בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
על סדר היום 
בלק טו בלק 
 
 יום של חג לאדם השחור    צילום: אימג`בנק/GettyImages    
על סדר היום |
 
ענת זהר וליבי בגנו

ברק אובמה עשה היסטוריה והפך לאדם השחור הראשון שינהיג את העולם החופשי. החלטנו לעשות כבוד לכמה אושיות תרבות אפרו-אמריקאיות שהיו שם לפניו, פרצו מחסומים, ניפצו סטיגמות ונגעו בשמיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ורדן וכל השאר, כלומר -קובי בראיינט
 ג'ורדן וכל השאר, כלומר -קובי בראיינט 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
מייקל ג'ורדן

זה התחיל בתיכון, עבר במכללה, המשיך בטיסה ישירה אל ליגת הכדורסל הטובה בעולם והסתיים בתואר גדול השחקנים של כל הזמנים. למייקל ג'ורדן היה את כל מה שצריך: הזריזות, יכולת הניתור האדירה, התחרותיות והמוטיבציה האלמותית, יצרו שחקן כדורסל בעל כישרון אתלטי על-טבעי. "הערב ראיתם את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן", אמר עליו לארי בירד בסיומו של משחק בו קלע ג'ורדן 63 נקודות. "יש את מייקל ג'ורדן ויש את כל השאר" הצהיר פעם מג'יק ג'ונסון.

אין צל של ספק – ג'ורדן שינה את פני הכדורסל העולמי. הגנה, התקפה, השחקן הצטיין בכל מקום על המגרש וגרף הישגים חסרי תקדים. "אייר ג'ורדן", שזכה בכינוי בזכות הריחוף שלו אל עבר הסל, הפך במהרה לאייקון תרבות וסלבריטאי עשיר. מלבד דירוגו במקום הראשון בממוצע נקודות למשחק, שלישי במספר הנקודות הכללי, רביעי בממוצע חטיפות למשחק ושני במספר החטיפות הכללי, ג'ורדן גם זכה מאימפריית "נייקי" לסדרת נעלי ספורט על שמו (אייר ג'ורדן), ואף לתואר בו ודאי פחות חפצה נפשו: הצליח לשבור את השיאים הקודמים של ניל דיאמונד, סטיבן שפילברג ופול מקרטני כשנאלץ לשלם לגרושתו חואניטה סכום חסר תקדים של 168 מיליון דולר. ככה נכנסים לספרי ההיסטוריה.
 
גם שחקנית. ווינפרי עושה מוריסון
 גם שחקנית. ווינפרי עושה מוריסון  
 צילום: "חמדת" 
 
אופרה וינפרי

המופע של אופרה וינפרי החל אי שם בתחנת טלוויזיה נידחת בנשוויל. ממגישת חדשות מקומית, התקדמה וינפרי הכריזמטית אל עבר תוכניות בוקר, ולאט אבל בטוח, הצליחה לפלס את דרכה אל חוזי עתק בתוכנית אירוח ארצית ועתירת רייטינג, ומידי אף פעם חטאה במסך הגדול. לאחר כעשור מתחילת דרכה, וינפרי כבר שיחקה בסרט של שפילברג עליו היתה מועמדת לפרס האוסקר ("הצבע ארגמן"), ובהמשך ייסדה אימפריה משל עצמה הכוללת קרנות צדקה, בית ספר באפריקה, מגזינים מצליחים הנושאים את שמה, רשת כבלים, חברת הפקות, ובעיקר הון עתק. וינפרי מוגדרת כאישה הכי מצליחה, אהודה ופופולרית בתקשורת האמריקאית, וידועה כבעלת יכולת השפעה נדירה על הציבור האמריקאי. אין זה מפתיע שגם בבחירת הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית יש לה חלק.

