בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
בתנועה מתמדת 
 
  צילום: יפעת גולן, יח``צ    
מוזיקה |
 
סנונית ליס

אלבום הבכורה של טליה אליאב, "בתנועה", חשף באוזניה של סנונית ליס קול ישראלי חדש שנשמע כמו ייבוא מחו"ל, והזכיר לה את ההתאהבות בג'וני מיטשל ופיונה אפל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קול מלטף. טליה אליאב
 קול מלטף. טליה אליאב 
 צילום: יפעת גולן, יח"צ 
 
כששמעתי את פיונה אפל לראשונה, רציתי לשיר כמוה. הזעם הבוער שהשתחרר דרך כל תו ששרה, האינטיליגנציה שנטפה ממנה והצרידות העדינה, גרמו לה להפוך לזמרת הליווי הקבועה שלי דרך הדיסקמן (אז עוד לא היה אייפוד). גם בג'וני מיטשל התאהבתי מהאזנה ראשונה, היוצרת המופלאה הזו הפכה לחברה קרובה שליוותה אותי בקשיים ושברונות לב, סיפקה נחמה ועצות חכמות דרך שמיכה של ג'אז ורוק. כאלו הם מקורות השראה - אתה תולה בהם עיניים, גדל יחד איתם ומתעצב מולם.

"התנועה", אלבום הבכורה של טליה אליאב, מפתיע באיכותו ונושא ניחוחות חו"ל. לאליאב יש קול מלטף שזולג בין צלילים ברכות, איתו היא מגישה שירי ג'אז - סול עדינים וחושניים עם נגיעות בוסה נובה. כשמאזינים לה קשה שלא להבחין בהשפעות אריקה באדו, פיונה אפל, אלישיה קיז וג'וני מיטשל. בשנים האחרונות שמענו כאן כמה זמרות שהביאו השפעות דומות. מלכה אינגדשט נגעה בספקטרום הזה והוסיפה לו Rn'B, ואילו שירה גבריאלוב הגיעה אליו מכיוון פופי.
 
תמונה תלת מימדית של חיים
 תמונה תלת מימדית של חיים 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
אליאב נותנת להשפעות האלו פרשנות פחות קצבית ומסחרית. לחניה ועיבודיה מורכבים ולא מתחנפים. היא לא חוששת לצלול אל תוך קווים ארוכים של ג'אז, להשתמש במקצבים מתחלפים ובשפה גבוהה. שיריה עטופים בהפקה מוסיקלית נקיה ומינימליסטית. המוזיקה שלה יוצאת מהקרביים ושובה את הלב בכנותה. אליאב בת ה-23 כתבה את רוב שירי האלבום בעצמה, חתומה על העיבודים ועל ההפקה המוסיקלית – דבר שבהחלט מוסיף להתרשמות העזה ממנה. הטקסטים שלה פואטיים, מופשטים ומפתיעים בבגרותם, ויכלו, בחלקם, להופיע גם בספר שירה – היא משחקת עם השפה כמו שהיא משחקת עם צלילים ומעניקה גם פרשנות יפה לשיר "כמהון" של מריים חלפי-ברוך.

יש לאליאב יכולת נדירה לספר על תחושות ומצבים. היא מתארת בחן רב את השקט שמבשיל בה כשהיא מחובקת ב"אני בזרועות" המצוין שפותח את האלבום. באותו כשרון היא נוגעת ברגעים קטנים של זוגיות ב"אני אוהבת אותך" – השיר הטוב ביותר באלבום. היא מצליחה ללכוד תמונות יום-יום קטנות: שיער אסוף בחוט, דלת מקלחת, סדינים לבנים ועיתון, ולמזג אותן לתמונה תלת מימדית של חיים. לאליאב יש כשרון תיאטרלי שמוסיף לביצועיה: היא מצליחה להיות רומנטית, רכה, מרוחקת, מנוכרת, ואירונית, וכל זאת – מבלי להסחף לראוותנות מוזיקלית שמכבידה על עור התוף של המאזין.
 
 
אך למרות כל התשבוחות, נסיונה המועט של אליאב בכל זאת ניכר באלבום. האזנה לה מעוררת תחושה שהיא עוד לא לחלוטין התנתקה ממקורות השראתה. שירתה מזכירה את זו של אריקה באדו עד כדי כך שנדמה שעליה לעבור עוד כברת דרך כדי לעצב סגנון שירה שיהיה שייך לה לגמרי. אליאב נוטה לאנפופים שמזכירים את אלו של הזמרות האמריקניות שעל ברכיהן, כנראה, גדלה. הבעיה היא, אם להסתכן בכך שאשמע כצדי צרפתי על כס שופטי כוכב נולד, שהדיקציה שלה מסתירה פעמים רבות את מילות שיריה. ברוב הרצועות נאלצתי להעזר בחוברת הנלווית לאלבום כדי לגלות את הליריקות המוצלחות. האלבום נוצר בהפקה עצמית, ואולי מסיבה זו חלק משיריו, למשל "התנועה" סובלים מחוסר ליטוש. חסרונו של מפיק מוזיקלי מנוסה יותר, שיכוון וינחה, מורגש בו. ועם זאת, טליה אליאב היא קול ישראלי חדש ומסקרן שתענוג להכיר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by