בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
אמת מטרידה 
 
 איפה את ילדה? קרטס    צילום: מתוך התכנית    
טלוויזיה |
 
יעל גורן

על אף הקאסט המבטיח וקונספט מינימליסטי ומקורי, "האמת העירומה" לא משכנעת, לא אמינה ובעיקר, לא מעניינת. יעל גורן מבקשת שישקרו לה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא משדרג את העסקה
 לא משדרג את העסקה 
 צילום: יוסי צבקר 
 
"האמת העירומה" מציבה לצופה אתגר אמיתי אחד: הוא יודע שראוי לפרגן לה, הוא ממש רוצה לעשות זאת, אבל אם ב"אמת" עסקינן, הוא לא ממש יכול. מצד אחד הוא מקבל טייטל של "דרמה ישראלית איכותית" מבית האחים ברבש, את יבגניה דודינה, המצוינת תמיד; ואת דניאלה קרטס, המקסימה (גם כשמכסחים לה את השיער וצובעים אותו בשחור מפלצתי). מצד שני, הוא צריך לעבור כזו דרך חתחתים מייגעת כדי להנות ממשחקה של הראשונה ומיופיה של השניה, עד שלא כל כך בטוח שהעיסקה הזו כדאית לו. וזה עוד לפני שסופרים את ליאור אשכנזי.

כפי שפומפם רבות ונואשות בתקשורת, "האמת" מנסה להציג קונספט עלילתי/צילומי יוצא דופן: סדרת משטרה שלא יוצאת מתחומי השטח הסגור של התחנה. ללא מרדפים, ללא מכוניות מתפוצצות, ועם יותר משמץ של קלסטרופוביה בריאה. את מקומו של האקשן אמורים למלא היחסים המורכבים שבין הדמויות והרגליים של יובל שרף. כתבנים ויחצנים נהנו במיוחד לתאר אותה כאחות המתוסבכת לא-פחות של "בטיפול". ההשוואה הזו אולי מוגזמת, אבל אין ספק שיוצרי הסדרה אכן מצאו את עצמם בתסבוכת רצינית יותר משתכננו: אם אין כסף, או רצון, להשקיע באפקטים, צריך ממש לבנות עלילה! ורצוי שזו תהיה מעניינת ומשכנעת. אכן, בעיה.
 
מנותקת מהמציאות. דודינה
 מנותקת מהמציאות. דודינה 
 צילום: יוסי צבקר 
 
אם אנחנו בעניין של עריכת השוואות, "האמת העירומה" מזכירה יותר את "חקירה פנימית", מיני-סדרת מתח ששודרה ב-yes stars ישראלי. עד כמה שניתן לשפוט, העלילות דומות באופן כמעט מחשיד, ומתמקדות בצמד נערות יפהפיות בגיל שבע-עשרה, יצירתיות וקצת מופרעות, שיש להן טעם מוזר לגברים מבוגרים (וגם לערבים). לאחת מהן קרה משהו רע מאד, ויש משטרה שחוקרת. אלא שההבדל בין השתיים מתמצה במילה אחת, יומרה. ב"אמת העירומה" יש הרבה יותר ממנה, ומעט מאוד אמינות להצדיק אותה.
 
 
הייתי רוצה לסנגר על "האמת העירומה" ולומר שהיא סתם שטחית, מה שהיה מאפשר מידה כלשהי של הנאה, אבל אפילו מהפריבילגיה הזו היא לא נותנת לצופים להנות. כשמשהו שטחי שלא עובד עד הסוף מנסה להיות אותה "דרמה איכותית" שהובטחה לנו , התוצאה היא 40 דקות שנמתחות, מפהקות ובעיקר מבלפות לצופה בפנים. הוא לא מאמין לאשכנזי החוקר העילג-רגשית, לזוג ההורים המנותקים מהמציאות, וגם לא לרמזים השקופים להחריד באשר לגורלה של הילדה האבודה. מדי פעם מצ'פרים אותו באיזו שיחת טלפון מסתורית או מפנה זניח אחר, כדי שלא ישבור את הטלוויזיה או יזפזפ ל"האח הגדול". בשאר הזמן, פשוט לא אכפת לו. וזו האמת לאמיתה.

האחים ברבש מדברים על "האמת העירומה"
לצפייה בשני הפרקים הראשונים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by