בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
סיכום 2008 במוזיקה: אלבומי השנה 
 
  צילום: מתוך המייספייס של Of Montreal    
מוזיקה |
 
תרבות ובידור nana10

2008 היתה עמוסה בכל טוב מוזיקלי והביאה עימה מאות אלבומים מעולים שמתוכם הצלחנו לסנן וללקט את ה-30 שהכי עשו לנו את זה השנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טינייג'רס פוחזים
 טינייג'רס פוחזים 
 צילום: מתוך המייספייס של The Teenagers 
 
The Teenagers - Reality Check
עד לפני שנה בערך, כשהזכירו לי את צרפת חשבתי על מצוקת הדיור בתל אביב ועל ג'אסטיס, ואז יצא אלבום הבכורה של הטינייג'רס - שלושה נערים שמשפריצים קוליות למרחקים כשהם אוחזים במיקרופון, גיטרה וסינטיסייזר. עם מילות שירים מבריקות, הגשה מחרמנת ואובססיה לסקרלט ג'והנסון, אלכוהול, מסיבות, רד בול ובחורות שוודיות, הם כבשו את בלוגי המוזיקה השווים, וגם אותי. (אלכס פולונסקי)

Why? - Alopecia
האלבום הקודם של רביעיית האינדי-רוק-אלקטרוניקה-היפ הופ (Elephant Eyelash) הגדיר וממשיך להגדיר תקופת חיים שלמה. יוני וולף הוא אומן מבריק, משורר מתוסבך ואיש עם חזון מוזיקלי מדהים. האלבום השני שלו אולי לא השאיר אותי המום לחלוטין כמו תקליט הבכורה, אבל הוא עדיין מנצח כל אלבום אחר שיצא השנה בלי להתאמץ. כנראה שהבחור הזה פשוט לא מסוגל פיזית להקליט שיר לא מוצלח. מדהים. (עמית קלינג)

Girl Talk - Feed The Animals
Feed The Animals היא החגיגה הכי טובה שתשמעו תוך כדי זה שהיא מופקת לתוך אלבום אחד בלבד. הכשרון של גרג גיליס (Girl Talk) הוא לקחת את החלקים הכי טובים בשירים מסויימים (מבריטני ספירס לבאסטה ריימס, ומשם לקווין ודאפט פאנק) וליצור מהם מאש-אפים שיכולים להחזיק מסיבה ללא שום מאמץ. כל שיר באלבום מורכב מעשרות שירים אחרים, כשחלקם מקבלים דומיננטיות לאורך חלק גדול מהרצועה ואחרים מקבלים השמעה באורך שניה אחת. מישהו אמר לי שלקחת שירים קיימים ולהרכיב מהם משהו חדש וש"זו לא באמת מוזיקה" - לאנשים כאלה אני מאחל לשמוע גאנז אנד רוזס עד שהאף ידמם. (אלכס פולונסקי)
 
אם פיספתם, ככה נראית העטיפה של Oracular Spectacular
 אם פיספתם, ככה נראית העטיפה של Oracular Spectacular   
MGMT - Oracular Spectacular
האלבום של הצמד בן גולדווסר ואנדרו ואנווינגרדן הוא הדבר המרענן ביותר שקרה במוזיקה השנה. אמנם הם עובדים יחד כבר מ-2002, אבל Oracular Spectacular הוא יריית הפתיחה לכל ההייפ המוצדק שנוצר סביבם. אני יכול לכתוב על כמה "Time To Pretend" הוא להיט אדיר ואיך שבדקה ה-01:19 של "Weekend Wars "אני מתרגש מחדש בכל האזנה, אבל זה יהיה חסר טעם - יש אלבומים ששום סופרלטיבים לא יעזרו, צריך רק לשמוע ולהתענג. (אלכס פולונסקי)

