בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
ארבע אגדות  
 
 צילום: עטיפת האלבום ``Beatles For Sale``   
מוסיקה |
 
ענת זהר

מהי הסיבה האמיתית לביטול ההופעה של הביטלס בישראל בשנות השישים? מדוע הקפידו לחתום לנון ומקרטני על שירי הלהקה בקרדיט משותף? למה יצא צ'ארלס מנסון למסע רצח אכזרי? והאם פול מקרטני באמת יופיע בפארק הירקון הערב או שמא מדובר בכפילו ויליאם קמפבל? מקרטני והביטלס, מיתוסים ואגדות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
על הביטלס או "חיפושיות הקצב" כפי שקראו להם במדינה קטנה במזרח התיכון, נכתבו אינספור שמועות ושערוריות, חלקן מופרכות מהבסיס, לחלקן אחיזה במציאות ואחרות נכתבות ברגעים אלו ממש. לאחרונה למשל, פורסמה ביוגרפיה חדשה מאת פיליפ נורמן ("John Lennon: The Life"), לפיה ג'ון לנון היה בעל נטיות הומוסקסואליות ופינטז על קיום יחסי מין עם חברו ללהקה, פול מקרטני. לרגל שהייתו של מקרטני על אדמת ארץ הקודש, קיבצנו את ארבעת המיתוסים הגדולים והמשמעותיים בתולדות הלהקה הפופולרית ביותר בכל הזמנים.
 
מצאו את הרמזים. עטיפת "אבי רוד"
 מצאו את הרמזים. עטיפת "אבי רוד" 
 צילום: יח"צ 
 
פול מקרטני מת?

האגדה האורבנית הידועה ביותר של הסיקסטיז היא המיתוס על מותו המיסתורי של פול מקרטני והחלפתו בהרכב הלהקה על ידי כפיל מתחזה שנח על זרי הדפנה של החיפושית המקורית עד עצם היום הזה. תיאורית הקונספירציה, על פי מפיציה, נשענת על רמזים רבים שמסתתרים בתמונות עטיפות התקליטים, חבויים בהקלטות ובמילות השירים. האגדה כמובן הוכחשה על ידי כל ארבעת המופלאים, כאשר מקרטני עצמו אף יצא לסיבוב הופעות תחת הכותרת "Paul is Live" בתגובה לסיסמה הרווחת "Paul is Dead". כמובן שההכחשות לא הועילו להיעלמותה של הסערה, והעלילה על מותו של מקרטני רקמה חיים משל עצמה. מעריצי ביטלס מכל קצוות תבל בחנו כל פיסת מידע שולית בזכוכית מגדלת בחיפוש אחר הוכחות, ואלבומים כמו "האלבום הלבן" ו"אבי רוד", בהם טמונים רמזים לכאורה, שבו לראש מצעדי המכירות.

לפי הטענות, מותו של מקרטני התרחש בנובמבר 1966 לאחר ריב בינו לבין חבריו ללהקה. מקרטני יצא מאולפני אבי רוד כרוח סערה, נכנס למכוניתו, וכשפנה להסתכל על פקחית החניה ריטה (מהשיר "Lovely Rita"), לא שם לב שהרמזור התחלף (לפי השיר "A Day in The Life") ומת בתאונה. בהמשך חברי הלהקה החליטו לחפש בסתר כפיל למקרטני ומצאו את ויליאם קמפבל, שהיה גם מוכשר מספיק כדי להמשיך את דרכו, ועבר ניתוחים פלסטיים (אך עדיין ניתן להבחין בינו לבין מקרטני לפי צלקת בפניו). את הרמזים המפורסמים ביותר על מותו של מקרטני ניתן למצוא בעטיפה של "אבי רוד" בה חוצים הארבעה מעבר חציה כשלנון לבוש לבן (בתפקיד אלוהים), ג'ורג' האריסון בג'ינס (הקברן), רינגו סטאר בחליפה (הכומר) ומקרטני יחף (סמל למוות בתרבות ההודית). רמז נודע נוסף הוא "I Buried Paul" ("אני קברתי את פול") שורה שנאמרת בלחש על ידי ג'ון לנון בסוף השיר "Strawberry Fields Forever". לנון כמובן הכחיש מכל וכל וטען בפומבי כי המילים האמיתיות הן “cranberry sauce” (רוטב חמוציות).
 
יריבות מרה. מקרטני, לנון והתפוח
 יריבות מרה. מקרטני, לנון והתפוח 
 צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
מיתוס הקרדיט המשותף

על כל אלבומי הביטלס, מלבד Please please me (הראשון), חתומים בקרדיט משותף ככותבים ומלחינים, ג'ון לנון ופול מקרטני לפי הסדר הזה (לנון-מקרטני). הסיבה פשוטה: האות L קודמת לאות M בסדר האותיות האנגליות, וגם: ככה ג'ון רצה. ואכן, בתחילת דרכם חיברו השניים הרבה משירי הלהקה יחד, אך בהדרגתיות, בעיקר מ- 66' ואילך, כשפסקו הביטלס מלהופיע ולנון ומקרטני לא התראו מחוץ לאולפן, הפכה הזוגיות לתחרות מרה ושיתוף הפעולה היצירתי הפך לתופעה נדירה.

