בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
100 שקל 
 
 חף מפופוליזם. ברי בהופעה (צילום: גיא רפאל)   
 
ערן דינר

ערן דינר ימליץ היום לאזרחים להצטייד באלבום ההופעה הכפול והמעולה של ברי סחרוף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברי סחרוף הוא אחד מאותם יוצרים יחידי סגולה שמצליחים להגדיל בהתמדה את הקהל שלהם מבלי לוותר על האינטגריטי האמנותי. למרות שהוא חף מפופוליזם ואלבומיו לא אחת קשים ותובעניים, סחרוף מקפיד להמשיך ולעניין את אוהדיו ואת עצמו, דואג להקיף את עצמו במוסיקאים צעירים וצלילים טריים ובמקביל נהנה מהצלחה מסחרית. מספר האמנים הישראליים שהצליחו לשמור על איזון כזה לאורך זמן אינו רב: איינשטיין, חנוך, פוליקר, כספי. זה סדר הגודל. עכשיו, לפחות מאז "נגיעות", אלבומו המצליח ביותר, גם סחרוף הוא חבר של כבוד בקליקה האקסקלוסיבית הזאת.

באוסף מהודר כמיטב המסורת (בנענעדיסק תמיד ידעו להשקיע באריזה), מסכם כעת סחרוף עשור פורה במיוחד, בו הפך בהדרגה מהסייד-קיק הנחבא אל הכלים של פורטיס ההיפראקטיבי, ליוצר הרוק החשוב והמשפיע ביותר בישראל של שנות ה-90'. הדרך למעמד הזה עברה בעשרות אם לא מאות הופעות, ובחריש עמוק בכל מקום בארץ. בתהליך ארוך ומפרך, עמל סחרוף על בנייתו של קהל נאמן ואדוק. עכשיו, כשהוא יושב לבטח על כס היוצר המוערך והקונצנזוסיאלי, הגיע הזמן להפנות מבט לאחור אל השנים שהביאו אותו ואותנו עד הלום. סיכומה של התקופה בצורת אוסף של קטעים מהופעות, בניגוד לאוסף להיטים סטנדרטי הוא לפיכך צעד מתבקש.

26 קטעים מהופעות שונות קובצו לשני הדיסקים שמרכיבים את "ברי סחרוף בהופעה". למהדורה הראשונה צורף דיסק שלישי כבונוס, ובו עשרה קטעים נוספים בעיבודים אקוסטיים, מתוכניות רדיו והופעות קטנות. כותרת המשנה של האוסף, "הופעות 93-02" מעט מטעה, משום שאם נתעלם לרגע מדיסק הבונוס שכולל כמות נכבדה יותר של קטעים מוקדמים, מתברר שחלקו ה"רשמי" של האלבום מכיל בעיקר קטעים מהשנים 2000-2002.

אין פלא, אם כך, שרוב הקטעים נבחרו מתוך הופעות מאוחרות. אלה השנים בהן הבשילו פירות העבודה הקשה שהשקיע סחרוף לאורך הניינטיז בשיפור וליטוש הנוכחות הבימתית שלו כפרונטמן, שבראשית העשור עדיין סבלה מאנמיות מסוימת. למעשה, קטע אחד בלבד מתוך האוסף הוקלט ב-93' - גרסת הכיסוי ל"ילדי המהפכה" של טי-רקס שהוקלטה בפסטיבל ערד (היה פעם דבר כזה).

עורך האוסף, דרור נחום, יישם כאן את אותו רעיון שהנחה אותו באוסף המשולש שערך לפורטיס לפני כשלוש שנים. במקום לסדר את הקטעים על פי רצף כרונולוגי, כמקובל, מתפקד הדיסק הראשון מבין השניים כאוסף להיטים, ואילו לשני קובצו ביצועים יוצאי דופן לשירים שהם לאו דווקא המוכרים או הבולטים באלבומיו של סחרוף, ושלוש גרסאות כיסוי, שמתוכן אחת מוצדקת ("באים אותך לקחת", במקור יוסי אלפנט) ושתיים פחות ("ילדי המהפכה" של טי-רקס ו"וונוס בפרוות" של הוולווט אנדרגראונד).

