בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
קולנוע 
אין עוד מלבדו 
 
  צילום: אימג`בנק/GettyImages    
קולנוע |
 
דני סגל

הם אוהבים לעבוד יחד, מתקשים לעתים לתפקד בנפרד ומצליחים, דווקא בהוליווד הבוגדנית, לשמור אמונים זה לזה. כל מה שרציתם לדעת על בימאי הוליווד והשחקנים הקבועים שלהם. כי מי אמר שאין יציבות בשואוביז. חלק א'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבות הקאובוי. ווין ופורד
 אבות הקאובוי. ווין ופורד 
 צילום: יח"צ, אימג'בנק/GettyImages 
 
מעניין לחשוב איפה הייתה הקריירה של רוברט דה נירו אלמלא ליהק אותו מרטין סקורסזה לסרט 'רחובות זועמים' או אם מישהו היה שומע על ג'ון וויין לולא הסכים ג'ון פורד ללהק אותו ל 'מרכבת הדואר'. ההיסטוריה של הקולנוע רצופה במקרים בהם הסינתזה בין שחקן ובמאי הופכת סרט לשלם שעולה על סכום חלקיו. במאים גדולים יודעים לשים לב מתי הרגעים האלו קורים, ולנסות לשחזר אותם על ידי עבודה משותפת עם שחקן קבוע, או במקרים מסוימים, צוות שלם של שחקנים קבועים.

ג'ון פורד וג'ון וויין – הולדת 'הדוכס'

ג'ון פורד, במאי המערבונים האגדי, ליהק את ג'ון וויין בחוסר חשק לתפקיד רינגו קיד בסרט 'מרכבת הדואר' (1939) וגילה כוכב ענק. בסרטים כמו 'פורט אפאש' (1948) ו 'ריו גרנד' (1950) ברא פורד את וויין 'The Duke', גיבור כל אמריקאי. כשפורד התבגר כיוצר הוא השתמש בוויין בצורה הפוכה, ושבר את המיתוס שהוא עצמו יצר. במערבונים אפלים יותר כמו 'האיש שירה בליברטי ואלאנס' (1962), או בסרטו הגדול ביותר של פורד 'המחפשים' (1956) הפריך פורד בעצמו את הערכים עליהם מושתת הז'אנר בו פעל. פורד, שהיה ידוע כבמאי טמפרמנטי שמתעמר בשחקניו, מקניט אותם ולועג להם, לא חס גם על ג'ון וויין וקרא לו לא פעם "אידיוט גדול". השחקן הנרי ברנדון אמר שפורד היה האדם היחיד שיכל לגרום לוויין לבכות. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן ותחת שרביטו של פורד ג'ון וויין נתן הופעות בלתי נשכחות. דורות של שחקנים למדו ממנו איך קאובוי אמיתי מתנהג ומתנהל.
 

אלפרד היצ'קוק, ג'יימס סטיוארט וקארי גרנט

קרול לומברד בלי העדר
 קרול לומברד בלי העדר 
 צילום: מתוך "מר וגברת סמית'" (1941) 
 
היצ'קוק היה למותחנים מה שג'ון פורד היה למערבונים. כ'במאי כוכב' ראשון שמו של היצ'קוק הופיע עוד לפני שמם של השחקנים בפוסטרים, עובדה שלא הרתיעה את כוכבי התקופה שהשתוקקו להופיע בסרטיו. המאסטרו היה במאי שלא אוהב שחקנים והיה ידוע כמתנגד נחרץ להתעסקות יתר במניעי הדמויות ובהיסטוריה שלהם. הוא הטיף למשמעת והתרכז בהופעה החיצונית של השחקנים, בצורה שבה הם זזים ובמיקום שלהם בפריים. ההערה המפורסמת שלו בה הוא התייחס לשחקנים כאל בקר גרמה לקרול לומברד האגדית להופיע ב-1941, על הסט של גרסת המקור ל- 'Mr. and. Ms. Smith' בליווי עדר פרות, כאקט של מחאה (ויחסי ציבור). היצ'קוק, שהיה ידוע כגבר שמעדיף בלונדיניות ליהק לסרטיו סדרת יפיפיות שכללה בין השאר את טיפי הדרן, גרייס קלי, דוריס דיי וקים נובק, אבל דווקא תפקידי הגברים של ג'יימס סטיוארט וקארי גרנט נחשבים לפסגת יצירתו כבמאי שחקנים.

ג'יימס סטיוארט נתן כמה מההופעות הדפיניטיביות שלו בסרטים כמו 'חלון אחורי' (1954), 'החבל' (1948) ו-'ורטיגו' (1958), אבל אחרי ש 'ורטיגו' נכשל בקופות האשים היצ'קוק את המראה ה'זקן' של סטיוארט בכישלון. כשהגיע הזמן ללהק את יצירת המופת האולטימטיבית שלו 'מזימות בינלאומיות' העדיף היצ'קוק את גרנט על פני סטיוארט, שחשק בתפקיד. למרות שהתפקיד היה מיועד במקור לסטיוארט התפקיד של גרנט נחשב עד היום לאחד מהשיאים של היצ'קוק וסצנת 'שדה התירס' הפכה לאחת הסצנות המפורסמות בתולדות הקולנוע. 'הוא השחקן היחידי שאי פעם אהבתי' אמר היצ'קוק על קארי גרנט, מחמאה לא קטנה מטיפוס שכמותו.
 
