בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה 
"במילה אחת: קרחנה" 
 
  צילום: נמרוד צוק    
מוסיקה |
 
נמרוד צוק

ההופעה של Air גרמה לנמרוד צוק להישאב למערבולת של מחשבות קיומיות ותהיות על עתיד האנושות ובעיקר שעממה אותו למוות. צרפתים בתל אביב - הגרסה הלא שזופה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ותודה למארחים על ההייניקן
 ותודה למארחים על ההייניקן 
 צילום: נמרוד צוק 
 
דברים שאפשר לעשות בהופעה של אייר
1. למחוק רשומות מיותרות מספר הטלפונים של הסלולרי
2. לסמס "שנה טובה" לחברים ששכחת לברך
3. לגלוש באייפון
4. להצטער שלא קנית אייפון
5. לפהק
6. לספור סתימות לזה שמפהק לידך
7. לספור לוגואים של יצרנית בירה
8. לחשוב על כותרות יצירתיות לביקורת
9. לנג'ס לברמניות

"תני לי שני צ'ייסרים", דרשתי בערמומיות מהבחורה קצוצת השיער שעמדה מאחורי הבר בהאנגר ומזגה לפרצופים שבעי הרצון כוסות של הייניקן, שזו לידיעתכם המלה החדשה ל"בירה" בהופעות שמתקיימות במסגרת Heineken Vibes. "צ'ייסרים של מה?", היא תהתה. "על מה את ממליצה?", ניסיתי לשעשע את עצמי עוד קצת, אבל הבדיחה כבר איבדה את קמצוץ הטעם שהיה בה מלכתחילה, ואני הלכתי על הטקילה.
 
אם לא הייתם אתמול בהופעה של הצמד הצרפתי Air בהאנגר, אתם ודאי תוהים איזה מן מצב נפשי מביא אדם מן היישוב לפעולות מיותרות כאלה. אבל הייתם שם, יחד עם כל העולם ואחייניתו, כך שאתם אמורים להבין לבד. המקום היה מלא אדם עד אפס מקום, סולד אאוט לחלוטין, וכשהתחילה ההופעה עוד התגודדו בחוץ כנופיות חמושות של מעריצים שהיו מוכנים להרוג כדי להשיג כרטיס. בכניסה להופעה פנו אלינו פעם אחר פעם אנשים שהתחננו בדמעות שנעזור להם להכנס איכשהו, כולל צמד קטינות נאות שהצהירו, וזה ציטוט מדויק, "אנחנו מוכנות לעשות כל דבר. אבל כל דבר".
 
מחוץ לפריים: ישראלים עם טעם מוזיקלי
 מחוץ לפריים: ישראלים עם טעם מוזיקלי   צילום: נמרוד צוק 
 
"אנחנו חייבים להעביר את הזמן איכשהו. בוא נעשה עכשיו את הישיבה של יום ראשון", הציע אלכס בשיר החמישי, "צ'רי בלוסום גירל" מהאלבום טוקי ווקי. בדומה לרוב השירים של הצמד, מדובר בקטע צ'יל אאוט רפה שניתן לתאר כמקבילה המוזיקלית של דייסת סולת פושרת. בשלב הזה התעוררו אצלי שאלות מטרידות על טיבו של המין האנושי והתחילו להרביץ בעצבנות על הבפנוכו של הגולגולת: מי כל האנשים האלה שבאו לכאן? למה הם מוכנים להוציא יותר מ-200 שקלים על חוויה מענגת פחות מטיפול שיניים בהילוך איטי? למה הם נראים כאילו הם נהנים ומריעים ללהקה? ומי נתן לשני הצרפתים האלה רישיון לסינתיסייזר?

משפטים שאפשר להגיד בהופעה של אייר
1. "די, כמה כוסיות יש כאן"
2. "חבל שאין פה בירה נורמלית"
3. "זה מזכיר לי את המסע לפולין"
4. "המעלית הגיעה לקומה 124. מתי המטוסים יתנגשו כבר בבניין?"
5. "אז את מי אמרת שהם מחממים?"
6. "הצרפתים האלה, לא מספיק שהם לוקחים לנו את כל הדירות, עכשיו גם זה"
7. "מזל שהבאנו ג'וינט, אולי זה יעזור קצת"
8. "שמעתי שבהופעות בחו"ל הם יותר טובים"
 
צרפתים מגניבים: נפוליאון וסימון דה בובואר. צרפתים לא מגניבים: ז'אן בנואה דאנקל וניקולא גודין
 צרפתים מגניבים: נפוליאון וסימון דה בובואר. צרפתים לא מגניבים: ז'אן בנואה דאנקל וניקולא גודין   צילום: נמרוד צוק 
 
 
בשיר Talisman מהאלבום Moon Safari התחלתי להרהר בפורמטים אוונגרדיים לביקורת. "יש לי הרבה רעיונות לפתיח. אולי אני אכתוב טקסט שבנוי כולו מפתיחים", הצעתי לאלכס. הוא התלהב. אז הנה, קבלו סקיצה: "בחדר ההמתנה של הגיהנום משמיעים שירים של Air, מרמקולים קטנים ונסתרים. אור אדום נוזל לאורך הקירות, ומדי פעם אפשר לשמוע הדים קלושים של זעקות הנשמות המעונות מגיעים מלמטה. על במה נמוכה עומדים ז'אן בנואה דאנקל וניקולא גודין, בחולצות מלמלה לבנות, מחזיקים גיטרה כסופה ומקלדת Moog חבוטה, מדגמנים חיוכי קולגייט ועושים תנועות איטיות. מכיס החולצה של ניקולא מבצבץ נייר מקופל שנראה כמו חוזה, מוכתם בדיו ובנתזי דם".

למען שני האנשים שלא היו אתמול בהופעה, הנה כמה פרטים: האלבום הראשון של Air, מון ספארי, יצא ב-1998 ומסיבות שעדיין משמשות נושא למחקרים זיכה אותם בהכרה מיידית ובכסא קבוע בפסקולים של בתי קפה לצד קרודר ודורפמייסטר. בהמשך הם הוציאו עוד חמישה אלבומים, כאשר Talkie Walkie ו-Pocket Symphony האחרונים זכו משום מה בהערכת המבקרים. בהופעות הם מצטיידים בערימה מרשימה של סינתים אנלוגיים, בגיטרה חשמלית ובווקודר ישן שאף אחד לא מוכן לקנות מהם, ועושים כמיטב יכולתם להרדים את הקהל.
 
האייטיז התקשרו וביקשו את הווקודר שלהם בחזרה
 האייטיז התקשרו וביקשו את הווקודר שלהם בחזרה   צילום: נמרוד צוק 
 
ווקודר, למי שלא מכיר, הוא כלי נגינה אלקטרוני שמקבל ווקאלז אנושיים רגילים ומוציא שירה רובוטית. שמעתם את זה כבר אלף פעם, ואתם יודעים שזה כבר מזמן לא מגניב. באמצע השיר "קלי צופה בכוכבים" הוא נמאס לגמרי, וככל שהתקדמה ההופעה לקראת סופה המיוחל, העצימו ז'אן וניקולא את המינון עד שהגדירו מחדש את חציית גבול הטעם הטוב בלהיט המעפן Sexy Boy. כאשר חמקנו החוצה באמצע La Femme D'argent שסגר את ההדרן, הופתענו לגלות עד כמה יכולה הארכיטקטורה של מתחם נמל תל אביב להיראות מסעירה באופן יחסי.

דברים טובים שאפשר להגיד על ההופעה של אייר
1. הם לא אמרו Erev Tov Tel Aviv במבטא אידיוטי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by