כך למשל, השניים הקפידו להיות חתומים יחד על: Eleanor Rigby,Yesterday ,Let it Be ,Obladi Oblada כשבפועל כתב אותם מקרטני, בעוד שלנון כתב לבדו את: Tomorrow Never Knows, Across the Universe ,I’m Only Sleeping, ועוד. האגדה מספרת שלאחר ששמע מקרטני את Strawberry Fields Forever של לנון, מיהר להגיב עם Penny Lane.

החלוקה בין הסגנונות של השניים היתה ברורה עם מקרטני שהיה אמון בעיקר על שירים פופיים, רכים ומלודיים בעוד שלנון אחראי על הרוק המחוספס. רק לעיתים רחוקות, הם עזרו להשלים אחד את השני. ממקרה כזה נולד "A Day in the Life" האלמותי שחותם את האלבום "סרג'נט פפר": לנון כתב את הבתים ונתקע בלי פזמון, וכשהגיע לאולפן מצא את מקרטני במצב דומה. ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי של הלהקה, החליט לשלב בין שני השירים עם קטע מעבר סימפוני מעורבל ותוך זמן קצר השיר נבחר על ידי מבקרי המוסיקה לגדול כל הזמנים בתולדות הפופ.
 
 
פסיכופט. צ'ארלס מנסון
 פסיכופט. צ'ארלס מנסון 
 צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
אגדת צ'ארלס מנסון

שנת 67' הגיעה ומקרטני החליט להראות ללנון שגם הוא יודע לעשות רוק כסאח. כך נולד לו "הלטר סקלטר" שנכנס לאלבום הלבן והכה גלים (גם עליו חתומים לנון-מקרטני). מקרטני לא שיער כמה עוצמה תהיה ללהיט החדש שלו, שבתרגום מילולי מתפרש כ"רכבת שדים" או "תוהו ובוהו" בתרגום חופשי. על פי המיתוס, ההיפי האמריקאי הפסיכי, צ'ארלס מנסון, שתיכנן והורה על מספר מעשי רצח אלימים ביניהם רצח השחקנית ואישתו של הבמאי רומן פולונסקי, שרון טייט, הושפע מאוד משירי הביטלס בכלל ומ"הלטר סקלטר" בפרט. מנסון יצא למסע מרחץ הדמים של טייט וחבריה לאחר ששאב השראה משירו של מקרטני ופירשו כזמן הנכון לתוהו ובוהו. על דלת המקרר בביתה של טייט אפילו נמצאה הכתובת “HEALTER SKELTER”.
 
הכי קרוב להופעה של החיפושיות שתהיה כאן אי פעם
 הכי קרוב להופעה של החיפושיות שתהיה כאן אי פעם 
 צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
מיתוס ביטול ההופעה בישראל

44 שנים אחרי ההחמצה הגדולה, מגיע מקרטני לתקן את העוול ולהופיע בישראל. אך האם באמת בוטלה ההופעה ההיא בשל החשש מפני השחתת הנוער? ובכן, זהו רק חלק קטן מהסיפור. בכתבה שפורסמה בסוף השבוע האחרון ב"מוסף הארץ", מבטל ההיסטוריון, ד"ר אלון גן, את המיתוס הישן לפיו האשם המרכזי במחדל הביטול הוא מנכ"ל משרד החינוך דאז (ואביו של יוסי שריד), יעקב שניידר, שפעל לביטול ההופעה בשל ההשפעה השלילית של הלהקה על בני נוער. בהמשך, כותב גן, כי עם הזמן הופרך המיתוס הנשען על צנזורה ממסדית, והסיבה האמיתית לביטול נחשפה בסרטו התיעודי של ארי דוידוביץ', "מחכים לגודיק".

ב- 1962 קיבל האמרגן והמפיק האגדי, גיורא גודיק, הצעה להביא את הביטלס לישראל, אך סרב מאחר ולא ידע על קיומה של הלהקה. רק כשאמרגן מתחרה בשם יעקב אורי קנה את ההופעה, הבין גודיק את גודל ההחמצה והחל לפעול לטובת טרפוד האירוע וחיזוק האגו של עצמו. האמרגן המובס סיפר לגורמים בעלי השפעה כמו חברי ועדת הכספים כי מדובר בלהקה מסוכנת שעלולה להזיק לתרבות. אלו האמינו לו והחליטו שלא להקצות לאורי את הכסף הנדרש להבאת הלהקה. לאחרונה יצא גם יוסי שריד במסע צנוע למען טיהור שמו של אביו ופרסם טור בו נכתב בין היתר: "האם אין זו חובתו של בן מסור לטהר את שמו של אביו המת?... לא ממסד שמרן ומאובן חסם בשעתו את החיפושיות בדרכן ארצה, אלא ריב בין אמרגנים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by