בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
באייפוד של רע מוכיח 
 
  צילום: יח``צ    
מוזיקה |
 
סנונית ליס

המוזיקאי והיוצר הוותיק, ששימש כעמוד תווך בכמה מההרכבים המגניבים והחשובים שהיו בתעשייה המקומית, מכניס אותנו לפלייליסט הפרטי שלו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
In a Silent Way / Miles Davis
 In a Silent Way / Miles Davis 
 צילום: יח"צ 
 
רע מוכיח השתתף בלהקות רוק ישראליות מיתולוגיות כמו זקני צפת, בלגאן ורעש. הוא יצר עם ברי סחרוף אלבומים וביניהם "סימנים של חולשה" המופתי, והיה חבר בהרכב הפאנק האתני גוגול בורדלו. לפני כשנתיים שב משהות ארוכה בניו-יורק, שם יצר, ניגן והפיק. כיום הוא מנגן בהרכב "אורקסטרע” ומופיע בקביעות במועדונים כמו ה"מיוזיק רום" ו"האוזן באר“ שם הוא מבצע מוזיקה מאולתרת. "זה סגנון שאני מאוד אוהב, הוא נכתב תוך כדי נגינה, זו העדות הכי מהימנה למה שאתה חווה באותו הרגע", סיפר.

בימים אלו מתחיל מוכיח את שלב המיקסים של תקליט משותף לו ולברי סחרוף, שיסוב סביב טקסטים של אבן גבירול. לפני כשלושה חודשים יצא האלבום "אלדוראדו" שיצרו מוכיח ויהלי סובול, סולן מוניקה סקס. סובול כתב והלחין את השירים, מוכיח היה אמון על העיבודים ועל ההפקה ואת התוצאה הם ביצעו במשותף.“יהלי מבטא בצורה קרה נושאים מאוד חמים, זה ניגוד שאני מאוד מתחבר אליו. זה פער מסקרן בעיני", סיפר מוכיח על העבודה המשותפת.

ביום שני, ה-17.11, יערכו השניים הופעה חגיגית בזאפה בתל אביב בה יבצעו את שירי אלדוראדו ויעניקו גם עיבודים חדשים לשירים של סובול ושל מוניקה סקס. כמתאבן, סיפר לנו רע מוכיח אלו אלבומים לא עוזבים לו את הזכרון ואת האייפוד.

In a Silent Way / Miles Davis

מיילס דייויס הוא האב הרוחני שלי וזה התקליט האחד שהייתי לוקח איתי לאי בודד, לו הייתי נאלץ לבחור. אחד הדברים המעניינים בו הוא שהגיטריסט ג'ון מקלפלין נשמע בו מהוסס ומתוח, מה שמוסיף קסם אדיר. כעבור שנים הסתבר שמיילס הקליט את מקלפלין כשהוא עבר על הקטע בפעם הראשונה, ובחר להכניס דווקא את הגרסה הזו. זה מחזק את הדעה שלי שבאמנות, בניגוד למדע, הטעויות הן העניין. היכולת לשחק עם הטעויות היא שהופכת אומן לאמן.
 
J*Davey
 J*Davey 
 צילום: יח"צ 
 
Nefertiti / Miles Davis

אבא שלי הוא מוסיקאי ולימד מוזיקה. כשהייתי בן-13, כדי שלא אטריד אותו, הוא נתן לי לשמוע את התקליט הזה בווקרמן בחדר השני. כשהורדתי את האוזניות חיי השתנו. יש ב"נפרטיטי" את אנסאמבל הנגנים אולי הכי מושלם שאי פעם היה: הרבי הנקוק, רון קרטר, טוני וויליאמס ווין שורטר. בצורה מסוימת צילמתי את נגינת התופים של טוני וויליאמס בו, ועד היום אני מוצא את עצמי חוזר על דברים ששמעתי שם.

The Beatles (The White Album) / The Beatles

כילד הייתי מפליג עם התקליט הזה בדמיון למקומות קסומים. זה באמת המאסטרפיס של הביטלס. זה תקליט שלנון מקבל בו הרבה ביטוי ולכן הוא כל כך טוב. לנון נתן לטעויות ולכאוס להשתלט עליו, בשעה שמקרטני הוא מאוד מסודר. באזור הטעויות, באזור הדמדומים, קורה כל הקסם, לכן לנון הוא החיפושית האהובה עלי.

