בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
"האח הגדול" - סיכום שבוע #3 
 
 מי אתה, אשר סימוני?   
טלוויזיה |
 
ליבי בגנו

מיהו אשר סימוני האמיתי, כיצד חצתה ונסה כל גבול של טעם טוב, מה צריך לעשות צבר כדי להישאר במשחק, ואיך ממליץ יוסי בובליל לשמור על המשקל בחגים. השבוע שהיה בבית "האח הגדול"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמו אש. ונסה בוערת
 כמו אש. ונסה בוערת 
 צילום: גולי כהן 
 
שמישהו יסדר לה רגיעון: ונסה לא ניסתה ולא מנסה להסתיר את חרמנותה הגואה ועל כך אנחנו מודים לה, כי דוגרי, מאז אסון קרן-ערן הבית יבש ותפל כמעט כמו האופי של ג'ני. זה התחיל עם ניסיון האונס של צבר והמשיך עם ההתקרבות ההולכת ומתעצמת לאיתי, המלווה בערבי מסאז'ים ארוכים לעייפה. בינתיים, חוץ מקצת שיאצו לא ראינו שום אקשן, אבל תודה לאל שלגברת אלוש יש פה מלוכלך שמכניס קצת חיים לבית הרפאים. אחרי שלמדנו ממנה איך אומרים בצרפתית "כ*ס קטן" (חבר'ה, זה בבגרות - אז מקווים שהספקתם לרשום), סיפקה ונסה תיאור גרפי להחריד של חלום שדווקא הבובלילה חלמה. מסתבר שהמחסור החמור באקשן הביא את עינבוש' לפנטז על מנז' עם ונסה ואיתי (מי אמר אללה איסתור ולא קיבל?), אך בעוד בובלילית שמרה על דיסקרטיות הפרטים של הזיותיה הסוטות, ונסה טרחה לציין בדיוק מהו גוון איברו של האקרובט השעיר (למתעניינות: ורוד) ומי קיבלה לבסוף את "השפריץ" (בובלילה אם חשוב לכם לדעת). קשה להחליט מה הסיפור הזה יותר – דוחה או מגעיל.

ד"ר אשר ומיסטר סימוני: מזל טוב לאשר על הולדת הבת שאת לידתה הפסיד, ובקצב הזה גם את החודשיים הראשונים לחייה הוא יפספס. את חשבון הנפש על ההחלטה לנטוש בבית אישה בחודש תשיעי עם שני ילדים, לא נעשה עבורו, יום כיפור בפתח ובית הכנסת המתוקתק שבנו עבורו יאפשר לו להרהר בהחלטותיו המעט תמוהות. אבל אם באשר עסקינן, אז באמת שאי אפשר שלא להתפעל מהדרך שעשה מצד אחד, ולהתרגז מצרות אופקיו ובורותו מצד שני. אם יש משהו מרגש בכור ההיתוך הביזארי שנוצר בבית, הרי שזהו הקשר החם והלבבי שנרקם בין אשר ללאון. מי היה מעלה בדעתו שהאוחצ'ה הפטפטנית ופקיד הדואר הדתי מטבריה יהפכו לבסט באדיז, כולל נישוקים, חיבוקים והתכרבלות באותה מיטה. אשר, שהגיע מהבית עם שק של דעות קדומות לא מזייף כאן, הוא חולה ללאון על התחת (בלי דו משמעות כמובן), ולכן קשה כל כך להבין את סלידתו הבוטה והקשה משפרה רק בשל נכונותה לערער על הדת כפי שהוא מכיר אותה. כמי שגדלה בבית דתי, לשיפ-שוף יש ידע כביר בנושא, אך לעיתים היא מציגה אלטרנטיבה בועטת למילה הכתובה ופירושיה. בכל פעם שהיא עושה זאת, הדוס הפרימיטיבי (זה שלפני חמש דקות נישק את לאון בצוואר) זוקף את ראשו ומזכיר לנו מי אתה, אשר, ומאיזו נקודת מבט חשוכה אתה מגיע. בובלילה ואתה, חזק בריליג'ן אבל ללכלכך על שפרה מאחורי גבה, זה לגמרי בסדר בספר החוקים שלכם. "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ"- מצלצל מוכר? לנו נראה שאתה פשוט מאוים. מאוים מחוכמתה של שפרה, מהתעוזה שלה לקרוא תיגר על משהו שאתה מאמין בו באמונה עיוורת, ויותר מכל מהעובדה שהיא אישה. ודרך אגב, רבין לא נרצח בכיכר המדינה. סתם לידע כללי.
 
