בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סרטים 
 
 האם מכוערת? יש מי שחושב אחרת   
 
אורלי גונן

העושר הצלילי של קאלקסיקו - היאפים עם ג'יפים של היאנקים - מכניס לאורלי גונן רעיונות צבעוניים לראש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולי זו ההתנזרות מחדשות, אולי הספר המצוין ומותיר המשקעים (ברצינות !) "דייל קופר - חייו בסרטי הקלטה", יכול להיות שזהו הטור הסודק של יואב זאבי מ"עכבר העיר" האחרון ובטח גם לתנודותיו הפתאומיות של מזג-האוויר היתה איזו שהיא השפעה קוסמית על החיים בסוף השבוע האחרון. די בטוח שלתמהיל של כל אלה היה חלק לא מבוטל בהתאהבות המאוחרת שלי ב"Feast of Wire", האלבום החדש של קאלקסיקו.

ככל שניסיוני האישי לימד אותי, דרוש צוהר די רחב אל צינורות הרגש, כמו גם חוסר שליטה דו-סטרי בכל הנוגע למה שעובר דרכם, כדי למצות את החוויה שהאלבום הזה מציע. עד שהצוהר הזה נפתח, חשבתי בטיפשותי שזה פשוט עוד דיסק נחמד. לאחר פתיחתו, כאמור, התאהבתי.

קאלקסיקו הם ג'ואי ברנס וג'ון קונברטינו, צמד כותבים (מוסיקה ומילים) מאריזונה, המגובים בשלל נגנים קבועים ומתחלפים. לנסות להגדיר את הסגנון המוסיקלי שלהם זה לעשות ניים-דרופינג אינסופי כמעט של סגנונות שנעים מפולק דרך אלטרנטיב ופוסט רוק עד לפיוז'ן ומוסיקה לטינית.

לא מדובר, חלילה, בבלילה מוסיקלית חסרת צורה - קאלקסיקו ניחנו בכישרון הדרוש כדי לחבר בין כל הקצוות הללו בטבעיות, וכך ליצור אלבום עם 16 קטעים שונים בתכלית, אך קשורים אחד לשני כבדרך פלא. בזירת השונות הסגנונית מככבים בלדת פולק נוגה, מקצב לטיני מנענע ישבנים, שיר רוק עצבובי וקטע אינסטרומנטלי שהיה יכול להיות הפסקול המושלם לסצינת הפתיחה של המערבון המקסיקני הטוב ביותר שלא נעשה מעולם, כמו שאומרים.

בתוך כל אלה ניצב שפע של כלים שעושים את החיבור מעניין עוד יותר. כמו נקודות וניל קטנות ומפתיעות בתוך קרם ברולה, מבליחים להם צ'לו פה, טרומבון שם, פריטת גיטרה מדויקת להפליא, יללות חצוצרה מעומעמת, מיני צלילי פרקאשן אקזוטיים, סינתיסייזר אכזרי ועוד הפתעות לרוב.

בזכות המגוון הצלילי העצום הזה כל קטע הוא קרקע פורייה להפלגה דמיונית בסיפור שהמצאת זה עתה. כך מצאתי את עצמי כותבת בראשי סרטים וסיפורים למכביר: פילם נואר מלא צללים לצלילי "Bleak Heart", הרפתקה קובנית לתיירת מזדמנת ב"Guero Canelo", מסע הזוי של נפש מהורהרת עם "No Dose", תשוקה חד פעמית בין שני זרים ב"Dub Latina" והמערבון המקסיקני מקודם - "Close Behind". מה שפגם קצת בהנעתם החופשית והמתמשכת של הסיפורים, הוא קוצרם היחסי של הקטעים - עוד דקה שתיים היו עושות פלאים.

דבר אחד בו קאלקסיקו (ועושי דברם) לא מצטיינים בו הוא עיצוב העטיפה. קשה להאמין שאדם שמימיו לא שמע על ההרכב, יתפתה לקנות את הדיסק רק על סמך האינסרט בכלל ותמונת השער בפרט. נערה אפורה עם שיער וסטרפלס ורודים ישובה על סקייטבורד שחור על רקע טפט מוזהב הם לא ההגדרה ההולמת לחוויה המוסיקלית הנהדרת שטמונה בפנים.

__________________________________
Calexico: Feast of Wire (הליקון/City slang)

האתר של קאלקסיקו
להאזנה לקטעים מתוך האלבום
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by