בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
באייפוד של דיוויד ברוזה 
 
מוזיקה |
 
סנונית ליס

דיוויד ברוזה יורד מהמצדה ומספר על האלבומים שמלווים אותו בקריירה העשירה והארוכה. ברשימה: דילן וג'ופלין לצד קולגות מקומיות דוגמת שלום חנוך, יוני רכטר ומתי כספי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ממרומי מצדה. ברוזה עושה את מה שהוא יודע
 ממרומי מצדה. ברוזה עושה את מה שהוא יודע 
 צילום: שחר עזרן 
 
באחרונה הוציא דיוויד ברוזה את "David Broza at Masada" – מארז-DVD המתעד את הופעתו במצדה לצד ג'קסון בראון ושון קולווין. הוא מרגיש שהתיעוד מצליח להעביר משהו מהקסם שבהופעותיו במיקום שהפך לכה מזוהה עמו: "רואים באלבום הזה את החיוניות ואת החייתיות שבהופעה. מצדה היא מקום שיש לי אליו חיבור מאוד חזק, אני מתמזג איתו, ומרגיש שגם הקהל". את ג'קסון בראון שמעתי כבר כשהייתי בן 12, לכן הפרויקט הזה הוא פרשת דרכים מונומנטלית בקריירה שלי", מספר ברוזה בהתרגשות על הפרויקט.

במקביל, ממשיך ברוזה במופע משותף עם להקת מיומנה, המשלב תיאטרון, תנועה ורוקנרול, "כבר עשינו 400 הופעות ובכל פעם מחדש מפתיע אותי כמה שאני נהנה", הוא אומר. בקרוב יחל את הקלטות אלבומו הבא, שמיועד לצאת לקראת קיץ 2009. על האלבום הוא עובד בימים אלו עם חברו יונתן גפן, שכמו בעבר, כותב טקסטים אותם מלחין ברוזה. "אנחנו מגבשים חומרים ומנסים להבין לאן הולך האלבום. זה שלב מאוד מתסכל שבו אתה נמצא כל הזמן נורא קרוב, אבל גם נורא רחוק", הוא מתאר. בין כל עיסוקיו, מצא ברוזה לספר לנו על האלבומים שליוו אותו מנעוריו ועד לפסגת המצדה.
 
Blonde and Blonde
 Blonde and Blonde 
 צילום: יח"צ 
 
Blonde and Blonde / Bob Dylan

זו יצירה שנחשפתי אליה כשהייתי מאד צעיר, כך הכרתי את המוזיקה של דילן. מה שדילן עשה תמיד נשמע אישי מאוד. זו מוסיקה שאתה יכול לקחת הביתה, לנגן בעצמך, וזה ישמע קרוב אליך. מאוד התחברתי לסגנון שלו.

Straight, No Chaser/ Thelonious Monk

זה אחד מהאלבומים שמלווים אותי כל החיים, תמיד יש לי כמה עותקים ממנו, באוטו או בבית ובכל פעם שאחד מהם נשבר או נשרט, אני קונה נוסף. זה אלבום שאני אוהב לשמוע כשאני נמצא בבית או מארח, אני מאוד אוהב את האווירה שהוא יוצר.

Pearl / Janis Joplin

דרך ההאזנה לדילן חקרתי את יסודות הפולק-רוק והגעתי גם לג'ניס ג'ופלין. היא מביאה המון בלוז, היא מאוד אקספרסיבית ועמוקה. אני אוהב את ההגשה האמיתית והחשופה שלה. גם הרכב הנגנים שליווה אותה באלבום הזה עשה עבודה נפלאה.
 
 
Music from Big Pink
 Music from Big Pink  
 צילום: יח"צ 
 
Music from Big Pink / The Band

דרך דילן הכרתי גם את הלהקה שלוותה אותו - "The Band". שמעתי את האלבום הזה בתקופה שבה התחלתי לנגן. הייתי אז בן 14 והאלבום הזה שיגע אותי לגמרי. הוא נשמע כאילו שהוקלט בחדר או בגראז'. יש בו צליל מאוד אמיתי ופתוח, והכתיבה של חברי הלהקה מדהימה.

