בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
בשיאם 
 
  צילום: אמי בארוול, יח``צ    
מוזיקה |
 
סנונית ליס

25 שנה אחרי אלבום הבכורה, סיאם חוזרים עם אלבום שני שהפך את הדארק אייטיז לרוק מודרני עטוף באלקטרוניקה מתוחכמת, ומוכיחים שהיה שווה לחכות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אנחנו כאן" – בהצהרת מהדהדת זו נפתח Anonymous, אלבומה השני של סיאם.
בשיר היפהפה "Here I am" שולחת הלהקה כף יד ללחיצה מחודשת עם הקהל שהכיר אותה, ואומרת: After all, do you recall, it's just you and me" ". 25 שנים חלפו מאז צאת אלבום האולפן הראשון והיחיד של הלהקה – "War and peace and in between" ונראה שהזמן שחלף הטיב עמה. האלבום החדש סוחף, עמוס כריזמה ורגעים מרהיבים ביופיים.

סיאם היא אחת מאותן להקות ישראליות שהוזכרו, במשך שנים, בארשת נוסטלגיה. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים היא היתה חלק מסצינת מוזיקת השוליים התל אביבית. אגדות על הופעותיה האוונגרדיות בפינגווין ובקולנוע דן עלולות לגרום לכם להצטער על כך שלא נולדתם מוקדם מספיק כדי להיות שם. הלהקה זכתה להצלחה מסוימת בחו"ל אך לא הצליחה להעצים אותה, ולבסוף התפרקה. מספר איחודים שערכו מאז, הובילו את מנהיגי סיאם – ג'ף שפירו והדר גולדמן (מבעלי משרד הפרסום זרמון-גולדמן), לשוב לעבודה משותפת.
 
כבר לא אותה הלהקה
 כבר לא אותה הלהקה 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
רבע מאה חלפה וסיאם כבר אינה בדיוק אותה הלהקה, וחשוב לה להבהיר זאת. יעיד על כך שינוי השם המהותי מ-Siam ל-Ciam – מיתוג מחדש לפי כללי הספר. מההרכב המקורי נותרו שפירו וגולדמן, אליהם הצטרפו מתופף ובסיסט חדשים. צליל הלהקה התעדכן, סגנון הניו וייב הדארק אייטיזי הפך לרוק מודרני מגוון שנעטף באלקטרוניקה מתוחכמת. לא קשה לאתר באלבום החדש השפעות של להקות כמו Nine Inch Nails, מיוז וסיגר רוס. לכך תרם המפיק המוזיקלי הבריטי ג'ון פרייר שעשה עבודה מעוררת התפעלות – דבר לא מפתיע בהתחשב בעובדה שעבד עם רוברט וויאט ודפש מוד.

כבעבר, מגישה סיאם מוזיקה קודרת ורווית יצרים, אלא שכיום יצירתה רגועה יותר. הצליל שלה התרכך ובלחניה תשמעו אקורדים מאז'וריים והרמוניות מלאות נפח. התופים התעדנו ואפילו המסרים אפלים פחות. לשירים נוספה פסיכדליה עדינה ואפילו השפעות רוק המתקדם. האלבום החדש כולל עיבודים מאתגרים וכמות מפתיעה של שירים מוצלחים מאוד שביניהם בולטים "Life Goes On" בעל הפזמון הנפלא, "Over The Edge" המלווה בליין אלקטרוני ממכר ו-"Misunderstood" הקליט והמגניב. אל דיסק השירים מצורף גם אלבום קליפים מהפנט, בו משולבים נופים אורבניים ואנימציה פסיכדלית שמזכירים את השפה הויז'ואלית של רדיוהד.
 
 
ולמרות זאת, במידה מסוימת Anonymous, כשמו, נותר מרוחק. זה אלבום מרשים, אבל הוא לא יבעט בבטן הרכה שלכם או יעורר בכם פרץ דמעות מפתיע. הוא שוטח דעות לגבי פוליטיקה והחיים בעידן המודרני, הוא מטייל בין מצבי תודעה שונים, אך לא תשמעו בו הבעת רגשות פשוטה וישירה. ייתכן שמסיבה זו הוא גם לא מצליח לעורר רגש עז - דווקא השירים החשופים באלבום הם החלשים בו: הבלדה "Looking For Love", למשל, מספרת על רצון לפרוץ מתוך הכחשה ולמצוא אהבת אמת, אך היא מלוטשת מכדי לרגש. נקודת תורפה נוספת היא גירסת כיסוי חלשה ל-""Epitaph של קינג קרימזון, שמוכיחה שיש שירים שמוטב להניחם לנפשם. האלבום היה עשוי להיות מוצלח אף יותר לו היה משלב בין העיבודים המורכבים גם קטעים נקיים היוצרים אינטימיות עם המאזין.

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by