בבחירת השירים לאוסף ניתנה עדיפות ברורה לקטעים מתוך "סימנים של חולשה" ו"חם על הירח", שמכילים את רוב להיטי ההופעות הקלאסיים של סחרוף - "כמה יוסי" ו"77'" האוטוביוגרפיים, "בואי הביתה", ו"יומולדת". לאלבומים המאוחרים, אלה שבאו אחרי "חם על הירח", ניתן ייצוג דל למדי.

"האחר", אלבומו האחרון והמרתק, מיוצג רק על ידי "מונסון", שיצא כסינגל ו"נכנע לך"; ואילו מתוך קודמו, "נגיעות", אמנם נכנסו חמישה קטעים (אחד מהם "לב שלם", הוא תמצית הנוסחה הסחרופית ודוגמא מאלפת לשיר דכאון טורקי שהופך במגע יד הקסם של המאסטרו לסאגת רוק'נ'רול גועשת שמתפרצת מהבמה, ומהרמקולים, בעוצמה נדירה)ף אבל דווקא הלהיט הגדול מכולם, "עבדים", נשאר בחוץ. גם הצצה או שתיים לימי פורטיסחרוף הרחוקים מזומנת בדיסק השני, עם "אין קץ לילדות" הבלתי נמנע, "באוויר" החורך, ו"Ghosts can’t run away" של Foreign Affair – ההרכב החו"לי שהקימו פורטיס וסחרוף עם פירוקה של מינימל קומפקט.

למרות כמה רצועות מיותרות, בעיקר באגף הקאברים, "ברי סחרוף בהופעה" הוא אחד האוספים המרשימים ביותר שיצאו בישראל בשנים האחרונות, והאנטיתזה המובהקת לקונספט המקובל של אלבומי הלייב, שלרוב אינם מצליחים לתפוס את עוצמת הריגוש שעוברת לקהל בהופעה חיה. עבור אוהביו של ברי, אין ספק שמדובר בפריט חובה בתקליטייה אך גם מי שהיכרותו עם הקטלוג הסחרופי מוגבלת ללהיטי רדיו יגלה באוסף המקיף דיוקן מרשים ומעמיק של האיש, השפעותיו ויצירתו. אם כיסייכם המדולדלים מתירים לכם דיסק אחד בלבד בפסח השתא, "ברי סחרוף בהופעה" היא המלצת המערכת עבורכם.
 

***

פרוייקט נוסף שנהנה מנוכחות סחרופית מוגברת הוא פסקול הסדרה "שבתות וחגים" שמשוחרר במקביל לעליית העונה הרביעית של הסדרה עטורת השבחים. 18 קטעים של יוצרים מקומיים ששולבו בסדרה קובצו לפסקול הארוך הזה, שחושב אקלקטי אבל יוצא קצת מבולבל ובעיקר מייגע.

החופש הסגנוני שנטלו לעצמם עורכי האוסף מאפשר לשבץ את גרונדיק וסלאבה מול אריק לביא ואת אורי קצנשטיין לצד שלום חנוך. זה עובד לא רע כעיטור מוסיקלי לסדרת טלוויזיה, שם משמשת המוסיקה כאמצעי להעצמת האפקט הדרמטי או לביסוס אווירה רצויה, אבל לא צולח את המעבר לדיסק.

למרות הפתעות נעימות כגרסת דמו מוקדמת לשיר הנושא של הסדרה "ככה זה (לאהוב אותך)" או הגרסה המקורית ל"הוא מסתכל בה כל הזמן" של פונץ', פסקול "שבתות וחגים" אינו מתעלה מעבר לרמת הפרומו. אם רוב סדרות הטלוויזיה הישראליות נשמעות כמו גלגל"צ, "שבתות וחגים" היא שעה ב-88FM. מצד שני, גם זה משהו.

_________________________________
ברי סחרוף: בהופעה, (נענעדיסק)
אמנים שונים: פסקול שבתות וחגים, (אן.אם.סי)

להאזנה לקטעים מהאוסף של ברי
להאזנה לקטעים מהפסקול של שבתות וחגים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by