Déjà vu / Crosby, Stills Nash and Young

קרוסבי סטילס נאש ויאנג מביאים כתיבה שונה מזו של ג'ניס ג'ופלין. החומרים שלהם הרבה יותר הרמונים משל ג'ופלין, אבל גם בהם יש צדדים מאוד פרועים. השיר האהוב עליי ביותר באלבום הזה הוא שיר הנושא, Deja vu, באמצעו דיוויד קרוסבי פורץ בבלוז ואני אוהב את זה.

ארבע עשרה אוקטבות / אבנר קנר ויוני רכטר

זה דיסק ישראלי מתקופה מעט יותר מאוחרת, שמלווה אותי מאז ששמעתי אותו לראשונה ועד היום. הוא מציג מפגש בין שני פסנתרנים ענקיים. דן מינסטר כתב כמה מהטקסטים המצוינים, ורכטר וקנר כתבו את הלחנים. זו בעיני אחת מיצירות הפאר של המוסיקה הישראלית. מאוד התחברתי ל"דמעות של מלאכים", למלודיה המיוחדת ולעברית שבו.
 
Bitches Brew
 Bitches Brew  
 צילום: יח"צ 
 
Bitches Brew / Miles Davis

זה האלבום של מיילס דייויס שהכי מרגש אותי. הגעתי ללונדון ב-1971 וזה היה האלבום הראשון שריתק אותי שם. כשמדובר בג'אז קשה מאוד להסביר למה, כנראה שזה בזכות האנרגיה והצבעים שלו. זה אלבום עם גרוב רומנטי מאוד.

אדם בתוך עצמו / שלום חנוך

אני מאוד אוהב את היצירה של שלום חנוך, את הכתיבה, את הלחנים ואת ההגשה שלו. "אדם בתוך עצמו" מכיל שירים מאוד מיוחדים, וגם טקסט של מאיר אריאל שאותו אהבתי מאוד. באלבום שלי "זה הכל או כלום" שלום כתב טקסט ללחן שלי, לעבוד איתו יחד היה חלום שהתגשם.
 
מאחורי הצלילים
 מאחורי הצלילים 
 צילום: יח"צ 
 
מאחורי הצלילים / מתי כספי ושלמה גרוניך

זה אלבום ישראלי שנוצר בערך באותה תקופה, שהיא בעיני אחת מהיפות בתולדות המוסיקה. גרוניך וכספי הזכירו לי את הסגנון של קרוסבי ונאש. הם הופיעו יחד והביאו מנגינות מיוחדות וטקסטים עשירים מאוד. עוד לפני שהתחלתי ליצור בעצמי, ראיתי את כספי ואת גרוניך בהופעה ופשוט נפלתי. מאוד אהבתי את השילובים שלהם בין רוק לבין ג'אז, כספי לקח לפעמים את הדברים לכיוון ברזילאי שהתחברתי אליו מאד, וגרוניך הלך מהקלאסי לרוק. אחד מהם מאוד מאופק והשני מאוד ייצרי, זה שילוב שמאוד מושך אותי.
 

Woodstock – Music from the Original Soundtrack and More

 
האלבום הזה ליווה אותי לפחות שני עשורים. תמיד צוחקים עלי שאני עושה הופעות ללא סוף, אבל זה בעצם הניצוץ שהשפיע על סגנון ההופעה שלי. אחרי שכנער צפיתי בסרט וודסטוק בקולנוע וקניתי את האלבום, לא נראה לי שיש סיבה לסיים משהו לפני שאני מרגיש שמיציתי אותו עד הסוף. אני אוהב לתת את המקסימום שאפשר, ולמצות כל הופעה עד לטיפה האחרונה. חונכתי על ברכי הרוק הזה, שבו הופעה לא חייבת להסתיים בשעה שנקבעה מראש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by