הGoldfrapp - Seventh Tree
ההקדמה לאלבום הרביעי של וויל גרגורי ואליסון גולדפראפ היתה הסינגל המקפיץ "AE" שלווה בקליפ מגניב לא פחות שמייצג את האווירה הצבעונית והמאוד אנרגטית שהדיסק יוצר. 42 דקות של עונג צרוף. (שרית חתוכה)
 
 
ההוא מאלבום החורף הרשמי של 2008
 ההוא מאלבום החורף הרשמי של 2008 
 צילום: מתוך המייספייס של Bon Iver 
 
Bon Iver - For Emma Forever Ago
אלבום בכורה לג'סטין ורנון שכתב, ניגן, הלחין והפיק אותו. אוסף בלדות מרגשות כמו "Skinny Love" ו-"Losing My Mind" שייקחו אתכם עמוק למרות פשטותן ויהפכו את האלבום הזה לאלבום החורף הרשמי של 2008. (שרית חתוכה)

Black Keys - Attack & Releas
אחרי שישה אלבומים של בלוז-גאראז' רוק מינימליסטי באמת (רק גיטרה ותופים, שום דבר אחר), הבלאק קיז החליטו להמציא את עצמם מחדש בחסות גיבור התרבות הנוכחי שלי - מפיק העל דיינג'רמאוס שערבב לכאן שלל קלידים, כלי הקשה מוזרים, בנג'ואים ומנדולינות. (עמית קלינג)

Santogold - Santogold
אחרי שמאזינים בפעם הראשונה לאלבום של סנטוגולד קשה שלא להוציא מארסנל המשפטים השחוקים איזה "M.I.A התקשרה לבקש את המוזיקה שלה בחזרה", אבל גם אז, זה רק בכדי לצאת מידי חובה. אפשר לומר עליה שהיא הדבר הטוב ביותר שקרה ברית'ם אנד בלוז השנה, אבל זה יהיה לא נכון, כי היא הרבה יותר מזה - רגאיי, אלקטרו, גריים ורוק, כשהשילוב בין כל אלה נשמע הכי ומרגיש כמו הדבר הנכון - ממש כמו בצילום שעל עטיפת האלבום שלה: לאכול חבילה של מוצרים לא קשורים ולהקיא זהב. (אלכס פולונסקי)

 
פולונסקי לא צחק כשאמר שהיא מקיאה זהב. סנטוגולד
 פולונסקי לא צחק כשאמר שהיא מקיאה זהב. סנטוגולד   צילום: עטיפת האלבום 
 
חגיגה. הוט צ'יפ
 חגיגה. הוט צ'יפ 
 צילום: מתוך המייספייס של Hot Chip 
 
Hot Chip - Made In The Dark
מצליחים לשלב אלקטרו פופ, ניו רייב וטכנו בצורה נועזת וממכרת. בקלות בלתי נסבלת שכזו יכול האלבום לשמש כאוסף להיטים שנון ואנרגטי שקשה להפרד ממנו עם "Ready For The Floor" ו-"One Pure Thought". (שרית חתוכה)

TV on the Radio - Dear Science
אין לי מושג מאיפה זה בא להם. אחרי שהייתי כנראה היחיד בעולם שלא נפל שדוד לרגלי האלבום הקודם שלהם (Return to Cookie Mountain), פתאום החבורה הזאת באה ומעיפה אותי לרצפה עם כל אותם שטיקים מוכרים, שלא כל כך עבדו עליי בעבר ועכשיו ממירים את דתי לחלוטין. כנראה שלא היה השנה שיר ששמעתי בלופים כמו ששמעתי את Dancing Choose. (עמית קלינג)

Cut Copy - In Ghost Colours
לפעמים כשאני עושה תנועות שמזכירות ריקוד לצלילי "Feel The Love" ו-" Lights and Music" אני שזה היה הפסקול שמלווה אותה לו הייתי מתבגר באייטיז, רק שאז היו אלה ניו אורדר שחתומים על השירים. באלבומם השני החבר'ה האוסטרלים מבצעים אלקטרו-דאנס-פופ שנותן לך להרגיש שעברת את המילניום, אבל בו זמנית משליך אותך לאחור וקורע אותך בין התקופות. (אלכס פולונסקי)

