בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
הגלורי של לורי 
 
 טובים השניים. לורי ולו    צילום: נמרוד צוק    
מוזיקה |
 
עמית קלינג

לורי אנדרסון אירחה בהופעה מרהיבה את לו ריד, ועמית קלינג למד שאם יש דבר יותר מרגש ממוזיקאית מוצלחת, זה בעלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשנכנסתי להיכל התרבות בערב ההופעה של לורי אנדרסון נדהמתי לגלות שכמעט ולא נשאר בו מקום פנוי. מה שתרם לכך, סביר להניח, היתה כנראה הבטחת אירוחו של בעלה, לו ריד. ובכל זאת: רק על סמך היחס החם שקיבלה אנדרסון מהקהל לאורך כל הערב, ניתן היה להבין שרובו היה שם דווקא כדי לחזות בה, ובצדק; אמנית מיצג, כנרת, ויוצרת אלקטרוניקה אוונגרדית – מדובר באחת הנשים המעניינות ביותר בשולי הפופ בשלושת העשורים שבהם היא פעילה, שבזמנו אף הצליחה לעשות את הבלתי צפוי ולהגיע למקום השני במצעד הבריטי עם סינגל בן שמונה דקות ("O Superman" המצמרר).

בהופעה, אנדרסון מבצעת את שירי המופע החדש שלה, "Homeland" (האלבום עתיד לצאת ב-2009). לא מדובר במופע מיצג ממש, אך גם לא בהופעה בפורמט סטנדרטי שבו מבוצעים להיטים מכל הזמנים, ובהחלט יש קונספט שעוטף את כל היצירות המושמעות: כן, דווקא יצירות ולא שירים, כי זוהי הגדרה קולעת יותר למה שלורי אנדרסון עושה. מגובה בקלידן, באסיסט וכנר (היא עצמה מצוידת בכינור, סמפלר ומגוון מרשים של ווקודרים), היא נעה בחופשיות בין שיחות קצרצרות עם הקהל, שלא ברור באיזה שלב הן הופכות לפואמות שנונות שהיא מקריאה בקולה היפהפה, ומשם משנות צורה לקטעי אלקטרוניקה סוחפים ומרשימים, עם עיבודים נהדרים לכלי קשת.
 
לא סטנדרטית. אנדרסון בפעולה
 לא סטנדרטית. אנדרסון בפעולה   צילום: נמרוד צוק 
 
המופע כלל כמה שיאים, כאשר הראשון מהם היה קטע שנשען על מקצב דראם נ' בייס עולה ויורד, ואנדרסון שרה בו טקסט מצחיק-מפחיד על "מומחים לפתרון בעיות" כמן מפלצת בירוקרטיה קפקאית. כל דבר בקטע הזה ישב נכון – הבאס, התאורה הסגולה, והווקודרס שאנדרסון בחרה לעצמה. השני היה לו ריד.

לו ריד עלה לקראת סוף ההופעה, לחלוק איתה תפקידי שירה בשיר הראשון שביצעו יחד, באופן שהזכיר מעט את חלוקת התפקידים בין ריד לג'ון קייל ביצירת המופת "Lady Godiva's Operation", מתוך האלבום השני של הוולווט אנדרגראונד. אחר כך הוא הסתפק בלנגן גיטרה. ואז, בהדרן השני הם העיפו ביחד להיכל התרבות את הגג: הם ביצעו את "I'll Be Your Mirror", אולי זה היה משהו בעיבוד האלקטרוני-מינימליסטי, אולי תפקיד הכינור המדהים, אולי הקול המחוספס של ריד, אבל זה היה הביצוע הכי יפה ששמעתי מימיי לשיר הזה.
 
טאצ' של חספוס. ריד מצטרף
 טאצ' של חספוס. ריד מצטרף   צילום: נמרוד צוק 
 
אבל עוד דבר יפהפה קרה דווקא בהדרן הראשון: אנדרסון עלתה לבד, יצאה ממאחורי מסתור המיקרופונים והסמפלרים שלה עם הכינור, וניגנה קטע אינסטרומנטלי עדין ופשוט, עומדת חשופה בפני הקהל, מטיילת עם הכינור על הבמה. זה היה רגע ייחודי יותר מכל ביצוע לכל שיר שאפשר לחשוב עליו, היתה זו הסרת כל המסכות היפות בהן היא התהדרה לאורך המופע, והגילוי שפניה האמיתיים יפים לא פחות.

לקינווח "The Lost Art of Conversation" בביצוע השניים, מהופעה בניו יורק – אולי השיר הטוב ביותר במופע.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by