למקיין היה את שרה פיילין, אבל אובמה זכה בוינפרי הנלהבת במהלך קמפיין הבחירות שלו, שדאגה לנאום ולהכריז תחת כל עץ רענן על תמיכתה, ויש הזוקפים חלק מכובד מן הקולות לזכותה. ואם חשבתם שזה כבר השיא? טעות מרה בידכם. שמועות עקשניות גורסות כי המקורבת הנלהבת של הנשיא החדש תמונה בקרוב לתפקיד ציבורי בעל חשיבות גבוהה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כבר אמרנו?
 
אשת אשכולות וחברה של אופרה. מוריסון
 אשת אשכולות וחברה של אופרה. מוריסון 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
טוני מוריסון

אם תראו תמונה של טוני מוריסון, יש סיכוי שתחשבו שמדובר באיזו דודה נחמדה ודשנה, אך מוריסון – גברת אצילית ונערצת, היא אחת הסופרות המוערכות ביותר במאה ה-20. היא נולדה באוהיו ב-1931 תחת השם קלואי אנתוני וופורד למשפחה ממעמד הפועלים והייתה תולעת ספרים בלתי נלאית. בזמן לימודי האנגלית באוניברסיטה החלו חבריה לקרוא לה טוני (קיצור של שמה האמצעי) והכינוי נדבק. היא הבריקה באקדמיה, סיימה בהצטיינות תואר שני באנגלית והפכה למרצה מן המניין באוניברסיטת טקסס. ב-1957, חזרה לאוניברסיטת הווארד (לא להתבלבל עם הארוורד) בה למדה לתואר ראשון והצטרפה לסגל. מוריסון הוא שמה מנישואיה, שהסתיימו ב-1964, במהלכם נולדו שני ילדיה. אחרי הפרידה מבעלה היא עקרה לניו יורק והפכה לעורכת ב"רנדום האוס", אחד מבתי ההוצאה לאור המוכרים והיוקרתיים ביותר בארה"ב. בשלב מסוים, בעודה משפצת ומשדרגת את עבודותיהם של אחרים, הבינה מוריסון שגם היא רוצה ויכולה לפרסם את יצירותיה.

ספרה הראשון The Bluest Eye ראה אור ב-1970 והוא מבוסס על סיפור קצר שכתבה על ילדה שחורה המשתוקקת לעיניים כחולות. היה זה ספרה השלישי , Song of Solomon שהביא לה תהילת עולם - הוא זכה בשבחים רבים ובכל פרס ספרותי אפשרי מטעם המבקרים. ספרה מפורסם "חמדת" זיכה אותה בפרס הפוליצר הנחשק אך נדמה שדבר לא משתווה לכבוד שהוענק למוריסון ב-1993 אז זכתה בפרס נובל לספרות. בין השנים 1989-2006, היא עמדה בראש הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית ונחשבת כפטרונית גדולה של אמנים וסופרים צעירים. היא ממשיכה לכתוב מאמרים, מעורבת ומעורה פוליטית, חברה ממש טובה של אופרה ואחת הנשים החשובות ביותר בספרות העולמית שהצליחה, בעבודותיה ודרך גיבוריה, לתאר באופן מעורר מרגש ומעורר השראה פיסת היסטוריה אמריקאית.
 
 
פואטייה עם ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן
 פואטייה עם ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן 
 צילום: "נחש מי בא לסעוד" 
 
סידני פואטייה

דנזל, וופי, קובה, האלי, מורגן – כולם עשו את זה בענק ולקחו הביתה פסלון מוזהב בטקס האוסקר. הכוכבים הללו חייבים חוב גדול למי שניפץ את תקרת הזכוכית ההוליוודית עבור אפרו-אמריקאים והיה לשחקן השחור הראשון שגרף את הפרס הנחשק. סידני פואטייה, בעל שורשים באיי הבהאמס, נולד ב-1927, גדל בעוני, הסתבך בנעוריו לא פעם ולא פעמיים עם החוק, והחליט להתגייס לצבא כדי לקבל מסגרת. שם הבין מה ייעודו אך התקשה למצוא עבודה כשחקן לאחר השחרור - בעיקר בשל המבטא הכבד וחוסר הניסיון הבולט שלו. נחישותו וכחו הרצון שלו (שאפיינו אותו לאורך כל הקריירה המפוארת שבנה) הובילו אותו לחצי שנה של לימוד עצמי והשתלמו בסופו של דבר ובסוף שנות הארבעים הוא הפך לאחד השחקנים המבוקשים ביותר על בימות ברודווי. פואטייה עשה את המעבר לקולנוע בהצלחה רבה וב-1963 עשה כאמור היסטוריה, כשזכה באוסקר על תפקידו ב- "Lilies of the Field".

