בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זהירות, אוויר מלוכלך 
 
 עוד כסף לשידור הציבורי. בבקשה. מהר.   
 
יוענה גונן

יוענה גונן מזהירה אתכם שלא לשכוח את זוועות המלחמה הזאת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל אחד מכם היה עד לזוועות המלחמה הזו. כשיבוא היום, ונכדיכם יתבוננו בכם בעיניים שואלות ותמימות, לא תוכלו להגיד "לא היינו שם. לא ראינו את המתרחש ממש מתחת לאף". איש מאיתנו לא יוכל לרחוץ בנקיון כפיו. כולנו היינו עדים לאולפן המיוחד של פיקוד העורף. ידענו, ושתקנו.

לתוך אולפן בצבעי פסטל נדחסו כמה מגישי חדשות, שהוגלו לשם בידי הערוצים השונים. העונש, כך ניכר, לא ניתן על סמך יכולת או חוסר יכולת מקצועית, אלא על סמך התאמתם של הקריינים הבלונדינים לצבעים הרכים של האולפן. כשהשאלות מוכתבות מגבוה והמרואיינים הם הברגים הקטנים ביותר במערכת פיקוד העורף, קשה שלא להזדהות עם השעמום של אורלי וילנאי-פדרבוש ודני קושמרו, שנראים כאילו היו מעדיפים לכרות לעצמם כליה במו ידיהם, עם כפית, ולא להיות עדים לזוועות האולפן.

בזה אחר זה פוסעים פנימה נבחרי פיקוד העורף בכומתות כתומות, כדי לזכות בחמש עשרה דקות התהילה שהגורל ואנדי וורהול קצבו להם. ודאי התקשיתם להישאר ערים במהלך הראיונות, אבל יכולתם דוקא ללמוד מהם עובדות מרתקות וחיוניות. למשל שלרמ"ד רפואה של פיקוד העורף קוראים ד"ר אריאל הורוביץ, כמו לבן של נעמי שמר. או שתהליך קליטת מתנדבים בפיקוד העורף כולל אביזר עם השם הקינקי "חזיות זיהוי". הנה משהו שיכול לתרום לסקס אפיל של כל אחת מאיתנו, באהבה מפיקוד העורף.

בין הראיונות, אנו אמורים להתרענן בסרטוני הדרכה קצרים, בהפקה זולה במיוחד של הטלוויזיה החינוכית. מאחורי דוכן מוגבה מדגימה אשה חייכנית ואילמת איך לחבוש מסיכות מסוגים שונים, ומבצעת פשעים אלימים בבני משפחתה לצורך הענין. כואב הלב לראות את הילד שעליו מודגמת חבישת השמרטף. הפעוט בבירור קיבל זריקת מורפיום כמה רגעים לפני כן, כדי שלא יעשה לאמא ולפיקוד העורף בושות מול המצלמה. בזמן שאמא מטלטלת אותו וחונקת אותו בשכבת ניילון עבה, הוא מביט לעבר מצלמה במבט מזוגג ומזיל ריר.

פשעים נוראים אף יותר מבצעת אמא בסבא, שעבר לאחרונה ניתוח בגרון ולכן הוא מקבל מסיכת מגן מיוחדת עם מפוח כפול. סבא ניצב במבט מעונה, בזמן שהאמא הסדרתית מבצעת בו תקיפה באמצעות שני סרטי גומי מהודקים. בינתיים אבא, במקום להגן על בני הבית מפני האם הפרוורטית, עסוק בחדר אחר ומעצב אותו מחדש, עם גליל מסקינג טייפ וחוש אסתטי קלוש במיוחד.

ככה זה כשהפקת סרטונים שעוסקים בהתגוננות מפני לוחמה בלתי קונבנציונלית ניתנת לאנשים שהרקורד המקצועי שלהם מתבסס על רגע ודודלי והבית של פיסטוק. באופן טבעי, סרטוני ההדרכה בהפקתם נראים קצת כמו תכנית בישול מהגיהנום, כשהמנה העיקרית היא המוח שלכם, מבושל בקרינה רדיואקטיבית (שתוכלו להתגונן מפניה בעזרת כמה הנחיות פשוטות וסמרטוט רטוב).

אבל על זה לא מדברים שם, בסרטוני ההדרכה הנאים של פיקוד העורף. המציאות מפניה אנו מתגוננים נדחקת ליקום מקביל. במטבח החמוד של החינוכית, אנחנו לומדים להשתמש בברדסים ומפוחים כאילו לשם שעשוע ומשחק. מלים מפחידות מדי לא מוזכרות מחשש ליצירת בהלה בקרב הציבור. הכל נעשה בחיוך מעושה ומאומץ, תינוקות רגועים ובהירים נדחסים בדממה לתוך חליפות חלל, והמפוחים נראים כמו צעצועי ילדים צבעוניים.

כל זה מזכיר לי את אחת מהסיטואציות הקומיות ביותר שהפיקה מציאות החיים המודרניים: ההדרכה לשעת התרסקות בטיסות אזרחיות. הנוסעים יושבים עם הבוטנים והקולה וחולמים על העולם הרחב ועל כמה ימים של שקט. מולם דיילת עצבנית, עם צעיף בצבע ירוק רעל שחונק את צווארה, מראה להם בחיוך נרגן את יציאות החירום ואת מסיכות החמצן למקרה של נחיתת אונס או התרסקות על בניינים גבוהים. תמצית הקיום האנושי האומלל, דחוסה לתוך גליל מתכתי ארוך עם כנפיים.

כמו בטיסה, גם באולפן של פיקוד העורף ובסרטונים שהפיקה עבורם החינוכית לא אומרים מלים נוראיות כמו "נחיתת אונס", "גז עצבים", "נבגי אנתרקס" ו"שרה'לה שרון". המציאות המחרידה מאחורי הברדס הקטן נסתרת מעין, העיקר שנישאר רגועים. רס"ן טלי ורסנו-אייסמן, רמ"ד הדרכת אוכלוסיה בפיקוד העורף, ממליצה לנו לשכנע את הילדים לחבוש את מסיכת הגז בכך שנסביר להם שהמסיכה נועדה להגן עליהם "מפני אוויר מזוהם ומלוכלך". פיקוד העורף כנראה רואה גם בנו ילדים בכיינים. האבא הגדול מנסה להרגיע אותנו שבעצם זה רק "אוויר מלוכלך", ושום דבר לא יכול לקרות לנו מאחורי המסיכה השחורה המצחיקה וכמה ניילונים על החלונות.

ואולי הדמיון הזה לסרטוני הדרכה בטיסה הוא לא מקרי. אולי בפיקוד העורף ובטלוויזיה החינוכית יש עוד כמה נשמות מלאות חמלה, שמנסות לרמוז לציבור האחוז בהלה: עוד לא הכל אבוד. המציאות הנורמלית מצויה מרחק כמה שעות טיסה מהישג ידכם. קחו מטוס לאי שם, עם בוטנים בשקית וקולה בפחית קטנה, וחיזרו עוד כמה שנים, כשהמציאות כאן תהיה קצת יותר נורמלית. בלי אולפני פסטל, בלי מסיכות גז, ועם הפקות איכות בטלוויזיה הציבורית.

________________________________
שידורי הניסיון של פיקוד העורף, ערוץ 33
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by