בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
פופ ארט 
 
  צילום: יח``צ    
מוסיקה |
 
סנונית ליס

"נמשים" של אמילי קרפל נהנה מהפקה מצוינת, מלודיות מהנות ומבצעת מוכשרת ומלאת אישיות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
משב רוח רענן. עטיפת האלבום
 משב רוח רענן. עטיפת האלבום 
 צילום: יח"צ 
 
האזנה למוסיקה ישראלית בשנים האחרונות הייתה עלולה לעורר את הרושם שפופ הוא מילה נרדפת ל"שעמום". זמרות פופ כמו מירי מסיקה, קרן פלס ומאיה בוסקילה שהשתלטו על הפלייליסטים, יוצרות שירים צפויים בעלי טקסטים רגשניים, לחנים מתחנפים והגשה מוגזמת בהפקה מוסיקלית שמרנית ולעתים מיושנת. על רקע זה, אלבום הבכורה של אמילי קרפל – "נמשים", מביא עמו משב רוח רענן שכה היה נחוץ כאן, ומזכיר שפופ יכול להיות נועז, מודע, וגם כיפי, מאוד כיפי. למרות שמדובר באלבום איכותי, התחושה הראשונה שהוא מעורר היא הנאה צרופה. הצליל של "נמשים" אופנתי ומציג סינתפופ, וניו-וייב עם נגיעות אלקטרופופ ודיסקו, ברוח יוצרים מובילים הפועלים בעולם בעשור אחרון כמו: Telepopmusic, Peaches, Ladytron, ו-Alizee.
 
מפתה ומתריסה. קרפל
 מפתה ומתריסה. קרפל 
 צילום: יח"צ 
 
קרפל שימשה כזמרת ליווי של ריקי גל, השתתפה ברימייק ללהקת AIR בו שיתפה פעולה עם תומר אדם לנצינגר שהפיק את "נמשים" ולקחה חלק בהרכב "מטרופולין" ממנו פרשה כדי לעבוד על אלבומה. ב"נמשים" היא משתפת פעולה עם יוצרים איכותיים כמו סמי בירנבך, מנהיג מינימל קומפקט ואסף אמדורסקי. קרפל כתבה והלחינה את רוב הרצועות והטקסטים האינטליגנטים שלה מוזנקים על ידי שיתופי פעולה. "נמשים" שנכתב עם גליה ירון מכיל שורות צבעוניות כמו: "העור מושך במבוך של נמשים נשחה פרפר על שטיח פרסי". גם הלחנים מוצלחים ורחוקים מלשעמם. לקרפל אין קול גדול, אבל הגשתה המדויקת מתאימה לז'אנר וחוסכת מהמאזינים להטוטי קול מיותרים שזמרות מתחילות נוטות ליפול אליהם. הביצועים שלה עמוסים באישיות והיא משחקת את השירים שלה בצורה משכנעת. ב"נמשים" היא מתפנקת ומפתה בעוד שבחלקים אחרים באלבום היא נשמעת מתריסה, מרוחקת או חשופה.

תומר אדם לנצינגר וניר אוורבוך סיפקו כאן הפקה מוסיקלית משובחת. השניים עטפו את השירים במלאכת מחשבת של ביטים, אפקטים אלקטרונים וצלילי סינטיסייזר, שבזכותה אין ב"נמשים" ולו שיר אחד גרוע. מדובר באלבום. שימצא חן גם בעיני מי שאוהב מוסיקה קלילה, אך גם אם אתם מחפשים מוסיקה לנעוץ בה שיניים, לא תשתעממו ממנו. בסוף הרצועה "כאן אני עומדת" משתלבת נגינת סינטי במקצב אחר שטורפת את קלפיו של השיר, ובסיומו של "חוץ ממך" נשזר אפקט אלקטרוני מוגזם כמעט. בכל שיר תשמעו טוויסט מפתיע שכזה. בחירות הפקה כאלו משדרגות את "נמשים" ממהנה למצוין.
 
 
לצד רצועות קליטות מכיל האלבום שירים מורכבים יותר: "בין השורות" יוצא דופן בצליל שלו כשהוא נפתח בשירה מלנכולית של אסף אמדורסקי המתארח בו. הוא עשוי היטב ומכיל טקסט יפהפה, אך מפוזר מבחינה סגנונית. הפער שבין שירתה הקלילה של קרפל לבין העצבות של אמדורסקי מעט גדול מכדי שניתן יהיה לגשר עליו ברצועה אחת. "עונות" הוא רצועה אפלה ומגוונת בה שזור דיבורו של סמי בירנבוך. בחלק היפה ביותר ברצועה זו, שרה קרפל כשהיא מלווה בפסנתר בלבד ומוכיחה שהיא יכולה לשאת על גבה גם פורמט עירום יותר ונטול אלקטרוניקה.

"נמשים" הוא אלבום משובח שמזכיר לכל מי שהספיק לשכוח שפופ הוא לא מילה גסה.
 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by