיוחד "On The Edge of a Cliff") – אבל האלבום הזה מאגד בתוכו כמה יציאות ששוות הכל.

הסינגל הראשון, The Escapist, הוא מעין בועה אפית שקוראת להשתחררות מהפחדים ומהסרטים שאנחנו אוכלים ללא הצדקה. המילים חזקות עד לכדי שכנוע, הקליפ מעולה, והתחושה היא שסקינר מצא סוג של שלווה – הוא מגדיר את זה כאסקפיזם ויוצא לטייל בין נופים, ואני לגמרי שמח בשבילו אם זה מה שעושה לו טוב.

הסינגל השני, שנושא את שם האלבום וישוחרר בסוף ספטמבר מביא איתו את הפלואו של מייק סקינר הישן והטוב. המוטו מוכר לכולנו ומצליח להיות מדויק עד לכדי כאב: "באתי לעולם בלי כלום, ואעזוב אותו עם כלום, חוץ מאהבה - כל השאר רק מושאל. וגם הזמן יגיד לא כלום, חוץ מ'אמרתי לך'". ואם בשמיעות הראשונות אותה יועצת שכבתית עדיין קפצה לי לראש, הספיקה צפייה אחת בקליפ כדי לקלוט שלכלוך וציניות זה אולי כיף, אבל מה – לפעמים אפשר לזנוח אותם ולהתרגש קצת.

מתוך ארבעה אלבומים של הסטריטס, אני בספק אם דווקא החדש יהיה זה שאשלוף אינסטנקיבית כשארצה להאזין למשהו, אבל נהדר לשמוע אותו ולגלות שסקינר לא ירד מהרף הגבוה והאיכותי שהציב לעצמו. עכשיו נשאר רק לחכות לאלבום החמישי שיסגור את עסקת החבילה עליה הוא חתם עם חברת התקליטים שלו לפני שש שנים, ולראות לאיזה כיוונים חדשים הוא ייקח את הכשרון והיכולות הוורסטיליות שלו.
 
The Streets - Everything Is Borrowed
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by