ב-1967 היה פואטייה מלך הקופות כששלושת סרטיו שיצאו באותה שנה: "לאדוני באהבה", "בחום הלילה" ו"נחש מי בא לסעוד", זכו להצלחה כלכלית וביקורתית כאחד. פואטייה גם ביים, כתב ספרים ושימש כדיפלומט ועל המדף בבית עומדים לצד אוסקר, גם הגראמי, הבאפטה, וגלובוס הזהב בהם זכה. פואטייה, איש אצילי ונעים דיבור והליכות מקבל את מלוא הקרדיט בהוליווד על ניפוץ סטריאוטיפיים גזעיים בקולנוע בשל האמינות והרגישות שהביא לדמויות אותן גילם.
 
קינג בנאומו הבלתי נשכח
 קינג בנאומו הבלתי נשכח 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
מרטין לותר קינג

נדמה שאי אפשר לגבר על הפרסונות הדגולות אותן מנינו מבלי להזכיר את מי שסלל עבורן את הדרך. ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור היה ויישאר הדמות החשובה ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20 בכל הנוגע למאבקם של השחורים לשיוויון זכויות בארה"ב.

הוא נולד באטלנטה ב-1929, בן לכומר וגדל במשפחה משכילה מן המעמד הבינוני. את תואר הד"ר קיבל בתיאולוגיה שם נחשף לראשונה לתורתו של מהטמה גנדי, שהטיפה למאבק לא אלים. ב-1954 הוא התמנה לכומר במדינת אלבמה הדרומית ובזכות הרטוריקה המרהיבה שלו זכה להערכה והערצה בקרב קהילתו. הוא היווה את חוד החנית בחרם האוטובוסים המפורסם של קהילת השחורים בעיר מונטגומרי, שבא כתגובה למאסרה של רוזה פארקס שהפרה את ההפרדה וישבה בקדמת האוטובוס (מקום שיועד ללבנים בלבד). המאבק במונטגומרי הוביל את קינג ליעודו והוא החליט להקדיש את חייו למטרה אחת בלבד: שיוויון זכויות לאזרחיה השחורים של ארה"ב. הארגון שהקים ובראשו עמד, קרא למאבק לא אלים וארגן צעדות והפגנות רחבות היקף ברחבי האומה, בהן לקחו חלק גם לבנים רבים שתמכו בדרכו. בקיץ 1963 נאם קינג על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון, בהפגנה בה לקחו חלק 250 אלף איש. נאומו המרהיב, המרטיט וחוצב הלהבות שזכה לשם "יש לי חלום" – נכנס לספרי ההיסטוריה.
 
 
קינג נעצר ונכלא פעמים אינספור במהלך שנות פעילותו החברתית ועדיין, הוא המשיך לדגול במאבק נטול אלימות ואף הטיף לכך. קינג ומאבקו הביאו לכך שהב-1964 נחקק חוק האוסר אפליה במקומות ציבוריים. באותה שנה, זכה קינג בפרס נובל לשלום וקשה לחשוב על אדם ראוי יותר. כידוע, הוא נרצח בירייה באפריל 1968 על מדרגות מלון לוריין בטנסי. הוכרז שהרוצח הוא ג'יימס ארל ריי אך עד היום ישנה תיאוריה הגורסת שגורמים בממשל, ב-CIA ואפילו במאפיה, היו מעורבים בהתנקשות.

רוחו ודרכו קינג לא איבדו מאומה מכוחם אחרי מותו ונדמה שנשיא ארה"ב הנבחר – ברק אובמה הוא תולדה ישירה של אותו חלום שחלם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by