בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה 
 
 ארול פלין, שמעולם לא כונה ``איציק``   
 
דנה ארביב, הזמן הוורוד

"היתה לו התנסות עם אשה אחת ויחידה, והוא נהנה מהחוויה קצת פחות ממה שנהוג ליהנות משפעת הנילוס, כשהיא מלווה בחום גבוה והקאות חוזרות ונשנות. אין שום סיכוי שבעולם שיסכים לחזור על זה באופן וולונטרי"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש לי חבר שהוא כל כך בארון, שגם כשאני מספרת עליו לאנשים שאין כל סיכוי שבעולם שאי פעם יפגשו בו או ישמעו את שמו האמיתי, אני מקפידה לקרוא לו, ליתר ביטחון, בשם הקוד "איציק". עד כדי כך הפנמתי את הכינוי המחתרתי הזה, שאני מרגישה ממש לא נוח לציין את הכינוי האמיתי "איציק" כאן, קבל הומואים, לסביות וטרנס.

המכונה "איציק" הוא חלומה של כל אם פולנייה מכל עדה: פנים מתוקות וחייכניות של ילד טוב ירושלים, גוף שחוטב לתלפיות בשעות רבות מאוד של מכון כושר, דיפלומה יוקרתית ומקצוע מכובד. ילד הפלא מספר את כל קורות ההתחמקויות שלו מחיזוריהן של כלות פוטנציאליות ואמותיהן הפולניות.

השבוע, איציק ואני יושבים בבית קפה בחוץ, מתחממים בשמש עדינה של חורף, מעשנים בשרשרת ולוגמים, כרגיל - אני את הקרלסברג, והוא את הלימונדה הוורודה שלו, ושופכים זה לזו את לבבותינו הסדוקים, כי אנחנו היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל - שאין ידידות נפש בין הומו ללסבית.

"זהו, שומעת דנה", הוא אומר, "החלטתי לחזור לארון". אני משתנקת ומשפריצה קרלסברג מהאף. "לא שמתי לב שיצאת ממנו", אני פולטת בסוף רפליקה, על טוהרת האנדרסטייטמנט הבריטי.

"תפסיקי, מפגרת", הוא נעלב. "בקפקא אני יושב? יושב. בדום אני רוקד? רוקד כמו גדול. באאוט... בקיצור, אני רוצה להפסיק עם כל היציאות האלה, בסוף עוד מישהו יראה אותי שם".

"הממ... אם מישהו יראה אותך שם, אז סימן שגם הוא שם, לא?", אני מקשה, אחרי מחשבה. "ובכלל, עד שמשכנו אותך ביד עד כאן, אתה שוב רוצה לסגת? אולי גם תתחתן?".

למשמע ההטיה של שם הפועל "להתחתן" בגוף שני יחיד, המכונה "איציק" מחוויר, ומצחו הנאה מתכסה בזיעה קרה. "תשכב עם אשה", אני מוסיפה ברשעות, ופניו מתכרכמים בכאב, ואני רואה שבעוד רגע אצטרך לשפוך עליו את הלימונדה הוורודה כדי להשיב את רוחו.

המכונה "איציק" ידע שהוא הומו עוד הרבה לפני שהתחיל להתגלח. היתה לו התנסות עם אשה אחת ויחידה, והוא נהנה מהחוויה קצת פחות ממה שנהוג ליהנות משפעת הנילוס, כשהיא מלווה בחום גבוה והקאות חוזרות ונשנות. אין שום סיכוי שבעולם שיסכים לחזור על זה באופן וולונטרי.

ובכן, לשם מה ההצגה הזאת? הסודיות מעיקה עליו, וההסתרה המתמדת גובה ממנו מחיר עצום במונחים של אנרגיות רגשיות. והנה, החבר שלי מוכן לשלם את המחיר הזה, ובלבד שלא יידעו עליו שהוא מעדיף סקס - רחמנא לצלן - עם בני מינו.

ושמי לא יידע? הוריו? עמוק בלבו, הוא יודע שאחרי ההלם הראשוני הוריו יקבלו אותו וימשיכו לאהוב אותו. האנשים בעבודה? גם הוא אינו משלה את עצמו: היום, בעבודה כולם, אבל כווולם, יודעים שהוא הומו בארון. אז הם יידעו שהוא הומו בחוץ, זה ישנה משהו?

אני מתחילה לחלוק איתו את ההגיגים הנ"ל, ולפתע אני מבחינה שהוא איננו איתי, ואני מדברת אל כוס של לימונדה ורודה. הבחור בארון עומד ברחוב עם חתיך הורס ורושם לו את מספר הטלפון שלו על המפית. כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה, נוהגת אמי לומר. וכשנראים כמו המכונה "איציק" לא צריך לצאת. הם באים אליך, לארון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by