The Beauty in Distortion / J*Davey

הצמד הזה עושה את את ההיפ-הופ סול הכי מודרני והכי חריג שיש. זה עקום לחלוטין אבל נשמע מצוין. זה מאוד משמח אותי מכיוון שנורא קל לעשות מוזיקה מדויקת בעידן המחשב, אבל זה קצת מוציא את הנשמה. הם מצליחים לעשות משהו מאוד כאוטי אבל מלא נשמה ופאנקי.
 
 
 Public Enemy
  Public Enemy 
 צילום: יח"צ 
 
My Life in the Bush of Ghosts / David Byrne and Brian Eno

זה תקליט שיצא בעידן שלפני הסמפלרים. אינו ובירן, מהגאונים של זמננו, הצליחו לרקוח בו מוזיקה חוצת תרבות. הם השתמשו בהקלטות מרדיו, בנגנים שלא התאימו זה לזה ובאפקטים. הם רקחו תקליט שהשפיע על תרבות הסימפולים והקולז'ים אבל יש בו גרוב ועומק שקשה למצוא באלבומים שנעשו בהשפעתו. כ-17 שנים אחרי שנעשה התמזל מזלי לנגן ולהפיק את דייויד בירן בסיבוב הופעות, וביצענו חומרים מהתקליט הזה. זו הייתה בשבילי סגירת מעגל מאוד מרגשת.

Tabula Rasa / Arvo Part

התוודעתי למלחין ארבו פארט רק לפני שנים ספורות. הוא גם מודרני וגם שומר על ההיסטוריה שמאחוריו. למרות שהוא מינימליסטי, הוא מצליח להשאר רומנטי. גם הוא מבטא רעיונות מאוד מרגשים באופן מאוד קר, וזה מאוד מדבר אלי. אני מרגיש שאין טעם לבטא רעיון מרגש באופן רגשני, אני מאוד אוהב את הקוטביות שבין רעיון חם לבין ביצוע קר או ההיפך.

Fear of Black Planet / Public Enemy

כשהתקליט הזה יצא בסוף שנות ה-80 הוא חיזק את הצורה שבה חשבתי על מוזיקה. הוא חיזק אצלי את ההבנה שהרבה מאוד כאוס ושכבות יכולים להצמיח רעיונות חדשים מעצם נוכחותם. עד היום יש לי את ה"מחלה" הזו של להרבות שכבות על גבי שכבות ולגלות את המנגינות החדשות שיוצאות מהמפגש ביניהן. בימים אלו, לאחר זכייתו של אובמה, נושא האלבום הזה שוב נהיה אקטואלי, הפעם מזווית אחרת.
 
The Stooges
 The Stooges 
 צילום: יח"צ 
 
Fun House / The Stooges

זה תקליט הפאנק הראשון שיצא אי פעם. זה אולי תקליט הרוק הטוב ביותר בכל הזמנים. אין הרבה להרחיב מעבר לזה, מומלץ לשמוע.

What's Going On / Marvin Gaye

מרווין גיי הוא הזמר הכי טוב שאי פעם היה. בתקליט הזה נמצאים השירים הטובים ביותר שאי פעם נכתבו עם המנגינות המשובחות ביותר וההקלטה הכי טובה. זה אלבום שמוציא את האהבה שבך, ולא נשמע שהוא אפילו מתאמץ בדרך. למרות זאת, שומעים בו גם סבל. מאוחר יותר גיי נרצח על ידי אביו.
 
 
Mass / Igor Stravinsky


לא הרבה אנשים מכירים את המיסה של סטרווינסקי. כשהייתי צעיר הייתה לי ידידה פסנתרנית שהייתי מבוגרת ממני בהרבה שנים. היא נתנה לי את הקלטת הזו ומאז זה דבר שאני חוזר אליו הרבה ואוהב אותו מאוד. סטרווינסקי לא היה דתי, לכן מעניינת הגישה שלו למיסה, שהיא יצירה דתית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by