Fleet Foxes - Fleet Foxes
אלבום בכורה לפליט פוקסס שמגדירים את הסגנון המוסיקלי שלהם כ"אינדי בארוק הרמוני" עם נגיעות סיקסטיז. כבר בשיר הפתיחה "Sun It Rises" מתחילה להיווצר אווירה קסומה ושמימית שמלווה את האלבום כולו. (שרית חתוכה)

Portishead - Third
סאונד עמום, שירה שבורה, צלילים לא מוכרים הם מה שהופכים את האלבום למהפנט.
פורטיסהד באלבומם החדש בחרו שלא להתרפק על זכרונות העבר ולנסות ולשחזר את ימי התהילה של Dummy . ניכרת השפעת אלמנטים של רוק אלקטרוני שמתרחק מעט מהטריפ הופ שהיינו רגילים אליו - ועדיין, זה פוגע בדיוק בנקודות הנכונות. (שרית חתוכה)

Of Montreal - Skeletal Lamping
כפי שהיה צפוי במידה מסוימת, קווין בארנס וחבורתו רק הולכים ונכנסים עמוק יותר להשפעות הדיסקו הפסיכדליות שמרחפות מעליהם. לא מדובר ב יצירת מופת כמו האלבום הקודם שלהם, אבל בארנס הוא עדיין גדול כותבי האינדי-דיסקו-פופ-פסיכדלי בעולם כולו. (עמית קלינג)

CSS - Donkey
את אלבומם החדש הם הקליטו בסאן פאולו שבברזיל והתוצאה נשמעת כמו "מצעד השירים הכי שמחים שיכולנו ליצור". אלבום כיפי וקליל שמזיז את הישבן עם להיטים כמו "Give Up" ו-""Believe Achive. תשכחו מאלבום הבכורה, כאן תקבלו את הלהקה במוד פחות אלקטרוני, יותר רוקיסטי, פאנקי ובועט. (שרית חתוכה)

Beck - Modern Guilt
יברך האל את דיינג'רמאוס. הוא מצליח לשלוף את בק מאיזושהי תקופה לא ברורה מבחינה יצירתית - אחרי שלפני שש שנים הוא ויתר על כל מה שהפך אותו לאחד האומנים האהובים עליי (האקלקטיות המדהימה שלו) והוציא את Sea Change הקודר והחד-גוני, ולא הצליח להתאושש מאז (Guero ו-The Information היו אלבומים חביבים, לא יותר), פתאום שני אלה מאחדים כוחות ומוציאים אלבום שכולו שיר הלל נוירוטי למטרופולין, משהו כמו "מנהטן" של וודי אלן. אל תתפסו במילה, אבל מדובר באלבום הכי טוב של בק מאז Mutations, וזה אומר המון. (עמית קלינג)

Roots Manuva - Slime & Reason
אלבום רביעי לאחד מחלוצי ההיפ הופ הבריטיRoots Manuva ( רודני סמית'). הסינגל הראשון והלוהט "Buff Nuff" יפוצץ כל רחבת ריקודים, "The Show Must Go On" ו-"Well Allright" הם שיא אמנותי עבור מאנובה, אליהם מתווסף "Let The Spirit" - להיט בכל קנה מידה אפשרי. (שרית חתוכה)

Black Kids - Partie Traumatic
החמישיה הזו מפלורידה שחיממה לנו את הצורה עוד בקיץ 2007 עם דמואים של "I've Underestimated My Charm (Again)" ו-" Black Kids - I'm Not Gonna Teach Your Boyfriend How To Dance With You" הוציאה השנה אלבום בכורה (בהפקתו של ברנרד באטלר מסוויד) שנשמע כמו אוסף הלהיטים של עצמם - כל שיר הוא אנרגטי ומרגש כאילו הוא הטוב ביותר באלבום. והסולן, לא רק שהוא נראה כמו רוברט סמית' מהקיור, הוא גם נשמע כמוהו - רק שמח. (אלכס פולונסקי)

