בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"אנחנו משמשים כאן כמגן אנושי" 
 
 
יוענה גונן

רייצ'ל קורי, פעילת השלום האמריקנית שנהרגה אתמול מפגיעת דחפור צה"לי, תיארה לפני שבועיים באי-מייל את המצב ברפיח כפי שהיא רואה אותו. הוא מובא כאן כלשונו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רייצ`ל קורי - רגע לפני ורגע אחרי. הקלות הבלתי נסבלת של המוות (ISM)
 רייצ`ל קורי - רגע לפני ורגע אחרי. הקלות הבלתי נסבלת של המוות (ISM)   
רייצ'ל קורי, פעילת שלום אמריקנית בת 23, נהרגה אתמול מפגיעת דחפור של צה"ל. רייצ'ל נדרסה למוות בזמן שעמדה מול הדחפור, בניסיון למנוע ממנו להרוס בית ברפיח. המעשה האמיץ של רייצ'ל היה פעולה ישירה לא-אלימה, פעולה שנועדה להתערב בהתרחשויות בשטח ללא שימוש בכוח.

החייל שדרס אותה, מפקדיו וממשלת ישראל הם דווקא מאמינים גדולים בשימוש בכוח. בתמונות מהאירוע ניתן לראות שרייצ'ל, במעיל כתום זוהר ומגאפון, היתה נוכחות ברורה מאוד לפני הדחפור. הקלות הבלתי נסבלת של המוות בתמונות - רגע אחד היא ניצבת שם, וברגע שאחריו היא שוכבת מדממת למוות.

מלבד רייצ'ל, נהרגו אמש והבוקר תשעה פלסטינים בעזה, שניים מהם ילדים. את שמותיהם ותמונותיהם לא נכיר, כי הם לא אזרחים של מדינה חזקה. הם סתם ישויות נטולות זכויות, כמעט בלתי נראים. הפעולות של ה-ISM (תנועת הסולידאריות הבינלאומית, שבמסגרתה הגיעה רייצ'ל לשטחים) נועדו בראש ובראשונה להסב את תשומת הלב העולמית לאנשים האלה, הבלתי נראים.

מותה הנורא של רייצ'ל אולי יעורר לרגע את העולם מתרדמתו. באימייל ששלחה לחברה שלי לפני כשבועיים, מתארת רייצ'ל את הייאוש בהיותך בלתי נראה, את המאמץ חסר התכלית למנוע את ההרס והסבל היומיומיים. המכתב של רייצ'ל מתורגם ומובא כאן במלואו, בתקווה שמישהו, אי שם, ישמע סוף סוף ויבין.
 
אני ברפיח כבר חודש, פועלת במסגרת ה-ISM. בשלב הזה אני חוששת לעזוב כדי להיכנס לישראל או לשטחי הגדה. אני לא רוצה להיעדר כשיקרו פה דברים - אני קצת פוחדת שיעצרו אותי במחסום ארז, ואני פוחדת שהמחסומים ייסגרו ואני לא אוכל לחזור.

המצב כאן גרוע ביותר, כפי שאני בטוחה שאתם יודעים. קראתי עכשיו שאונר"א אמרו שהם לא יכולים להמשיך להאכיל את התושבים, כי התרומות לא מגיעות. ממשיכים כל הזמן להרוס בתים, הרסו כבר שתי בארות מים במהלך שהותי כאן, הורסים חממות, ואין לאף אחד עבודה. כל זה מעבר לאלימות הגלויה יותר.

הדבר העיקרי שרציתי לברר איתכם קשור באסטרטגיות. אנחנו משמשים כאן כ"מגן אנושי" בפעולות עם עובדי מים של הרשות המקומית, ומשוחחים עם קבוצות מהקהילה. אנחנו גם ניצבים לפני טנקים ודחפורים בניסיון להאט את הריסות הבתים - עם מעט מאד הצלחה.

יש כאן כשבעה בינלאומיים שעושים פעולות ישירות, המספר משתנה כי אנשים באים והולכים. אני חשה מחויבת להישאר כאן עד שיפוג התוקף של אשרת השהייה שלי. אחד מהדברים שמדאיגים אותי הוא שזה כמעט בלתי אפשרי לעצור את הריסת הבתים. לעתים הדחפורים נוטשים את השטח, אבל הם יכולים פשוט ללכת להרוס במקום אחר, ולחזור מאוחר יותר. זה מרגיש כאילו אנחנו בלתי נראים.

כשאני מחפשת מידע על רפיח באינטרנט, אני מקבלת לרוב רק רשימה ארוכה של מאמרים מהאתר של ה-ISM. כך שאם יש השפעה ממושכת כלשהי לפעולות הישירות שלנו, היא תהיה כנראה בהסבת תשומת הלב למצב כאן. במקרה כזה, נראה לי בלתי יעיל להסב את תשומת הלב רק לרגעי המשבר - להריסות הבתים, ליריות, לאלימות המוחצנת, לאפשרות של חידוש הכיבוש המלא. הרבה ממה שקורה ברפיח הוא דווקא החיסול האיטי של יכולתם של האנשים לשרוד. הגבולות נסגרים. מאגרי המים מושמדים ומוחרמים. התנועה מופסקת. אנשים רבים איבדו את העבודות שהיו להם בישראל. ואז, בנוסף על כל זה, חממות ומטעים נחפרים ויורים באנשים.

מים, באופן מיוחד, חיוניים ובלתי נראים. המקורות שלי כאן מוסרים שבתקופה בה עזה היתה תחת כיבוש מלא, הם עבדו באחת ההתנחלויות וראו את הבארות שם - עמוקות בצורה משמעותית יותר מהמותר לתושבי רפיח. הם מאמינים שמים מהבארות בהתנחלויות נשאבים לישראל. הם גם אמרו שיש שורה של בארות לאורך הגבול המזרחי של רצועת עזה, בצד הישראלי. הבארות הללו קולטות מי תהום מהגשמים בהרי חברון. המקורות שלי סבורים שהמים האלה משמשים בנגב, להעשרת אדמות המדבר שם. אלו מקורות מאוד מהימנים, ולא בדקתי כמה מתוך דבריהם ידועים לכלל הציבור.

אני רוצה לברר אם יש לכם רעיונות כלליים - מה ניתן לעשות כדי להביא את המצב כאן למודעות ציבורית? כמו כן, מכיוון שעזה בלתי נגישה ליהודים ישראלים, מה יכלו פעילי שלום וצדק ישראלים לעשות כאן אילו יכלו להגיע? כיצד אנו יכולים לעבוד עם פעילים בישראל?

בנוסף, אני תוהה אם תוכלו להפנות אותי למידע (ממשלתי, אני מניחה) על מים בהתנחלויות ועל בארות בישראל ובשטחים הכבושים. אילו קבוצות כבר עוסקות בבעיית המים? רק לדעת מה כמות המים שנצרכת בגוש קטיף, לדוגמה, תהיה נקודת פתיחה טובה לבדוק האם המים אכן נשאבים לישראל.

ולסיום, אם יש לכם רעיונות על פעולות סימולטניות שיוכלו להסב את תשומת הלב לבעיית המים, או כל שיתוף פעולה אקטיביסטי שיוכל להועיל, לדעתכם - הקבוצה כאן תשמח לשמוע. אנחנו קבוצת ה-ISM החדשה ביותר באזור, עדיין אין לנו מתאם, ואנחנו די מבודדים מההתרחשויות בקבוצות ותיקות יותר של ה-ISM בגדה המערבית. נשמח לקבל רעיונות, עזרה, עידוד ותמיכה - כל דבר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by