פסגת היצירה. סטיוארט, היצ'קוק וגרנט
 פסגת היצירה. סטיוארט, היצ'קוק וגרנט   צילום: יח"צ, אימג'בנק/GettyImages 
 

מרטין סקורסזה ורוברט דה נירו

תחילתה של ידידות נפלאה
 תחילתה של ידידות נפלאה 
 צילום: דה נירו ב"נהג מונית" 
 
שיתוף הפעולה האגדי בין רוברט דה נירו למרטין סקורסזה הוא אולי הדוגמא הבולטת ביותר לפוטנציאל של כימיה אמיתית בין במאי ושחקן. ביצירות מופת כמו 'נהג מונית' (1976) ו'החבר'ה הטובים' (1990) לא היסס סקורסזה לגייס את הכריזמה של דה נירו על מנת לגרום לקהל להזדהות עם טיפוסי קצה מסוכנים. דה נירו מצידו השתמש בשיטת העבודה האינטנסיבית שלו על מנת לייצר על המסך דמויות שהפכו עם השנים למקור השראה לשחקנים ובמאים בכל העולם. דה נירו בילה שעות כשהוא נוהג במונית על מנת להיכנס לראשו של טראוויס ביקל, הגיבור המעורער של 'נהג מונית', והתאמן שעות על הסקסופון כדי לשחק את גיבור הסרט 'ניו יורק ניו יורק' (1977) ג'ימי דויל. המחויבות של דה נירו והסגנון הרענן של סקורסזה הפכו את הסרטים שלהם לאבני דרך.
 
 
הרבה יותר מקולגות. מרטי ובוב
 הרבה יותר מקולגות. מרטי ובוב 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
אבל החברות בין דה נירו לסקורסזה חרגה מגבולות העבודה המשותפת. בסוף שנות השבעים, כשסקורסזה היה בשלבים מתקדמים של התמכרות לקוקאין, דה נירו היה זה הביא אותו להיגמל על מנת לביים סרט על חיי המתאגרף ג'ייק לה מוטה. דה נירו עבר מערכת אימונים מפרכת לקראת תפקידו כלה מוטה הצעיר והעלה 25 קילוגרמים בשלושה חודשים על מנת לשחק את לה מוטה המבוגר בסוף הסרט 'השור הזועם' (1980). 'אף שחקן לא יכול להפתיע אותי על המסך כמוהו' אמר סקורסזה על חברו ולולא היה דה נירו כבול בהתחייבות קודמת, היה סקורסזה מלהק אותו גם לתפקיד ישוע הנוצרי ב 'הפיתוי האחרון של ישוע' (1988).
 

סקורסזה ודיקפריו

נמצא היורש
 נמצא היורש 
 צילום: ליאו ב"כנופיות ניו יורק" 
 
אחרי ששיתפו פעולה בשלושה סרטים מכתירים רבים את ליאונרדו דיקפריו כ'דה נירו החדש' של סקורסזה. סקורסזה עצמו מודה שהאנרגיות היצירתיות של דיקפריו מזכירות לו את שיתוף הפעולה עם דה נירו בשנות השבעים. 'ליאו מסוגל לתת לי את הרגש במקום הכי פחות צפוי, ולעשות זאת טייק אחרי טייק' אמר סקורסזה בראיון לגבי עבודתו עם דיקפריו. ליאו מלוהק גם לשני סרטים עתידיים של סקורסזה, כשבאחד מהם הוא עומד לגלם את דמותו של תיאודור רוזוולט. אחרי התפקיד המרשים שלו כהווארד יוז בסרט 'הטייס' (2004) יש בהחלט למה לצפות.
 

סטיבן שפילברג וטום הנקס

חננות של שיעורי היסטוריה. הנקס ושפילברג
 חננות של שיעורי היסטוריה. הנקס ושפילברג 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
למרות שהם שיתפו פעולה בשלושה סרטים בלבד אין שחקן שמזוהה יותר עם סטיבן שפילברג מטום הנקס. סצנת הפלישה לנורמנדי בסרט 'להציל את טוראי ראיין' (1998) הפכה את שפילברג והנקס לשני סמלים חיים לפטריוטיות אמריקאית. הפרסונה נטולת הזוהר של הנקס והליהוק הלא צפוי שלו כגיבור מלחמה גרמו לאומה שלמה להבין שהגיבורים האמיתיים של מלחמת העולם השנייה היו אנשים רגילים שנקלעו לסיטואציה מסויטת. הנקס ושפילברג, שחולקים עניין משותף בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, שיתפו פעולה בהפקה ובכתיבת התסריט של הסדרה 'אחים לנשק', בה גם ביים הנקס פרק אחד. הסדרה, שעוקבת אחרי חטיבת צנחנים בשם 'איזי' אל תוך אירופה של מלחמת העולם השנייה קבעה סטנדרטים חדשים של ערכי הפקה על ידי שיחזור נטורליסטי של התקופה ההיסטורית בה היא מתרחשת. הסרטים 'טרמינל' ו'תפוס אותי אם תוכל' קיבעו את מעמדם של שפילברג והנקס כצמד, וכרגע הם משתפים פעולה בהפקת סדרת טלוויזיה נוספת על מלחמת העולם השנייה שנקראת 'The Pacific', שתשודר ב 2009.
 
 
מחר, בחלק ב' של הכתבה: מיהי המוזה של הבמאי הכי מוטרף בהוליווד, מי אמר שצמד תמהונים לא יכולים להפוך לסיפור הצלחה, ומי נתן לג'וני דפ מספריים, שוקולד וכרטיס לארץ הפלאות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by