 
הכירו בכנסיה, זה נגמר בסיבוב הופעות. בלק קידס
 הכירו בכנסיה, זה נגמר בסיבוב הופעות. בלק קידס   צילום: יח"צ 
 
לב שבור. קניה ווסט
 לב שבור. קניה ווסט 
 צילום: מתוך המייספייס של קניה ווסט 
 
Kanye West - 808s and Heartbreak
קצת כמו בסרטים שבהם הבן רואה את האב נשבר ופורץ בבכי, ככה זה מרגיש עם 808s and Heartbreak, האלבום הרביעי של קניה ווסט, אחד היוצרים הגדולים של השנים האחרונות, הוא הדבק שמאחה את שברון הלב שלו עם מנה גדושה של שירים דכאוניים ופילטרים שהופכים את הקול של ווסט למתכתי ומרוסק. (אלכס פולונסקי)

The Roots - Rising Down
אם היה ז'אנר שזו הייתה שנתו החלשה, הרי זהו ההיפ הופ. ואכן, "רייזינג דאון" הוא הנציג היחיד שלי מהתחום. מדובר כנראה באלבום הקודר ביותר של הרכב ההיפ-הופ מפילדלפיה עד כה, מלא באלקטרוניקה אלימה ובסולנים אורחים, שמייצרים איזושהי תחושה של העדר יציבות. הפקה מבריקה של Questlove טקסטים קשים של Black Thought ("My mother had an abortion for the wrong child"). לא כיף גדול, אבל חומר מצוין להאזנה. (עמית קלינג)

Paris is Burning - Ladyhawke
אלקטרו פופ משובח , גיטרות אייטיז וסאונד מסונטז היישר מניו זילנד. ליידיהוק באלבום בכורה סליזי ,תיאטרלי וניו ווייבי. "Back Of The Van" הוא להיט פופ מלודי עמוס סינטסייזרים שיקשה שלא להתאהב בה. (שרית חתוכה)

The Virgins - The Virgins
לוירג'ינס הניו יורקים היה כמעט עשור להפוך לחיקוי מושלם של הסטרוקס - הם באים מאותו מקום, מגזיני אופנה משתגעים אחריהם, וגם המוזיקה על רמה, למרות שלהשוות אותה לזו של הסטרוקס יהיה מעשה מטופש ונפשע במונחים של ביקורות מוזיקה; מהבחינה הזו, הם יותר כמו קינגז או ליאון לילדים, וזה סבבה לגמרי. (אלכס פולונסקי)
 
נביאי זעם
 נביאי זעם 
 צילום: מתוך המייספייס של Dan Le Sac VS Scroobius Pip 
 
Destroyer - Trouble in Dreams
עוד אלבום שבאמת התפניתי אליו רק לקראת סוף השנה, ולא ברור למה. מדובר בהפקה העשירה וה"להקתי" ביותר של יוצר האינדי הקנדי דן בחאר (חבר גם בניו פורנוגרפרס החביבים), והפעם אף אחד כבר לא יכול להאשים אותו בהיותו חקיין של דיוויד בואי. (עמית קלינג)

The Verve - Forth
אף אחד לא ציפה לעוד מאסטרפיס כמו Urban Hymns, אך עם זאת הוורב מצליחים להפתיע באלבום חדש ומוצלח. "Love is Noise", הסינגל הראשון מהאלבום מלווה בצליל חוזר, ספק אקוטי-ספק ממכר, שלא יוצא מהראש. "Numbness" הוא בלוזי למדי ו-"Rather Be" מסתמן כלהיט הבא. בין אם זה חסד נעורים או געגוע לצליל הישן ,האלבום בהחלט ראוי למקום של כבוד. (שרית חתוכה)

