בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
שיר חדש ישן 
 
  צילום: יח``צ    
מוזיקה |
 
סנונית ליס

באלבומו החדש נשען אהוד בנאי על המקורות, אך מצליח להביא את הטאצ' הייחודי והחום השורשי שכה מאפיינים אותו ומעורר רצון לחומרים מקוריים. ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשזמירות ופולק נפגשים
 כשזמירות ופולק נפגשים 
 צילום: עטיפת האלבום "שיר חדש" 
 
את הזמירות שבאלבומו החדש, שר אהוד בנאי מהקרביים, מתוך אותה כוונה עמוקה שבה ביצע את שיריו האישיים ביותר. בחוברת המצורפת לאלבום, "שיר חדש", הוא מסביר את החיבור העמוק: "מחנה משותף אחד לכל הקטעים: את כולם אני חי באופן כמעט סדיר, הם חלק מפסקול חיי, ומאד קרובים לליבי". ואכן, האזנה לאלבום גרמה לי להרגיש כאילו שאני מתארחת בבית משפחת בנאי בערב שבת, או יושבת על ספסל בבית הכנסת השכונתי שלה ומאזינה לזמירות הנישאות באוויר.
ב"שיר חדש" אסף בנאי טקסטים מן המסורת ומן המקורות וביצע אותם בלחנים ששמע מאביו ומסבו, בלחנים ממסורות תימן ואשכנז ובלחניו של רבי שלמה קרליבך.

בנאי מצליח לאמץ את הזמירות היהודיות אל חיקו ולהפוך אותן להמנוני פולק פרטיים. טביעת האצבע הברורה שלו ניכרת בביצועיו, בקולו הרועד והנרגש ובשילוב האופייני לו כל כך, בין אשכנז לבין ספרד – בין מזרח לבין מערב. הנימה האישית נתמכת על ידי הפקה מוזיקלית אורגנית מאוד של בנאי עצמו, ושירתם של בני משפחה: אשתו של אהוד בנאי – אודליה, מתארחת בשלוש מרצועות האלבום, והקלטה של אביו, יעקב בנאי ז"ל, משולבת באחת מהן.
 
מגיע עם הוראות הפעלה. בנאי בפעולה
 מגיע עם הוראות הפעלה. בנאי בפעולה 
 צילום: רוני שיצר 
 
באלבום כמה ביצועים יפהפיים: "אודה לאל" מבוצע פעמיים, בשני לחנים, "לכו נרננה – לכה דודי" מוגש בעיבוד יפהפה וחגיגי. במקרים אלו קשה שלא להתפעם מהחום שבביצוע ומהחכמה ההיולית שבמלים. בחוברת המצורפת לאלבום מספר בנאי על החיבור האישי שלו אל הזמירות: על חוויות פרטיות שנקשרו בהן, על משמעות מיוחדת שניתנה להן בביתו ועל פירושים מיוחדים שמצא להן. הערות אלו, המתוארות בשפה פשוטה, מהוות בעיני חלק מרכזי מאד מ"שיר חדש". קשה שלא להתרגש, למשל, מתיאורו של בנאי כיצד, כשהופיע בפני חילים פצועים, רקד חייל שאיבד את מאור עיניו לצלילי אחת מהזמירות.

למרות זאת, ההנאה שלי מ"שיר חדש" לא הייתה מיידית או מובנת מאליה. כיוצאת קיבוץ, לא גדלתי על ברכי המקורות. בליל שישי לא הלכתי לבית הכנסת, אלא לחדר האוכל. בקבלות השבת של ילדותי האזנתי לשירי ארץ ישראל, ולא לפיוטים יהודיים. בהעדר נוסטלגיה או אמונה שיקשרו אותי אל הזמירות, ולאור ההפקה המוסיקלית הפשוטה, התקשיתי לשמור על רמת עניין גבוהה לאורך כל ההאזנה לאלבום. הצלחתי להתחבר לרצועות בעיקר כשנצמדתי לחוברת המצורפת,שסייעה לי להרגיש משהו מהקשר שבין בנאי לבינן. לכך מוסיפה העובדה שבשנתיים האחרונות יצאו במחוזותינו אלבומים רבים מאוד שהביאו תכנים מן המקורות. נכון, מדובר בחומרים שאין להם תאריך תפוגה, ובכל זאת, אזני רוו מהם באחרונה, וצמאות לשמוע חיפוש דרך פרטי יותר, מהסוג שבנאי הטיב כל כך לתאר בעבר.
 
 
"שיר חדש" הוא אלבום חם ושורשי, הוא עשוי לגרום לכם לחוש געגועים לבית אבא, גם אם לא התנגנו שם זמירות יהודיות. זהו גם אלבום חשוב בכך שהוא מספק הצצה למקורותיו של אחד מהזמרים והיוצרים המשובחים שקמו לנו. עם זאת, אני מעדיפה לשמוע את אהוד בנאי מבצע תכנים שכתב והלחין בעצמו, שר על חיפוש דרך, ולא רק על מציאתה. אחד מהדברים המייחדים את בנאי הוא השילוב המופלא, הישראלי כל כך, שהצליח ליצור בין רוק לבין מזרח תיכון, בין חילוני לדתי, בין רוח לארץ. אמנם מעניין לשמוע אותו מתמקד במקורות היהדות, אך יהיה מרתק יותר לשמוע אותו ממשיך לתאר את הפנים הרבים שמהם מורכב ההווה שלה.
 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by