מאכזב קשות. צבר מרדים
 מאכזב קשות. צבר מרדים 
 צילום: מתוך התכנית 
 
אל תתעסק עם השטרית: נדמה שעסקנו בשי די והותר לאחרונה, אבל בשבת האחרונה הוא סיפק פנינה נוספת ללקסיקון ההולך ומתעצם שלו שפשוט אי אפשר שלא לציין. אם בחג ראינו אותו הופך לפרקים לפוסיקאט קטן החש געגועים עזים לחברתו האהובה, הרי שחיש מהר חזר לסורו וכרגיל, בויכוח שכלל לא קשור אליו. בעוד צבר ואשר מדברים פוליטיקה וראשי ממשלה, הצליח סימוני להוציא את צבריקו מעשתונותיו לכמה רגעים (מה שלא קורה הרבה) וזכה לדחיפה קלה – אך לא אלימה בעליל - כאות מחאה על דבריו. הרדאר של שטרית, שפועל שעות נוספות, בעיקר על התרחשויות שהוא לא מעורב בהן - זקף את ראשו והוא דאג ליידע את כולנו ש"מי שייגע בי ככה, אני שובר לו את המפרקת, הפקה או לא הפקה". ייתכן ושבירת המפרקת של צבר תהיה האקשן היחיד בו הוא יהיה מעורב, אז אנחנו בעד. ושי? לא ציפינו ממנו לפחות. עדין ואנין כתמיד.


איפה הסחורה, איפה?: צבר, זוהי פנייה נרגשת ממי שעדיין מגלים בך עניין - ודע לך, שנותרנו מעטים. נכנסת לבית על תקן החתיך ההורס והחכם, מלח הארץ, טיפוס נוח ונטול מניירות מזויפות. אז זהו, שחמישה שבועות אחרי, הקלף הזה כבר לא הולך לך, ואם לומר בעדינות, אתה משעמם אותנו למוות. כן, גם כשאתה בלי חולצה. לא נענית לחיזוריה הבוטים של ונסה, שפרה מעריצה כל שערה משערות ראשך ואפילו לא התנדבת לעסות את כתפה הדואבת (בניגוד לכל הדיירים האחרים), בשיחה הלילית על איבוד הבתולים לא פצית פה משל היית אורית פוקס בחידון התנ"ך ובכלל, אתה יפה עד כאב אך משמים וטרחני באותה מידה. חיוך הברנדון וולש שלך יביא אותך עד לנקודה מסוימת אך לא עד קו הסיום. עם שפרה הנון-קונפורמיסטית, לאון הססגוני ומשפחת בובליל האלילית סביבך, אפילו ללוליין המעיק יש סיכוי טוב יותר בשל התערבבותו הלא פוטוגנית עם ונסה. הנוסחה היא פשוטה: שעממת, הועפת - ראית מה קרה לג'ני. שערורייה או רומן הם מאסט לאלתר. או שפשוט תנסה לדחוף את שי וקח את זה משם.
 
 
 
ולקינוח - תזונה נכונה עם יוסי הדורבן: יוסי בובליל לא חוסך שבטו מהיורשת. נדמה שהשעמום מביא את עינב לאכול את עצמה לדעת ואבא שם לב להתנפחותה ההולכת וגוברת של בתו. על תקן דיאטן הבית סיפק הדורבן עצה לעינבי שלו שכל בנות ישראל יכולות, ואף צריכות להיעזר בה: "צמצמי מאכלייך וישובו עצמותייך". שייקספיר עצמו לא היה מנסח זאת טוב יותר גם אם היה מנסה.

למה שי שטרית חייב ללכת
בובליל- טייק 1
שושלת בובליל על הגריל - שבוע #2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by