Dan Le Sac VS Scroobius Pip - Angels
" Thou Shalt Always Kill", הסינגל שהקדים את אלבום הבכורה של צמד הראפרים שרף את כל מה שהיה סביבו הייפ, הדיח אלילי פופ, והשתין על התרבות הפופולרית בראפ בריטי מלווה במוזקית לפטופ קלילה. Angels המשיך את אותו הקו והפך להרבה יותר מעוד אלבום של משוררי ראפ, אלא לנבואת זעם של ממש. (אלכס פולונסקי)

Melvins - Nude with Boots
האלבום הקודם של רביעיית הסטונר-מטאל הותיקה מסיאטל היה מדהים, ועכשיו הן משחררות דיסק טוב ממש מכורח האינרציה, אומנם אין פה את האנרגיות המטורפות של A Senile Animal, אבל בשבילי כל ריליס חדש של החבר'ה האלה הוא סיבה לחגיגה, וממילא שום דבר לא ישתווה ללראות אותם בהופעה. (עמית קלינג)
 
אחלה רומנטיקה
 אחלה רומנטיקה 
 צילום: מתוך המייספייס של Mystery Jets 
 
Mystery Jets - 21
אלבום שלישי מקסים באווירה אייטיזית לחבורה הבריטית שבה האבא של הסולן הוא גם נגן הבס בלהקה. צריך להיות קר לב כדי לא ליפול אחרי פזמון כמו זה של "Young Love": "לילה אחד של אהבה / לא פחות ולא יותר / לילה אחד של אהבה כדי לבלגן לי ת'מיטה /האם זו את באוטובוס או ברכבת? / רשמת לי את המספר על היד והוא נשטף בגשם". אולי לא מצאנו פה את קולו של הדור, אבל יש כאן אחלה רומנטיקה. (אלכס פולונסקי)

Stephen Malkmus and the Jicks - Real Emotional Trash
יותר מעשור אחרי פירוקם, סטיבן מלקמוס עדיין עושה מאמצים רבים בשביל להפסיק להיות "הבחור ההוא מפייבמנט". במידה רבה זהו אלבום שממשיך את הקו שהסתמן לאורך שלושת אלבומי הסולו הקודמים שלו, ומלקמוס הולך יותר ויותר לקראת שירי גיטרות ארוכים ומורכבים, ומתרחק משורשיו כליצן אינדי-רוק אדיש. אני משוחד - אצלי כל מלקמוס נכנס הביתה. אבל באמת שיש כאן אחלה שירים. (עמית קלינג)
 
 
Lightspeed Champion - Falling Off The Lavender Bridge
אם נותנים מבט ב לייסטספיד צ'מפיון (הכינוי של דבון היינס) אפשר להתבלבל ולחשוב, רק בגלל הסטריאוטיפים, שמדובר בראפר שאימץ לעצמו שיק גיקי. רק אחרי שמאזינים לאלבום שלו קולטים שמדובר בטיפוס חסר גרוב ששר כמו נער לבן ועושה רוק-פולק מרגש ומהנה, שבשלבים מסויימים גם מצליח לקבור את ברייט אייז וסופיאן סטיבנס בלי שמישהו ישים לב. (אלכס פולונסקי)

Man Man - Rabbit Habbits
איך בכלל אפשר להסביר את החבורה המופרעת הזאת במילים? מאן מאן (או "גבר-גבר", אם תרצו לעברת) נשמעים, יותר מכל, כמו שבט: מעוטרים בצבעי מלחמה הם שרים בריבוי קולות יפהיפה שירי פאנק עתירי פסנתרים, קסילופונים וחצוצרות. מוזיקה שהיא מורכבת להפליא רק במידה שבה היא גם קליטה. דיסק ממכר עד כדי היסטריה. שמישהו כבר יביא אותם לארץ. (עמית קלינג)

פרויקט שנה סוף של nana10
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by